צירוף המילים "ייבוא אישי" מסוגל להדיר שינה מעיניהם של לא מעט יבואני רכב. אבל לעתים הייבוא האישי דווקא ממלא תפקיד של כלי שיווקי. מדובר במקרים שבהם מותגי רכב או דגמים מגיעים ארצה ביבוא אישי חודשים, ולעתים שנים, לפני שמתחיל ייבוא מסחרי סדיר שלהם. במקרה כזה עובר המותג החדש "מבחן שדה" מקדים על כבישי הארץ, שבו נחשפים כשלים או נקודות חוזק, והוא מקבל נוכחות כביש רבת ערך.
ל"מבחן שדה" כזה זכה בארץ גם המותג "אינפיניטי", בזכות רכב הכביש-שטח המפואר FX שכמה עשרות יחידות שלו נחתו בשנים האחרונות בארץ ביבוא אישי מארה"ב. לא קשה לראות מדוע טרחו רבים לייבא את ה-FX ביבוא אישי, עוד לפני שהיה ברור אם אי-פעם תהיה לו נציגות בארץ, ומדוע הוא הפך לסמל מעמד בקרב אצולת הממון החדשה.
111607.ads.box.1הרכב מביא לקיצוניות את המושג "נוכחות כביש", בזכות מרכב דמוי מכונית קופה עם גג נמוך יחסית שמחובר לחרטום ענק ועתיר קימורים בנוסח סירת מרוץ, וכל העסק מנופח לממדי ענק וניצב על חישוקים אימתניים בגודל 21 אינץ'. נהגים מפנים ל-FX את הדרך כאילו נגמ"ש נושא טילים נצמד לאחוריהם, ילדים ונערים נמשכים אליו ברחוב כמו אל החלילן מהמלין ובעלי רכבי כביש-שטח מוכנים לחסום נתיבים סואנים רק כדי לברר פרטים טכניים על אודות היצור הענק.
מבט ממעוף הציפור
הפרופורציות הספורטיביות של המרכב גובה מחיר מסוים בתא הנוסעים. הישיבה גבוהה כמו בכל רכב כביש-שטח גדול ומרווח הכתפיים והרגליים שופע, אבל הגג הנמוך יחסית שולל מהנוסעים את תחושת המרחב הפסיכולוגי שמאפיינת כלים בגודל דומה. גם השילוב של ריפוד שחור עם דיפונים שחורים בדלתות ובגג יוצר אשליה של חלל דחוק, אם כי בפועל אין בתא מחסור במרחב ישיבה למבוגרים בכל גודל. גם תא המטען משלם מחיר ומציע נפח צנוע יחסית לממדי הרכב.
כשמתעלמים מהגוונים הקודרים מגלים עמדת פיקוד נאה ומתוכננת היטב, עם מערך מרשים של אלקטרוניקה עדכנית שכולל, בין השאר, מסך מגע צבעוני רחב ונוח לתפעול. כמו בכל ספינת דגל של יצרן יפני, לא נפקד מקומם של גאדג'טים מרתקים. המעניין שבהם הוא מערך היקפי של מצלמות וידיאו, שמותקנות בזנב, בחרטום ואפילו במראות הצד, ומספקות למסך הבקרה של הנהג תצפית של 360 מעלות על הנעשה מחוץ לרכב בזמן אמת, כולל "מבט ממעוף הציפור". פטנט זה שימושי מאוד בתמרוני חנייה הדוקים ומפצה במידה רבה על שדה הראיה המוגבל לאחור ורוחב של יותר מ-2 מ'.
איכות הייצור יכולה ללמד גם את יצרני היוקרה האירופאים שיעור אחד או שניים. למרות דונמים של משטחי דיפון ופלסטיק, התא לא משמיע אף צליל מיותר תחת עומס ובידוד הרעשים במהירויות של 160 קמ"ש פלוס. מרשים מאוד בהתחשב במאסת האוויר, שה-FX דוחק מסביבו.
צריך הרבה יומרה כדי לייחס יכולות ספורטיביות לרכב שטח במשקל 2.1 טון. גם ה-FX הוא לא תחליף אמיתי למכונית ספורט, אבל הוא מגיע קרוב יותר למטרה מכל רכב אחר בקטגוריה הזו שבו נתקלנו עד היום. יש לו מתלים הדוקים שאינם נכנעים לכוחות ה-G הצדיים בפניות ושומרים על זוויות מרכב שטוחות להפליא. יש לו מערכת היגוי מהירה ומאוזנת בהתחשב בעובדה, שהיא צריכה לשלוט בצמיגים מפלצתיים במידות 265/45R21. בחבילת האבזור הספורטיבית S, שבה הגיע רכב המבחן, כלולה גם אופציה להקשחת המתלים, שמחדדת עוד יותר את התגובות, וצמיגי ביצועים.
בנסיעה נמרצת הרכב מרגיש קטן מכפי שהוא באמת אבל זו כמובן אשליה. על כבישים צרים ה-FX תופס כמעט את כל מסלול הנסיעה ומשאיר מעט מאוד מרווח למשחקי אספלט בפניות הדוקות.
בהתחשב ביכולות הדינמיות נוחות הנסיעה טובה מאוד. במצב "נוחות" גלגלי הענק דורסים מתחתיהם מהמורות ובורות טיפוסיים בלי לשדר זעזועים לתא, ופסי הרעדה עירוניים חולפים מתחת למרכב כאילו היו צינורות השקיה. במצב "ספורט" הספיגה נוקשה יותר אבל עדיין סבירה.
