מה תמיד אומרים? שזה לא מי יודע מה באמת זוהר להיות דוגמנית. באמצע הקיץ את צריכה להצטלם חנוטה במעיל עבה ואת לא יכולה להתפרע עם ההמבורגרים. היחידים שמצבם יותר מבאס הם הדוגמנים על ארבע, שבשיא ספטמבר מולבשים באפודות ובמעילים כשמתחת יש שכבה רצינית של פרווה. וגם הם, לגמרי יכולים להמשיך לחלום על המבורגרים. אף על פי כן, הזנב ממשיך לכשכש משמחה בסופו של יום צילומים ארוך, מה שמעיד שהם בכל זאת נהנים מכל תשומת הלב והפלאשים שמופנים אליהם.
מותג בגדי הכלבים ריבוס מבית בונזו צילם את הקולקציה החדשה שלו בסטודיו תל אביבי בתחנה המרכזית. היינו שם להיווכח איך נראה יום צילומים של דוגמנים על ארבע. האמת? לא שונה בהרבה מיום צילומים רגיל של ההולכים על שתיים, מלבד לכך שלא היה צורך במאפרת שתתרוצץ בין הדוגמנים לצורך תיקוני איפור (אבל נערת מים בהחלט מבוקשת מאוד בימי צילום שיש בהם תשעה כלבים שלובשים מעילים). היו שם פלאשים, תאורה חזקה של סטודיו, קולבים עמוסים בבגדי הקולקציה, סטייליסטית מיומנת, מפיקות חרוצות, בעלי כלבים שהתנהלו כמו סוכנים צמודים של הדוגמנים, וצלם אחד, יגאל פרדו, שניצח על כל ההפקה.
בתחילת יום הצילום מצאנו את ג'וני, כלב ביגל, לבוש באפודה אפורה וטרנדית, מתהלך על מסלול "קאט-ווק" (דומה לזה שדוגמניות הולכות עליו בתצוגות אופנה), ונענה להוראות המתוחכמות של יגאל הצלם: "ג'וני, קח! ג'וני, האב האב!". ג'וני בתגובה היישיר את מבטו למצלמה בהבעה שאומרת: "אוכל? איפה?", והתקבל הצילום המושלם והפוטוגני. בעלת הכלב השוויצה בדרך אגב שהוא כלב מנצח בתחרויות יופי לכלבים. אחד כזה שיש לו מדף של גביעים בבית. אבל הוא לא היחיד. גם כל הדוגמנים האחרים - שיקוקו יפני, קליין-שפיץ, פקינז, מלטז, שארפיי, פודל ופאג - כולם אלופי גזעים בתחרויות. החבר'ה האלה רציניים.
צלם, אוהב כלבים?
הצלם יגאל פרדו מצלם כלבים וחתולים, אבל בעיקר כלבים, למעלה מ-20 שנה. "אני בוגר מכללת הדסה לצילום", הוא מספר. "אחד מהלקוחות שלי הפיק את עיתון 'עולם הכלב' ואמר לי: 'בא לך לצלם כלבים?'. אני אוהב צילום, אני אוהב כלבים וזה התחבר לי יחד ומאז אני מתמחה בצילום כלבים. לאו דווקא בחוץ, הרבה סטודיו. אני עושה הרבה צילומי פורטרטים של כלבים ואוהב להוציא את האופי של הכלב בהם".
את האופי של הכלב? מה זה אומר?
"כלב יש לו נשמה, הוא מביע, ויש לו מצבי רוח. בצילומי סטודיו, כמו שיש צילומי פורטרטים לאנשים, אותו דבר אני עושה עם כלבים. בניו יורק בעבר הייתי אסיסטנט אצל צלם פורטרטים של אנשים וממש יישמתי את זה עם הכלבים. לכלב יש פידבקים שהוא מחזיר לך כחלק משיתוף פעולה שבין צלם למצטלם, כמו עם אנשים".
אתה לא יכול להגיד לכלב: "תזוז קצת ימינה", כמו לדוגמנית.
"בין היתר למדתי לימודי כלבנות מקצועיים. למדתי להבין יותר מה זה כלב. למשל, אחד האינסטינקטים החזקים של הכלב זה ריצוי. דרך פידבק חיובי שאני נותן לכלב, הוא רואה שאני מבסוט ממה שהוא עושה והוא ימשיך לעשות את זה כי הוא רוצה להמשיך לקבל פידבק חיובי".
והקולות המוזרים של חיות שאתה עושה, זה מחליף את ההנחיות לאנשים?
