אהלן לאון, בערב חג החנוכה מצאתי את עצמי מביט על האחיין שלי מסובב סביבונים עד לאובדן הכרה וחשבתי לעצמי מאיפה הסביבון הגיע בכלל למסורת שלנו? רק אל תגיד לי שהחביאו בו את השמן של המזבח או משהו כזה, תודה רועי.
רועי שלום, הסביבון הזה הוא באמת קושייה, אבל קושיות זה לא מחנוכה, אז די לבלבל חגים. בוא נתמקד בסביבונים, דבר ראשון הרעיון של להעביר את הזמן על ידי סיבוב של חפץ מסוים סביב עצמו, ידוע כבר מימי קדם כתעסוקה מרתקת לשעות הפנאי. אנשים היו מגלפים או יוצרים כל דבר שיכול היה להסב להם את ההנאה השמימית הזו. מה לעשות? פעם לא היה חטופים בV.O.D. מקורו של הסביבון שאתה ואני מכירים כיום הוא ממשחק מזל (שלא לומר הימורים) גרמני. הסביבון הוא בעצם סוג של קוביית משחק רק עם מוט שחוצה אותה. מסובבים את הקובייה עד שהיא נופלת כאשר פאה אחת שלה כלפי מעלה ועלייה חרוטה אות.
האותיות היו במקור בלטינית: P–N–J–F, אבל בשביל שתיווצר פה הבנה נדלג ישר לשלב של היידיש. כמובן שיהודי גרמניה דיברו רצו גם הם להמר.. סליחה, "לשחק", ועל הסביבונים העבריים הם חקקו את האותיות נ' ג' ה' ש'. נשמע מוכר אני יודע, תתאפק עוד שניה כי זה לא זה. במשחק המקורי מציבים את ההימור ומסובבים: אם יצא נ' – נישט (ביידיש זה לא כלום). ג' – גנץ! זכית בכסף!. ה' – האלב, זכית בחצי מהסכום, ש' – שטעל – הפסדת, כמה חבל.. מהר מאוד שינו את זה ל 'נס גדול היה שם', כי מנהיגי דעת קהל הבינו שזה לא עושה הסברה טובה ליהודים כשמשחקים מחוץ לבתי כנסת במשחקי מזל. כשהתופעה הגיע ארצה שינו את האות האחרונה ל'פ' כדי שיצא 'נס גדול היה פה'. אה כן, יש גם את המשפט שאומר שהיהודים היו משחקים בסביבונים כדי שלא יגלו שהם לומדים תורה, תבחר איזה מהתשובות יותר מתאימה לך.
שלום למדור המבורך, שמי אוהד ואני מת על חריף. כמעט כל דבר שאני אוכל זה עם חריף וכבר הרבה זמן לא נתקלתי במשהו שבאמת הצליח לאתגר אותי, אז רציתי לדעת: מה המאכל הכי חריף בעולם?
אוהד שלום, אני דווקא לא אוהב חריף, אבל אתה תסלח לגנים האשכנזיים שלי, נכון? בכל מקרה נתחיל בזה שנבין איך מודדים חריף בכלל. אז לסולם החריפות קוראים מדד סקוויל. על שם הכימאי וילבור סקוויל, שכבר בשנת 1912 החל בחיפוש אחרי החריף הכי חריף שיש. סקוויל פיתח שיטת מדידה שבה לקח כל מיני מאכלים חריפים, ובדק בכמה טיפות מי סוכר צריך למהול טיפה אחת מאותו המאכל בשביל שהחריף לא יהיה מורגש יותר. הוא קרא לסולם הזה SHU (Scoville Heat Units). סתם בשביל להכניס אותך לתמונה: פלפל אדום מתוק (הידוע גם כ"גמבה – גמבה בחמש שקל!!" בפי ירקני השוק הישראלי) שווה בסולם הזה אפס עגול. כי לא צריך למהול אותו בכלל, הוא הרי לא חריף. אבל הטבסקו האדום, שאתה מכיר מהבקבוק הקטן במזנונים שאתה אוכל בהם, יכול להגיע ל-5,000 יחידות SHU וסחוג חריף במיוחד עשוי לחצות את רף ה-20 אלף.
רוי ניסים: למה השעון מחולק דווקא ל 12 שעות (אפשר לשאול אותו דבר לגבי החודשים), ולמה השעון נע לצד ימין ולא לצד שמאל למשל? אני יודע שזה כמה שאלות אז תודה מראש.
תן לי להבין רוי, אתה מבקש ממני לספר לך את ההיסטוריה של הזמן ב-250 מילים? זה לא ממש אפשרי. אבל תשמע, ביקשת יפה ותכלס זו שאלה מעניינת, אז תסלח לי שאני מדלג על מיליון פרטים בדרך.
