בחור רואה אישה יפה בבר. הוא עוקב אחריה עד שהיא נעצרת ומסתובבת אליו, ומההתרגשות שופך על מחשופה הנדיב את כוס המשקה שלו. היא בוחנת אותו לרגע ואז, בלי להתבלבל, פושטת את החלק העליון של השמלה שלה וחושפת חזה חלק, צח... וגברי. הבחור מצידו לא נשאר חייב וכשהוא הוא פותח את כפתורי חולצתו מתגלה גוף נשי ומהודק. כך נראית הפרסומת האיטלקית של קמפרי, אפטריטיף בן 145 שנה, שההיסטוריה שלו לא פחות דרמטית ומפתיעה ממנה.
למרות המראה המטעה שלו – נוזל אדמדם צלול המקושט על פי רוב בפרוסת תפוז – קמפרי הוא ממש לא משקה לכוסיות. הוא שייך למשפחת המשקאות המרירים של עולם האפטריטיפים, ולכן מעריצי הקמפרי המושבעים שותים אותו בדרך כלל כמו שהוא: בכמות קטנה ללא שדרוגים כמו קרח או ג'יין. אבל כמובן שאם אתה רוצה להבין מה הסיפור של האדום הזה, אתה יכול להתחיל גם בקמפרי סודה או אורנג' קמפרי. בינתיים קח לך איזה בירה ותלמד דבר או שניים על הדרינק הקלאסי והמצויין הזה.
כותרת משנה כלשהי
חברת קמפרי נוסדה באיטליה של 1860, אבל הקמפרי המקורי נולד בכלל ב- 1828. ג'וסף קמפרי, ממציא המשקה שהפך להיסטוריה, גדל בעיירה ציורית באיטליה של ה-19 ובבגרותו הפך לרוקח. ולמרות שלא ביקשת, הנה פיסת טריוויה בהקשר הזה: במהלך תקופת ההתמחות שלו פגש קמפרי קולגה בשם מרטיני, בחור צעיר שלימים הקים את "מרטיני ורוסי" המייצרת עד היום את הוורמט החביב של ג'ימס בונד – אבל זה סיפור אחר שיסופר בפעם אחרת.
בינתיים מסיים קמפרי את לימודי הרוקחות שלו ופותח בית קפה קטן בעיר טורינו. יום אחד הוא מחליט לשלב את שתי התשוקות שלו – רוקחות ופלז'ר - ומערבב משקה שעתיד להפוך למוצר החביב על קהל לקוחותיו בקפה. לתערובת שהוא יוצר, המכילה יותר מ-60 זני עשבים, פירות ואפילו שביבי עץ, הוא קורא על שמו.
התוצאה: נוזל שקוף ומר ביותר. למרות אחוז האלכוהול הגבוה יחסית (% 28.5) והטעם הלא-ידידותי מוצאים הלקוחות של קמפרי את המשקה החדש כאפרטיף אידיאלי לקראת סעודה איטלקית דשנה. כשקמפרי רואה את הבאז שיוצרת ההמצאה שלו הוא עושה טובה גדולה להיסטוריה של האלכוהול ומתחיל לשווק את המשקה בכל רחבי איטליה. כעבור מספר שנים הוא פותח את Gruppo Campari, עסק משפחתי רשמי לייצור הזהב הנוזלי.
בסדר, אתה אומר לעצמך. את הסיפור הזה כבר שמענו: בחור רוקח משקה, רואה שהעסקים פורחים ומחליט להרחיב את העסק השכונתי. אלא שבדיוק כאן נכנס לתמונה קמפרי ג'וניור, הבן של הרוקח המיתוגי, שאלמלא התאהבות קשה בזמרת אופרה - ייתכן שעד היום היה הקמפרי משקה מקומי לאיטלקים בלבד.
זה לא נגמר עד שהגברת השמנה... יו, הקלישאות בכותרות חוגגות כאן
אז מה לאופרה ולקמפרי? טוב, את זה ששניהם איטלקיים אתה בטח כבר יודע, אבל נחזור לסיפור ותכף תבין למה הכוונה.
הצעד השיווקי הזה, לצד אישור הפצת המשקה בביתי עסק אחרים (כל עוד הם מקפידים לציין שמדובר במותג המקורי "קמפרי ביטר") מקפיץ את הקמפרי לשיאים חדשים של פופולאריות.
