אם נאמין לאגדות, הרי שהקראטה לא בא מיפן.
בימי הביניים העליזים הצליחו היפנים לסיים בהצלחה את מלחמות האזרחים הפרטיות שלהם וצבא השוגון המנצח חיסל בשיטתיות את כל מתנגדיו, כולל נשים וילדים. כדי להימנע מבטלה ושעמום נשלח צבא הסמוראים האכזרי לכבוש אדמה חדשה. בתכנון המרכזי הייתה קוראה וסין, אבל הוחלט להתאמן במיני-כיבוש על הממלכה הפרימיטיווית יחסית ששכנה באי אוקינאווה.
וכך התחיל השלטון הצבאי של אוקינאווה: האצולה המקומית נרצחה, הבנות נאנסו, נאסר על הגברים לגדל קוקו שהיה משום מה סמל לגבריות בתקופה ההיא. כל מי ששרת בשטחים יודע שדבר ראשון שעושים במשטר צבאי זה לאסוף את הנשק מהמקומיים. הממשל לקח את כל כלי הנשק ושרידי האצולה המקומית המסכנה והגאה מצאה את עמה עירומה וחסרת מגן.
לוחמי החופש
הפתרון נמצא בדמות שיטת האגרוף המקומית, שהובאה במקור מסין (במסגרת חילופי סטודנטים) על ידי נזירים בודהיסטים - אגרוף שאולין. לוחמי החופש האוקינאווים הבינו כי אם הם יצליחו להתאים את השיטה הסינית לצורכיהם, כלומר לשבור שריון ברזל במכת אגרוף, קיים סיכוי סביר שהם יצליחו לנצח את היפנים.
כדי להתמודד מול שריון החליטו האוקינאווים הכבושים להפוך את גופם לברזל ושיטת הטה או היד של אוקינוואה נולדה: בוקסים לעצים, בוקסים לאבנים. האימון הקשוח השתלם: היד הפכה מיובלת וקשה והאגרוף האוקינאווי הפך לכלי נשק. ההיסטוריה הוכיחה כי אגרוף ברזל של לוחם מחתרת מיומן יכולה לפרק סמוראי שיכור.
מה שנשאר זה להתקרב לטווח ולהתגבר על החרב היפנית החדה כתער. לכן הוחלט לנצל את כלי העבודה החקלאיים שהפכו לכלי מלחמה: חוקי להסתובב איתם, הם חזקים, ארוכים ויש בהם ברזל: מגלים, מגרפות, טוריות, משוטים, מקלות, שרשראות, שוטים, פטישים וכל מה שקיים בחווה הפך לכלי לחימה (קובודו). אפילו הנונצ'קו המפורסם הוא בעצם גלגול של כלי עבודה חקלאי בסיסי שתפקידו להפריד את המוץ (הקליפה) מהאורז.
האיים הכבושים הפכו עם השנים למחוז שקט ומנומנם באימפריה היפנית המתהווה. שיטת הטה (היד של אוקינאווה) כמעט ונשכחה ורק קומץ של משפחות וותיקות המשיכו להתאמן בסתר בשדות, בחלוקים לבנים – ג'י (הלבוש הבסיסי של האיכרים), ולהעביר את הסודות של אגרוף הברזל לדורות הבאים.
הקראטה מגיע ליפן
בשנת 1868 עלה לשלטון הקיסר מייג'י וחולל מהפכה תעשייתית ומודרניזציה ביפן: הסמוראים קיבלו בתחת, איכרים קיבלו רובים והקראטה של אוקינאווה הפך לחוקי. בשנת 1901 אמן הקראטה והאציל המקומי, איטוסו אנקו, הכניס את הקראטה לשיעורי חובה בבית הספר והפך את האומנות הנשכחת ל"כוכב נולד" של האי אוקינאווה. תלמידיו הפכו למאסטרים סלבים שייסדו את סגנונות הקראטה המודרניים הנפוצים בעולם.
בשנת 1906 יפן האימפריאליסטית הייתה בגל של מלחמות עצבניות עם רוסיה ויפן והמאמן הסלב האוקינאווי, ג'יצ'ין פונאקושי (מייסד סגנון השוטוקאן), הוזעק להראות לצבא התוקפני את השיטה האפקטיבית. ההופעה הייתה מאד מוצלחת, היפנים החביבים התאהבו ממבט ראשון בבוקסים החזקים ושבירות הרעפים והוחלט לאמץ באופן רשמי ה"טה" לאומנות לחימה יפנית ולקרוא לה "קרא- טה" היד הריקה.