תעסוקה מלאה למצלמות
ה-FX נמכר בשתי גרסאות. הבכירה מצוידת במנוע 5 ליטר עם 390 כ"ס וה"צנועה" יותר, שבה נהגנו, מסתפקת במנוע V6 בנפח 3.7 ליטר, זהה לזה של סדרת ה-G סדאן. יכולתו של מנוע הינוקא הופכת את אחיו הגדול למיותר למדי. עם 320 כ"ס ה-V6 נענה מיד לכל דרישה לאספקת כוח בכל שיפוע ומהירות, מייצר תאוצות מכובדות מאוד (אפס למאה קמ"ש ב-6.7 שניות) ובסיוע הילוך יתר שביעי הוא מאפשר שיוט חרישי ונינוח על הכביש המהיר, במהירויות שיבטיחו תעסוקה מלאה למצלמות המהירות שמתכוונת המשטרה לפרוש בעתיד הקרוב. תיבת ההילוכים האוטומטית היא מהטובות בשוק וצריכת הדלק תלויה בסגנון הנהיגה. "נהגי שבת" לא יתקשו להשיג את הממוצע המוצהר של כ-8.5 ק"מ לליטר. נהגים נמרצים יותר לא ישיגו הרבה יותר מ-7 קילומטר לליטר.
בפרק השטח התלמיד מקבל ציון "עובר", אבל לא בבית-ספרנו. ה-FX לא יתקשה להוריד אופנוע ים יוקרתי אל החוף או לגרור טרקטורון אל שטחי המרעה שלו, אבל הוא תוכנן בעיקר במחשבה על כביש. את השטח אפשר להשאיר בלב שקט לסוזוקי ג'ימני יד שנייה, שאותו תרכשו בעודף שיישאר לכם מחצי מיליון שקל.
אינפיניטי FX37 עולה בארץ הקודש 459 אלף שקל, מחיר לא צנוע אבל עדיין כ-100 אלף שקל פחות מגרסת ה-V6 של הפורשה "קאיין" וכ-200 אלף שקל פחות מגרסת הבסיס של הב.מ.וו X6, שהן שתי המתחרות הישירות בקטגוריה "רכב שטח ספורטיבי". חבילת ה-S הספורטיבית של ה-FX, שכוללת, בין השאר, גלגלים גדולים יותר, מתלים מוקשחים עם שליטה אלקטרונית, היגוי אחורי ועוד כמה תוספות, מוסיפה 30 אלף שקל, ואפשר להניח שלקוחות רבים יתסדרו בלעדיה. בסך הכול ה-FX37 הוא יצירה הנדסית מרשימה ומגובשת מאוד, ובעיקר אמצעי אולטימטיבי לטיפוח-אגו שלא ישאיר אף אחד אדיש ברחוב, בהנחה שזה מה שהמליץ לכם הפסיכולוג.
מתחרות
הרבה רכבי כביש-שטח מפוארים יש בשוק, אבל רק מעטים מהם טוענים ליכולת ספורטיבית
ב.מ.וו X6
למרות שב.מ.וו טוענת שה-X6 שלה המציא קטגוריה חדשה, מדובר בתגובה מאוחרת לסדרת ה-FX של אינפיניטי. גם כאן מדובר במרכב האצ'בק "מהיר" שניצב על פלטפורמה של רכב כביש-שטח. הממדים שלו גדולים אף מאלה של ה-FX, אך המושב האחורי מתוכנן רק לשני נוסעים ולא לשלושה כמו ב-FX. בקטגוריית הביצועים של ה-FX37 מציעה ב.מ.וו את גרסת ה-350 עם מנוע 3 ליטר בעל טורבו כפול, שמייצר 306 כ"ס ומסוגל לדחוף את הרכב מאפס למאה ב-6.7 שניות בדרך ל-240 קמ"ש.
פורשה קאיין
מהנדסי פורשה עמלו רבות כדי להעניק יכולות ספורטיביות לשלדת השטח הקלאסית של הפולקסווגן טוארג, שעליה מבוסס הקאיין. הם עשו זאת בהצלחה והרכב מרגיש הרבה יותר קשיח ומגובש מהמקור, עם היגוי חד יותר ואחיזת כביש גבוהה יותר, למרות שמשלמים על כך בנוחות הנסיעה. גם תא הנוסעים קיבל "טיפול פורשה" ומרגיש יוקרתי ואיכותי יותר מהמקור. כדי להשיג ביצועים בקליבר של ה-FX37 צריכים לטפס לגרסת ה-4.8 ליטר של הקאיין, שמצוידת במנוע V8.
קדילק SR-X
הדור החדש של רכב כביש-השטח ה"קומפקטי" של קדילק מתהדר בנוצות ספורטיביות. יש לו מרכב "מהיר" עם גג קמור, מתלים נפרדים שאמורים להעניק התנהגות דינמית מושחזת בנוסח דגמי הכביש מהדור החדש של קדילק, ומנועים רבי עוצמה שיכולים להאיץ אותו מאפס למאה בפחות מ-7 שניות. בימים אלה נבחן היבוא הסדיר של הרכב, אם כי סביר להניח שהיבוא האישי יקדים אותם