במקביל להצלחה המסחרית של קמפרי באיטליה קורה עוד משהו: דויד מתאהב קשות בזמרת אופרה בשם לינה קבאליירי כשזו מגיעה להופעה בארץ המגף. עד מהרה פורח רומן לוהט בין השניים אך לינה נאלצת לחזור לביתה שבצרפת. דויד קופץ על ההזדמנות, ובתירוץ של "נסיעת עסקים" מצטרף אל אהובתו. הוא עדיין לא יודע שהנסיעה הזאת היא הדבר הכי טוב שקרה לעסק המשפחתי ולתרבות השתייה של הצרפתים במאה ה-19. למרות שכל צרפתי שמכבד את עצמו מתעקש באותה תקופה לשמור אמונים לאבסינט, האפרטיף של משפחת קמפרי מצליח לעבור את מבחן החיך הצרפתי.
כאן מתחיל תור הזהב של הקמפרי מעבר לים: תחילה בצרפת ובהמשך במוסקבה, מנהטן, ניו יורק ועוד. לאן שהלכה לינה להופיע דיוד עקב אחריה בלהיטות. למרות בסופו של דבר נישאה כוכבת האופרה לגבר אחר, מאמצי החיזור של דויד לא היו לחינם. הוא הפך לשגריר יחסי ציבור מעולה עבור חברת קמפרי מחוץ לגבולות איטליה, מה שהפך את המשקה שרקח אביו להצלחה בינלאומית עד עצם היום הזה.
רימונים במקום תולעים (ויש גם מתכונים)
סוד הכנת הקמפרי שמר על פרופיל נמוך במשך כל השנים שחלפו מאז המצאתו. היום רק שלושה אנשים יודעים אותו: שניים מהחברה האיטלקית ואחד משלנו – רב מטעם הרבנות הראשית של ישראל, שנכנס לסוד העניינים בסביבות שנות ה-80 במטרה לבדוק ולהכשיר את המפעל. בזכותו, אגב, עברו לצבוע את המשקה בחומרים סימפטיים יותר מאבקת תולעי שני: השריית המשקה בשילוב של צבע מאכל אדום וקליפות רימונים.
כדי לשמור על מקסימום חשאיות מקפידה חברת קמפרי לדאוג שאנשי הסוד שלה לעולם לא ייסעו באותה רכבת או יטוסו באותו מטוס. החוק הזה תקף גם לגבי הרכיבים – לעולם לא תמצאו את כל 60 הרכיבים באותו כלי תחבורה.
ומשסיימנו עם המעשיות, הגיע הזמן לדבר פרקטי – איך שותים את הדבר הזה ומה אפשר לעשות ממנו? ובכן, כדי להפיק מהקמפרי את המירב רצוי לשתות אותו עם 2-3 קוביות קרח או נקי בכוס אולדפשיין כיאה לאפרטיף איכותי. אם אתה בעניין של חיסול חשבונות עם חברייך לשתיה, נסה פעם להזמין אותם לשוט של גרנדין או קמברי ובקש מהברמן למזוג קמפרי במקום. כמו שהבנת, זה לא משקה לילדות קטנות.
מצד שני, קמפרי מתפקד היטב גם בתור בסיס לקוקטיילים. הוא בא טוב עם ג'ין, אשכוליות, טוניק ואפילו ספרייט. הנה כמה שילובים קלסיים:
נגרוני
קוקטייל שעורבב לראשונה עבור הרוזן האיטלקי קמיליו נגרוני ב- 1904. זה מה שעושים:
מערבבים בשייקר מנה של קמפרי, מנה של ג'ין ו-3/4 מנה של וורמוט וכמות יפה של קוביות קרח. מסננים לכוס קוקטייל ומקשטים בפרוסת תפוז.
אורנג' קמפרי
שילוב פשוט ומנצח: ממלאים לאו-בול בקוביות קרח ומוזגים לתוכה מנת קמפרי ו-3 מנות מיץ תפוזים. ניתן לשדרג עם כמה פלחי תפוז חתוכים לקוביות, ואם מתחשק לך להיות ממש יצירתי, החלף מנה אחת של תפוזים במיץ פסיפלורה. לחיים.