הקראטה מתפשט בעולם
מלחמת העולם השנייה החזירה את היפנים לפרופורציות. החיילים האמריקאים התאהבו בסגנון האגרוף הקשוח ששילב גם בעיטות וגם פילוסופיה כבדה של כבוד וערכים.
כמו פטריות אחרי הגשם, נפתחו בכל העולם מכוני אימון לקראטה – דוג'ו. שיטת דירוג שיווקית של חגורות וצבעים, בכל צבעי הקשת, נוספה לתלבושת האיכרים המסורתית של אוקינאווה, אלופי קראטה הפכו לשחקני קולנוע בהוליווד והקראטה הפך לאומנות הלחימה הכי פופולארית בעולם.
הדעיכה
בשנים האחרונות החלה דעיכה בפופולאריות של הקראטה: האגרוף התאילנדי, הג'יאוג'יטסו והתחרויות הלחימה הספורטיביות השאירו את אומנות הלחימה המסורתית מאחור – אצבעות לעיניים ומכות לאזורים רגישים בגוף הוצאו אל מחוץ לחוק והקראטה המסורתי איבד את יתרונו בקרבות. העולם המערבי העדיף לחבוט בשקי אגרוף ולא לתרגל את הקאטות העתיקות. מגני ידיים ורגליים וכפפות אגרוף ספוגיות החליפו את האימון הנוקשה לגוף ולנפש. הקראטה הסתגל והפך לכלי מרכזי בעולם המודרני לחינוך ילדים למשמעת, כבוד ופיתוח הנפש.
הקראטה חוזר לשלוט בזירת ה-UFC
אלוף ה- UFC הקנדי-צרפתי ג'ורג' סנט פייר הנערץ הוא אמן קראטה קשוח העולה בגאווה עם חליפת קראטה וחגורה שחורה לזירת האוקטגון המסוכנת ומפרק את יריביו המגודלים במנטאליות קלאסית של לוחם קראטה אמיתי. זה לא סוד שהקוויבקי המנומס "משלים חומר" בלחימה על הקרקע: ג'יאוג'יטסו ברזילאי והאבקות חופשית, אבל מה שעושה אותו לאלוף נערץ זה רוח הקרב, צניעות והיכולות המנטאליות עצומות שנרכשו באימוני קראטה מסורתי מילדות.
בעבר טענו רבים שהוא נחמד מדי מכדי להיות אלוף אמיתי, אבל בקרב המפורסם והמסקרן שנערך לאחרונה בין אלוף הקראטה הצנוע סנט פייר לאויבו השחצן ואלוף הג'יאוג'יטסו הברזילאי בי.ג'יי פן מהוואי, הפרשנים העניקו ניצחון בטוח ללוחם הקראטה הקנדי, בזכות פניו השקטות והשלווה הנפשית שבה עלה למזרון. אלוף הג'אוג'יטסו השחצן התפרק מרב לחץ והקרב נגמר בניצחון היסטורי של הקראטה.
דור העתיד
הברזילאי, ליוטו מצ'ידה (הדרקון), בן תערובת לאב יפני (מאסטר רציני בקרטה שוטוקאן) ואם ברזילאית שווה, הוא בלתי מנוצח בליגת הקרבות של - UFC. יש לו טכניקה ייחודית וקלאסית שלוחמי הקיק בוקס וה-BJJ לא מצליחים להבין: עמידת קרב של פישוק רחב, בורח ממגע בקפיצות, מחייך... והאגרופים עפים בדיוק כמו בחוברת הדרכה ישנה לקראטה. מי היה מאמין שלמיטב לוחמי ה-MMA אין תשובה הולמת לאגרוף החזק של הקראטה המסורתי. וכולם יודעים שאם הוא ילמד אנגלית הוא יקבל, בעזרת השם, צ'אנס להילחם על התואר. אולי הקראטה, שראשיתו באגדות וההיסטוריה שלו רצופה עליות ומורדות, יחזור שוב ובגדול.