אחת הסיטואציות המלחיצות בחייו של הרווק המצוי (להלן כותב שורות אלה) היא כמובן היציאות לדייטים. צריך להיות מנומס, חינני, היגייני או לפחות מגולח, מצחיק, ובקיצור, כמו שאתם בטח יודעים, מדובר בהעמדת פנים אחת גדולה, של שני הצדדים.
למה אי אפשר לצאת לדייטים האלה אחרי הסקס, או לפחות אחרי שנעים להפליץ אחד ליד השנייה? שאלתי את עצמי, ואז נחשפתי לסדרת ריאליטי החדשה בשם "דייטים בעירום" של VH1. כמו שבטח הבנתם, הפורמט לא ממש מסובך, אבל מה שיפה הוא שקשה מאד להעמיד פנים כשאתם עירומים. התוצאה היא קלילות ופתיחות התחלתית שלא קיימת בדייטים אחרים. אחרי צפייה ערה, החלטתי לצאת לשטח. אחרי שניסיונות שכנוע לצאת לדייט בסגנון הזה כשלו בשלב הבקשה והגיעו מהר מאד לשלב הסטירה, מצאתי בכל זאת כמה סיפורי דייטים מטורפים משלנו, כחול לבן.
נא לגעת
הדייט הראשון ברשימה מגדיר מחדש את המושג "בליינד דייט", בלי קשר לעובדה שהוא היה כזה גם במובן הקלאסי. "חברה מהעבודה שידכה לי ידידה שלה", נזכר דרור (33) מתל אביב. "בגדול אני לחלוטין נגד שידוכים, ועוד יותר נגד בליינד דייטים, אבל החלטתי לשתף פעולה. דיברנו בטלפון והדייט המיועדת נשמעה ממש מסקרנת והבטיחה הפתעה. היא אמרה שהכול עליה, ואני רק צריך להגיע. קבענו בנמל יפו, והתברר שיש שם מרכז של חירשים-עיוורים בשם 'נא לגעת', שמציע ארוחות בחושך מוחלט כשהחירשים-עיוורים הם המלצרים.
"נפגשנו ממש כמה דקות לפני הארוחה, ככה שהספקתי לראות אותה לסיגריה חטופה ולהחליט ביני לבין עצמי שהיא נראית טוב. ברונטית, עיניים צוחקות כאלה. ראו שהיא שובבה. מצאנו את עצמנו יחד עם עוד 20 איש בערך, חלקם זוגות נרגשים כמונו, באולם די גדול. פתאום השתרר מסביב חושך מצרים, ואחד המלצרים לקח אותי ביד והוביל אותי לשולחן. זה היה חושך שהעיניים לא מתרגלות אליו, אבל שאר החושים מתחדדים חבל על הזמן. שאלתי אותה אם היא כאן ובמקום תשובה קיבלתי ליטוף מפתיע על פרק היד. 'איך את רואה משהו?', 'אני לא רואה, אני מרגישה', היא צחקה. 'אל תדאג, זו לא פעם ראשונה שלי כאן, פשוט תירגע".
ונרגעת?
"אני עושה מה שאומרים לי. היא המשיכה עם הליטופים, כשבין לבין מגיעות גם המנות, ככה שהיו הפסקות אוכל. בגלל שלא רואים כלום אכלנו בידיים, לא עם סכין ומזלג... התנשקנו והתחרמנו, ולפי הרעשים מסביב לא היינו היחידים. באיזשהו שלב היא נגעה לי באזורים האינטימיים עם כף הרגל, ואחרי המנה העיקרית היא קמה ועברה לשבת עליי. ליחסי מין מלאים לא הגענו, אבל חוץ מזה עשינו הכול. בגלל שלא רואים כלום, התחושות היו הרבה יותר חזקות מבדרך כלל. אחרי הארוחה הצעתי שנלך לשתות איפשהו והיא לא רצתה. אמרה שהיא צריכה לקום מוקדם. אחר כך היא גם סיננה אותי בטלפון, והבנתי את הרמז".