"לפעמים הכלב מאבד עניין, אז כדי למשוך את תשומת לבו אני עושה כל מיני צלילים. יש לי גם משרוקיות שבעבר השתמשתי בהן. כלבים יותר חכמים ישר יקלטו שאני עושה סתם צליל ולא קורה עם זה כלום, אז אני צריך להחליף כל הזמן צלילים. כלבים פחות חכמים תמיד יהיו ערניים לאותו צליל. אני חייב לעניין אותם. הבעה מסוקרנת אצל כלב היא הבעה שנראית יותר פוטוגנית. הוא מנסה להבין מאיפה בא הקול, מי עשה אותו, מה הקול אומר והוא ישר מזדקף ונראה יותר יותר טוב וייצוגי".
איך אתה מצליח להשאיר אותם הרבה זמן באותה פוזה בלי להשתולל?
"זה אפשרי אם אני גורם לכך שכל הזמן יקרה משהו חדש. אני לוקח אקטיביות בדו שיח הזה וכל הזמן מעניין את הכלב בדברים חדשים כמו צ'ופרים או קולות. בכל מקרה אי אפשר לצלם כלב אחד במשך יום שלם, שעה-שעתיים מקסימום".
קורה שהכלב לא רוצה לשתף פעולה ולא יעזור כלום?
"יש כלבים שנבהלים מפלאש והם מתקפלים. במקרה כזה זה אבוד. הכלב לא רוצה, זה נגד הרצון שלו. אני אף פעם לא מתעקש אתם. למשל לכלב הביגל כבר לא בא בשלב מסוים, אז אמרתי דיי".
חידון: מי כתב את הערך "גזעי כלבים" בויקיפדיה?
פרדו, מבין ובקיא בגזעי כלבים, כתב את הערך של הגזעים באנציקלופדיה האינטרנטית. חוץ מזה, הוא כתב ערכים נוספים של גזעים ספציפיים, כמו: הכנעני, דוגו ארגנטינו וגרייהאונד.
תגיד פרדו, כמה גזעים צילמת עד היום?
"אני מעריך ש-250 גזעים שונים, גם בארץ וגם בחו"ל. הוצאתי אנציקלופדיה על גזעי כלבים בהוצאת מפה שנקראת 'ספר הכלבים השלם', ושם יש תמונות של מאה גזעים שונים שצילמתי".
להיות "צלם כלבים" זה לא בדיוק החלום של האימא הפולניה. יש בזה עבודה?
"ככל שבארץ גוברת המודעות לכלבנות מקצועית, לגזעי כלבים, אז יש יותר עבודה. מאז העלייה הרוסית, הרוסים הביאו אתם הרבה גזעים חדשים, המון מודעות לגידול כלבים. הלקוחות שלי הם בעיקר כלבנים מקצועיים שרוצים להראות איזה כלבים יש להם ולהשוויץ, וספרים על כלבים שאוספים חומר גלם צילומי. לפעמים יש גם פרסומות ללקוחות. בנוסף, אני צלם מערכת של עיתון 'עולם הכלב' ועיתון 'חי'. הרבה אנשים פונים גם בשביל לצלם בוק דוגמנות לכלב שלהם".
מי פונה לצלם בוק מקצועי לכלב שלו?
"אנשים אוהבים את הכלב, לא פחות מאשר את הילדים שלהם. אם מגיע לילד בוק, אז גם לכלב. לא רק כלבי תערוכות, גם הרבה כלבים מעורבים. יש אנשים עריריים שחיים לבד עם כלב וזה חשוב להם. בצילומים אני מתמקד בעיקר בהבעות פנים, בפורטרטים, לצד תמונות של הכלב בתנועה ומשחק עם הכדור בחוץ".
הצילומים נעשים בעיקר כאן בסטודיו?
"בדרך כלל אני יוצא למקום שבו חי הכלב, איפה שהוא מרגיש הכי נוח. אני יוצר במקום סט סטודיו – פלאשים, רקעים, מה שצריך. כך אני מפיק את התוצאות הכי טובות, כשהכלב נמצא בטריטוריה שלו, כי כלב זו חיה מאוד טריטוריאלית. אני יודע איך להיכנס לו לטריטוריה בלי שהוא יפחד, בלי שהוא יגיד הנה פלשו אליי, מתחבר אתו קודם, שהוא יבין שאני חבר שלו. אחר כך אני מעמיד את הסט ודואג שהוא יהיה ערני מה אני עושה".
למה לצלם אנשים זה פחות מדבר אליך?
"כי רמת האינטראקציה שאני מצליח להוציא עם כלב היא הרבה יותר בסיסית, אמיתית, ואין מסכות. כשאתה מצלם אדם הוא רוצה להיראות איך שהוא חושב שהוא צריך להיראות. כצלם העבודה שלי עם אדם היא לקלף את הקליפה כל הזמן. עם כלב זה ישיר, מה שהוא זה מה שהוא נותן. מצד אחד זה יותר קל כי זה אמיתי. מצד שני צריך להתחבר לכלב, וזה יותר קשה כי אין לך דיבור ישיר עם כלב. אז הכול דרך אינסטינקטים, תנועות גוף, טונים של דיבור ולהיות נחמד וידידותי"
הרבה אנשים רוצים שהכלב ייראה כמו אדם. אתה בעד הגישה?
