לפני הממתקים המתוחכמים של ימינו, שכבות הנוגט והפצפוצים המהונדסים, לפני שלבמבה הייתה צורה של פירמידה ואפילו לפני שלמגנום היה טעם של נקמה. לפני שכל דבר מתיקה שנכנס לנו לפה התהדר בערכים תזונתיים וויטמינים, הממתקים שלנו טבעו בים של צבע מאכל, וזה לא הפריע לנו בכלל. זה פשוט היה טעים. כמחווה לממתקים שאינם איתנו עוד הרי לכם סקירה של שוקולדים וסוכריות שאמרו לנו יפה שלום. אבל מי יודע, אולי עוד נתראה?
Lion
ממתק האריה של נסטלה עשה לנו הרבה נעים בחך בעד לפני כעשור. חטיף השוקולד היה עשוי מ-30 אחוזי קרמל, 4 אחוזי פיצפוצי אורז ו-41 אחוזי שוקולד חלב. זה היה אחד הדברים הכי שווים שהייתם מוצאים ליד הקופה במכולת.
הממתק עם האריה על האריזה יוצר בארה"ב ויובא לארץ עד לפני מספר שנים. המכורים הכבדים מספרים כי במסעות לחו"ל ניתן למצוא אותו בחנויות השונות ויש אפילו הטוענים שהוא עדיין נמכר בייבוא מיוחד איפשהו באזור נתניה.
טורינו
טורינו הוא לא רק עיר באיטליה (הרביעית בגודלה), ולא רק מקום מוצאה של קבוצת הכדורגל יובנטוס. טורינו הוא גם שוקולד מעולה שלצערנו הרב כבר לא נמכר במחוזותינו.
ממש כמו העיר שעל שמה הוא נקרא - זו אגב עיר הולדתו של השוקולד בכלל - טורינו היה שוקולד איכותי ומתוחכם שהווה אלטרנטיבה במילוי אגוזים ושקדים למותגים הפשוטים יותר, בגרסת החלב ובגרסת המריר. הוא היה אהוב על כל אדם בערך במדינה.
אך אבוי, ביום מן הימים, עלית החליטו להוריד את המוצר האהוב מן המדפים, מכיוון שבלחץ המותגים החדשים מכירותיו החלו לרדת. יש המספרים, שעדיין ניתן למצוא אותו, בייבוא מיוחד, בכמה חנויות בודדות.
רוזמרי
רוזמרי נופל היום לאותה קטגוריה אליה נופל הטורינו - שוקולד בטעם משובח שאיכשהו חמק לנו מבין האצבעות. שילוב המילים "טורינו" ו"רוזמרי" מעלה אצל לא מעט אנשים זכרונות מתוקים של שוקולד איכותי.
ייבוא השוקולד האהוב הופסק בתחילת האלף, ולאחר שלוש שנים של ייסורים הוחזר בחסות חברה חדשה, "ליימון שליסל", שקיבלה את הזיכיון על המותג השוויצרי. ההשקה מחדש כללה שלל טעמים חדשים ומחודשים, ביניהם: פרלין, קרמל, קפה, נוגט, מריר וחלב קלאסי.
אולם, איכשהו השוקולד האהוב מצא את דרכו בעיקר אל מדפי הסופרים החרדיים. אז אם חשקה נפשכם לטעום מן המתוק האיכותי הזה, תצטרכו לעשות ביקור קטן בבני ברק - או בסופר "מהדרין" הקרוב לביתכם.
ביצת הפתעה
לא, קינדר ג'וי לא נחשב! אם אתם מהדור שחושב שביצת פלסטיק שמכילה קרם-שקר כלשהו היא ביצת הפתעה, אתם טועים ובגדול. ביצת ההפתעה המקורית הייתה בכלל עשויה משוקולד דק, בתוכו הסתתרה הפתעה בקפסולה צהובה, וכל העסק נעטף בנייר כסף לבן.
הביצה המקורית נולדה באיטליה בשנת 1972, עלתה לארץ בשנת 1994 ונמכרה בחנויות עד 2007. כאשר החברה המייבאת החליטה כי הביצה הקסומה לא עומדת בתנאי מזג האוויר החמים בישראל, אז הוחלף הממתק המקורי בקינדר ג'וי שמשווק היום.
גם בעולם סבלה הביצה השוקולדית מלא מעט בעיות. בארה"ב, למשל, נאסרה מכירת הביצה בגלל חוק הקובע כי אסור למכור חלקים שאינם מיועדים לאכילה בתוך מעטפת שעשויה ממזון, וההפתעה המסורתית הוחלפה בסוכריות.
טייגר
יש שיטענו כי חטיף השוקולד טייגר היה חיקוי של ה-Lion המקורי, אך כמות דומה של אנשים טוענת כי החיקוי, במקרה הזה, עולה על המקור. חטיף הוופל מצופה השוקולד היה מלא בקרמל ובפצפוצי אורז קסומים. הוא היה בבת עינם של לא מעט ילדים בסוף שנות התשעים.
הנמר שניבט ממנו הטריף את מוחו של כל מי שנתן נגיסה בפיסת גן העדן הקטנה. יום אחד, ללא כל הודעה מוקדמת, גם הוא נעלם מהמדפים, ואנחנו עדיין שרויים בטראומה מהגירוש הקטן שלנו מגן העדן.
נשיקולדה
היום זהו שמה של קונדיטוריה ברמת השרון, אך היו ימים בהם הלחם בסיסים היה הטרנד הכי חם בשפה העברית. יחד עם "אנתיקן", "פרילי" ו"סריגמיש" (כל אחד בתחומו), הנשיקולדה הייתה אחד המוצרים השווים שיכולנו למצוא בחנויות.
עמוק אל תוך שנות השמונים הנשיקולדה הייתה אחד מהשוקולדים היותר מוכרים ואהובים בישראל. עם השנים, בין המותגים השונים, היא נעלמה לה, אך עדיין יש כאלה שיהיו מוכנים לוותר על כליה בשביל על נשיקולדה אחת על הפה.
זוקס
בקופסא צהובה, בשלל טעמים, עם כמויות צבעי מאכל שאפשר לרסס אתן גרפיטי, סוכריות זוקס של עלית שיגעו את כל ילדי ישראל. החבילה הקטנה הכילה כמות ענקית של סוכריות קטנטנות בטעמי פירות (לא מזוהים), הייתה אחד מן הממתקים היותר פופולאריים, ולא מעט מהילדים שגדלו בישראל בשנות השמונים מתארים אותן עד היום בתור הסוכריות הטעימות ביותר שנמכרו בארץ. מה חבל שיום אחד הסוכריות פשוט נעלמו מהמדפים.
ככה זה בחיים: ממתקים באים והולכים, והטעם של עוד נשאר.