דייט בצבע אדום
הדייט הזה התרחש אומנם לפני כמה וכמה שנים, אבל הוא רלוונטי לגמרי לימי המלחמה הנוכחיים, ולצערנו גם למציאות ה"נורמאלית" ביישובי עוטף עזה. אמיר וס', שני סטודנטים לשעבר לתקשורת במכללת ספיר, היו פעם רק ידידים. "הכרנו בלימודים וגם וגרנו בשכנות באחד הקיבוצים בעוטף, ככה שהיינו יוצאים הרבה לפאב של הקיבוץ", נזכר אמיר (35), המתגורר היום עם אשתו שני ילדיו בקיבוץ בצפון. "אז עוד קראו לאזעקות 'שחר אדום', והיינו רגילים לזה, ממש כמו היום. מרחבים מוגנים היו חלק מהחיים. ערב אחד, בתקופת המבחנים, החלטנו שעושים הפסקה ויצאנו לבירה.
"בדרך לפאב, ומדובר בהליכה של אולי 300 מטר, תפסה אתנו אזעקה. רצנו למרחב המוגן ותוך כדי הסתבכנו ברגליים והתרסקנו ומצאנו את עצמנו שוכבים אחד על השנייה על הדשא. מכיוון שאני ג'נטלמן ידוע קמתי מיד ועזרתי ל-ס' לקום. תוך כדי שאני מושך אותה למעלה היא נצמדה אליי, חיבקה אותי והדביקה לי נשיקה מטורפת. בדיוק באותו רגע שמענו את ה'בום', שאחר כך התברר שהיה די קרוב".
איך הגבת לנשיקה?
"הייתי ממש מופתע, אבל אתה יודע, זה לא שלא רציתי. הידידויות האלה תמיד תלויות יותר בצד הנשי. אנחנו הרי חרמנים. הפיצוץ הפסיק את ההתנשקות, והמשכנו לפאב. הייתה קצת מבוכה, אבל בגלל שפגשנו שם עוד אנשים וישבנו איתם לא ממש הצלחנו לדבר על מה שקרה. רק הגנבנו מבטים. באיזשהו שלב אמרתי שאני הולך, והיא אמרה שהיא נשארת עוד קצת. החלטתי לחכות לה בחוץ, וכשהיא יצאה ניגשתי אליה, אמרתי 'שלום' ופשוט הדבקתי לה נשיקה. 'זה בשביל קודם', אמרתי לה. הלכנו ביחד לדירה שלה, ומשם התחיל רומן סוער שנמשך כמה חודשים. באותו לילה, אגב, היו עוד שתי אזעקות, ככה שלא ממש הצלחנו לישון".
הופעה וגמרנו
הרבה גברים מתגאים בכך שהם "משקיענים" ו"רומנטיים", אבל אצל רובם מדובר בעיקר בדיבורים. לא זה המקרה של גיא, שרצה להפתיע את חברתו דאז לכבוד יום הולדתה, למרות שהקשר ביניהם היה עדיין ממש בחיתוליו. "זה היה דייט שלישי או רביעי, אני חושב שאפילו עוד לא שכבנו", נזכר גיא הרומנטי. "הייתה לה יומולדת והחלטתי שאני משקיע בגדול. היא הייתה מעריצה שרופה של לאונרד כהן, וראיתי שהוא מופיע באמסטרדם ערב לפני התאריך, שבו היא הייתה עם 'תפוסה' עם חברות. הזמנתי כרטיסים ועשיתי את עצמי כאילו כלום.
"הבעיה הגדולה שלי הייתה למצוא את הדרכון שלה. דיברתי עם אחיה והתברר שהם טסו לפני כמה חודשים כל המשפחה יחד, ושהדרכון נמצא אצל ההורים. השבעתי אותו לסתום את הפה והוא הביא לי את הדרכון. באותו בוקר אמרתי לה שאני רוצה לעשות משהו מיוחד ושאאסוף אותה אחרי בצהריים מהעבודה. הטיסה הייתה בשתיים וחצי בצהריים, הנחיתה בסביבות שבע וההופעה התחילה בעשר. כשאספתי אותה היא שאלה לאן נוסעים ואמרתי לה כמובן שזו הפתעה. כשהגענו לשדה התעופה היא כבר לא יכלה לחכות, אז המצאתי סיפור על טיסה רומנטית בשמי הארץ".