"אני נגד הגישה של להאניש את הכלב. במקרה הזה, למשל, אלה בגדי כלבים וזה נחמד וכיף, אבל יש הרבה צלמים, כמו ויליאם ווגמן, שמצלמים כלבים בפוזות מאוד אנושיות וזה קצת נראה לי לא נכון לכלב. הוא מושיב אותם בספה, מלביש אותם בעניבה, צילומים מאוד מבוימים".
פרויקט ציוני: תיעוד הכלב הכנעני
כלב הלאום שלנו הוא הכלב הכנעני ופרדו כבר למעלה מעשר שנים עוקב אחריו בטבע. "לקחתי כפרויקט לתעד אותו בטבע", הוא מספר בעיניים בורקות. "צילומי טבע זה אומר לראות לאיפה הוא הולך, ללכת ולהסתתר, ולחכות כמה שעות עד שהכלב יופיע. צילמו אותי לנשיונל ג'יאוגרפיק עושה את זה. יש לי צילומים של הכנעני בטבע שאני מפיץ בכל העולם. בכל ספר שיש על הכנעני או בכל אתר אינטרנט יש צילומים שלי שמסבירים מה זה הכנעני בטבע".
לדעתך, כלבים מחייכים?
"בוודאי, רואים את זה. הם לא מחייכים חיוך שאנחנו מכירים, אבל בפירוש רואים כשכלב מרוצה. אם אני עושה פורטרט של כלב מרוצה וכלב מבואס, שמים אחד מול השני ורואים את זה. ככל שאני יותר בתחום אני כבר מכיר את כל הניואנסים הקטנים, מתי כלב הולך לאבד עניין, ואני יודע ליצור בו עניין מחדש. בהחלט יש מצבי רוח שונים שמתבטאים בפני הכלב".
את מי אתה מבין יותר טוב: אנשים או כלבים?
"שאלה טובה. נראה לי שכלבים. אני ישר רואה מה מצב הרוח של הכלב, איך אני יכול להתחבר אליו וגם בזכות זה הכלב מתחבר אליי. אצלנו גם מופרש ריח שכלב יודע לזהות. אם אני לחוץ יהיה לי ריח אחר וכלבים מזהים את הריח הזה. אם אני מבין את הכלב, גם את זה הוא יריח".
החורף הזה תלבשו אפור (וגם הכלבים שלכם)
רונית ינאי-עמרי, מנהלת מותג בגדי הכלבים ריבוס, מספרת לנו מה נמצא בקולקציית החורף: "בחרנו צבעים חורפיים וחמים. יש תשעה דגמים שונים. ניסינו לשלב ליין שיהיו בו גם דגמי יוניסקס, גם לכלבים זכרים וגם לכלבות נקבות, וגם שיהיה את הבידול עם בגדים שמתאימים יותר לכלבות, כמו אפודה ורודה וחצאית קצרה. כל הבגדים שלנו עשויים מבדים איכותיים, נושמים ונוחים לכלב".
למה כלבים צריכים בגדים?
"זה לא רק בשביל הבעלים שאוהבים להלביש. יש כלבים קצרי פרווה שבחורף גם להם קר והבגד משרת מטרה של חימום, כמו ששמים אותם מול תנור או במיטה. זה גם פריט אופנתי לכל דבר. יש היום תכשיטים ונעליים לכלבים. יש סיכות עם נצנצים ושרשראות שאפשר לחבר לשיער, גומיות לשיער. יש חברות שמתמחות באביזרי אופנה יוקרתיים לכלבים".
איך המידות של הבגדים הולכות?
"מדידת המידה היא מקצה הראש, הצוואר, עד התחלת הזנב ויש שש מידות. מסמול עד אקסטרה אקסטרה לארג'".
יש אופנה משתנה?
"אנחנו מתעדכנים בטרנדים של האופנה לבני האדם ומתאימים אותם לכלבים. עד כמה שניתן. יש דברים שהם באמת צריכים להתאים לגוף הכלב. פדלפון לא יעבוד השנה, למרות שיש גם מכנסיים לכלבים שמתחברים עם שלייקעס. בארץ זה פחות הולך אז אנחנו משתדלים להתאים למה שאנשים אוהבים".
בארץ יש טעם אופנתי מסוים?
"גילינו שהישראלים פחות אוהבים את כל המלמלות המקושקשות אובר שמאוד מקובלות באירופה. מותג ריבוס פונה לקהל רחב יותר ועממי, ספורט אלגנט. כלומר לא מפונפן או מתנשא אלא מדבר לכולם".