נתחיל במבוא לתשובה בפחות מ-40 מילים: החלוקה הבסיסית ביותר של זמן הייתה לפי עונות וגרמי שמיים. לכן שנה מחולקת ל-12 בגלל שישנם 12 מחזורי ירח עד העונה הקרה הקודמת שהורידה גשם לפני 12 מחזורי ירח בדיוק. עד כאן היה פרק המבוא לתשובה. הראשונים שחילקו את השעון ל-12 חלקים שווים היו המצרים הקדמונים שהציבו שעון שמש וחילקו את מסלול הצל ל-12 חלקים. בדיוק פה נשאלת השאלה למה דווקא 12?! או, טוב ששאלת. יש כמה אופציות, תבחר: אולי זה המשך ישיר של 12 החודשים רק בקטן יותר. אולי בגלל שיש לך באצבעות, פרט לאגודל, 12 פרקים וזה ידוע שהמצרים היו סופרים לפי פרקי כף היד ( שלוש בכל אצבע כפול ארבע. אם יצא לך מספר שונה, תיידע את הרופא), ואולי הם באמת התחילו עם חלוקה לעשר, אבל אז מהר מאוד אפשר לגלות ש-12 הוא מספר שהרבה יותר נוח לעבוד איתו בשברים. הוא מתחלק יופי להמון מספרים וככה קל יותר לעבוד ולחשב.
עכשיו אני עובר לשאלת הבונוס, שאני נותן לך בחינם בלי תוספת תשלום: מדוע כיוון השעון הוא לצד ימין? תנסה לעמוד בשמש יום שלם בלי לזוז ולהביט על הצל שלך...שם לב למשהו מוזר? נכון, בחצי כדור הארץ הצפוני (והמשפיע יותר על היסטוריית העולם) השמש כמובן זורחת במזרח ושוקעת במערב, פלוס מינוס כיוונונים קלים בהתאם למיקומך. בכל יום, כשאתה יוצא לשעון השמש שלך לבדוק מה השעה, תגלה שהצל נע הפוך ממערב למזרח או במילים אחרות: משמאל לכיוון ימין. טה-דה!!
לאון שלום, יש לי שאלה בעייתית. יש על חייזרים כל כך הרבה עדויות וסרטים, האם אפשר להסיק מזה איך באמת נראה חייזר? ואם כן, איך הוא נראה? תודה, אי.טי.
היי אי.טי, נכון להיום מרבית האוכלוסייה המערבית שתבקש ממנה לתאר חייזר, תתאר כנראה את הראש הגדול עם העיניים הגדולות, האף הקטן, גוף צנום יחסית...אתה מצליח לדמיין את מה שאני מדבר עליו נכון? איך זה יכול להיות, אתה הרי לא קורא מחשבות או משהו כזה. כנראה שלאפקט הוליווד יש הרבה משקל בעניין כי בשנים האחרונות כל פעם שיש חייזרים שהם לא מפלצות, הם נראים כמו שתיארנו קודם. החייזר ההוליוודי הממוצע (חוץ מאלה שמתהלכים על השטיח האדום ומקבלים פרסים) דומה לעצמו בכל סרט מחדש וזה נכנס לתודעה האנושית. הידעת, לדוגמא, שבשנות ה-50 של המאה הקודמת כולם היו בטוחים שחייזרים הם יצורים ירוקים קטנים שחיים על הירח והמאדים? היום זה נראה מגוחך, אז אולי באמת יש פה עניין של אופנה.
אבל מאיפה האופנה הזו החלה? כנראה מעדויות של אנשים. ופה נשאלת השאלה איך יכול להיות שכל כך הרבה אנשים שראו חייזרים מתארים את אותו הסיפור בערך? צורת החטיפה, נושא המפגש והחזרה הביתה – הסיפור תמיד דומה. פה זו כבר דילמה אחרת, יכול להיות שתיאוריית הוליווד מטפטפת גם לכאן ואנשים גורמים לעצמם לראות מה שהם מכירים כי הם ראו כבר את הסרט הזה בעבר. ויכול להיות באותה מידה שאנשים מכל העולם נחטפים באותו השיטה כי פשוט יש חייזרים אמיתיים שחוטפים אותם. איש איש באמונתו יחיה. בשביל לדעת את האמת אתה יכול להפוך לנשיא של מדינה מובילה בעולם ולהיחשף לכל אותם המסמכים סודיים, שרק הנשיאים נחשפים אליהם, או פשוט להיחטף על ידי חייזרים. אם האופציה השנייה מתרחשת, תביא איזו תמונה בטלפון, סבבה?
גם אתם נחטפתם על ידי חייזרים ומנסים להעביר את המסר שלהם דרך מדורי טריוויה? או שפשוט יש לכם שאלה הזויה אחרת שלא נותנת לכם לישון? שלחו לנו את השאלה בפייסבוק, השאירו שאלות בתגובות למטה או במיילmen@mako.co.il ולאון כבר ימצא את התשובה בשבילכם.