היא קנתה את זה?
"לא ממש, אבל ראיתי שהיא מתרגשת מאד. הכי חשוב היה לי לשמור בסוד את עניין ההופעה, אז גיליתי לה שמצאתי כרטיסים הלוך חזור לאמסטרדם, וחשבתי שיהיה נחמד לעשות שם דייט. שנינו מאד אהבנו באותה תקופה את מה שחוקי שם. כשנחתנו הספקנו בדיוק לרכבת למרכז העיר, אכלנו ועישנו משהו, ואז היא שאלה אותי אם בשביל זה נסענו עד לכאן. אמרתי לה שתחכה בסבלנות, תפסתי מונית ונסענו לאולם שבו התקיימה ההופעה. כשהיינו שם והיא ראתה את השלטים בחוץ כבר לא היה מה להסתיר".
ואיך הייתה ההופעה?
"ההופעה הכי טובה שהייתי בה בחיים. הרגשנו כאילו לאונרד שר רק בשבילנו. בכלל הופעות בחו"ל זה סרט אחר לגמרי. הן הרבה יותר טובות, וגם לא מתבטלות. אחרי שנגמרה ההופעה היו לנו עוד כמה שעות להרוג עד הטיסה חזרה לפנות בוקר, אז הספקנו להסתובב קצת בלילה בעיר, מסטולים, נרגשים ומאוהבים".
עד עצם היום הזה?
"עד עצם חודש אחר כך".
סטריפ דייט
תרשו לי לסיים את הכתבה הזו בסיפור אישי מביך משהו. בעוונותי הרבים, שנחשפו גם כאן, עבדתי כמנחה במועדון חשפנות מוכר. באותה תקופה יצאתי עם מישהי שאפשר להגדיר כ"חנונית על", שלא ממש התלהבה ממקום העבודה שלי. רגע לפני שהיא אמרה לי "או אני או החשפניות", הצלחתי לשכנע אותה שלפחות תראה בעצמה את מה שהיא כל כך מתנגדת לו. "לא תתחרטי", הבטחתי לה, והיא הסכימה לבוא למה שהתברר כאחד הדייטים המוצלחים בהיסטוריה הדלה שלי.
קבענו שתגיע באחד מערבי אמצע השבוע, שהיו "רגועים" יותר, ככה שיהיה לנו גם זמן לשבת יחד. היא נכנסה למועדון בחשש, שלחה מבט מפוחד ימינה ושמאלה, ואחרי שאף אחד לא טרף אותה הבינה שאולי השד לא כל כך נורא. התיישבנו על יד עמדת הדי.ג'יי, ותוך כדי שאנחנו שותים חתכתי מדי פעם כדי להציג את טניה או את ג'סיקה ולספר קצת בדיחות שוביניסטיות לקהל המועט ("יודעים מה ההבדל בין מועדון חשפנות לגן עדן? שבגן עדן יש אלוהים"). הדרינקים קלחו בנעימים, ויחד איתם נמסו לאט-לאט מנגנוני ההתנגדות. שימו רגע את העקרונות הקדושים שלכם בצד, והאמינו לי שאין שום תופעה או מקום בעולם שאתם מבינים בהם בלי שתבדקו אותם בעצמכם. זה בדיוק מה שעשתה גם הדייט שלי.
אחרי גיחה קצרה למיקרופון חזרתי לשולחן, וגיליתי אותה קבורה תחת שתיים ממיטב בנות המועדון, שהעניקו לה ריקוד פרטי ארוך וחינמי, "רק בגלל שאת חברה של הדי.ג'יי". עמדתי בצד וצפיתי בחיוך רחב, וכשהעסק הסתיים ראיתי שגם הקורבן להתעללות מינית שהבאתי לדייט די מרוצה מעצמה. בסוף הערב זכיתי לריקוד פרטי משלי. היה שווה. היום, אני מקווה בשבילה, זוכה מישהו אחר להרבה ריקודים כאלה.