הקיץ כבר כמעט מאחורינו, ואפילו הגשם הגיע מהר מהצפוי; ובכל זאת, אנחנו יודעים שהחורף הישראלי עוד רחוק, וגם כשהוא מגיע – הוא לא תמיד זוכר להביא איתו יותר מדי מים. זה בדיוק הזמן להתרענן עם קצת מים של אחרים, ובעצם, למה קצת? קבלו את מאגרי המים הנשפכים העצומים והעוצמתיים ביותר בעולם: המפלים.
מפלי אנחל, ונצואלה
הראשונים ברשימה הם המפלים הגבוהים בעולם: הם מתנשאים לגובה של 979 מטרים, כאשר 807 מטרים מתוכם עושים המים בנפילה חופשית. הם התגלו, ככל הידוע, כבר במאה ה-16, אבל זכו לפרסום עולמי רק ב-1933, כשהטייס האמריקאי ג'ימי אנג'ל חלף מעליהם והבחין בהם, ומאז הם קרויים על שמו בהגייה מקומית.
לפני שנחשפו לעולם, כונו המפלים בפי המקומיים קרפקופאי ונייה. לפני כשנתיים, שלא במפתיע, ביקש הוגו צ'אווס – שלא אהב את העובדה שהאטרקציה הגדולה של ארצו נקראת על שם אמריקאי - להשיב להם את שמם הילידי. מאז הוא כבר חזר בו.
מפלי אנחל נחשבים למועמדים פייבוריטים בתחרות שבעת פלאי הטבע, בה מתמודד גם ים המלח. אם הם יסכנו את ים המוות שלנו, יש לקוות לנפילתם.
מפלי הניאגרה, ארה"ב-קנדה
באופן טבעי, לא יפקד מהרשימה מקומם של המפלים שנכנסו אלינו עד לבית השימוש. חצי שעה מבפאלו האמריקאית ושעתיים מטורונטו הקנדית ניצבים המפלים המפורסמים ביותר בעולם: השילוב בין הנתונים המרשימים למיקום הנוח (כלומר במערב, ולא באפריקה) הופך אותם גם למפלים המתויירים בעולם (כ-15 מיליון מבקרים מדי שנה) – וגם, צריך להודות, הכי פחות "טבעיים" ופראיים.
פירוש שמם האינדיאני הוא "רעם המים", והוא בהחלט מצדיק את עצמו. המים במפלים נופלים מימת אירי לימת אונטריו, בגבהים משתנים של בין 21 ל-51 מטרים. הם עוברים בשלושה מפלים – המפלים הקנדיים (או "מפלי הפרסה", Horseshoe Falls), המפלים האמריקאיים ומפלי הינומת הכלה (Bridal Veil Falls, הקטנים שבמפלים). אורכם המשותף הוא כ-1,220 מטרים, ועוברים בהם בין 2,280,000 ל-5,700,000 ליטר מים בשנייה.
המים נוגסים בסלעים בשיטתיות, וההערכה היא כי בעוד כ-50 אלף שנים הם יחסלו את 32 הקילומטרים העוברים בין המפלים לימת אירי. עד אז יש לכם זמן לקפוץ ולחזות בכמות המים האדירה שנשפכת שם – אבל לא לשווא: חצי מהכמות משמשת לייצור חשמל לארה"ב ולקנדה, מה שהופך את מפלי הניאגרה לאזור האנרגיה ההידרו-אלקטרית הגדול בעולם. וגם – לבירת ירחי הדבש של העולם.
מפלי ויקטוריה, זימבבואה-זמביה
גם מפלי ויקטוריה זכו לפרסום גדול בעולם המערבי, לא מעט בזכות העובדה שחוקר הטבע הנודע דייויד ליוינגסטון, שהגיע אליהם ב-1855, בחר לקרוא להם על שם מלכתו האהובה (ובכך, כדרך הקולוניאליסטים, מחק את שמם המקורי, מוס אואה טוניה – "העשן המרעים").
המפלים ממוקמים באמצע נהר הזמבזי, בין זמביה לזימבבואה. גובהם נע בין 80 ל-108 מטרים, והם רחבים במיוחד – 1.7 קילומטרים. הענן שנוצר כתוצאה מנתזי המים עולה לגובה של 1.6 קילומטרים, וניתן לראותו ממרחק של 40 קילומטרים.
חוץ מלהאדיר את שמם של המפלים, סייעו הבריטים גם לתיירות המקומית (ולאימפריה הבריטית) כשהקימו בסמוך להם את הגשר הראשון על הזמבזי, אותו חצתה הרכבת של קו קהיר-קייפטאון ממש מתחת למי המפלים השוצפים, והביאה רבבות תיירים לעיר. גם היום נהנים מפלי ויקטוריה ממפל של מבקרים, רובם, למרבה ההפתעה אולי, מקומיים – בזכות התעריפים הזולים יחסית. האטרקציה החביבה באזור היא בריכה טבעית בשם "בריכת השטן" בצד הזמבי, המאפשרת לרוחצים לשחות ממש על סף המפל מבלי ליפול לתהום.
מפלי האיגוואסו, ברזיל-ארגנטינה
מספרים כשאלינור רוזוולט, הגברת הראשונה של ארה"ב, ראתה את האיגוואסו לראשונה, היא פלטה אנחה: "ניאגרה המסכנה". ואכן, אפילו מפלי הניאגרה עוצרים משטפם נוכח הפלא הגדול של האיגוואסו.
איגוואסו פירושו בשפת ילידי המקום "מים גדולים", ואפשר לומר שאל מול המפלים השוצפים מדובר באנדרסטייטמנט של המאה. האגדה המקומית מספרת שהמפלים נוצרו כשאל מקומי, שהיה מאוהב בבחורה ששטה בנהר עם אהובה, קינא, תפס קריזה, חצה את הנהר לשניים ושלח אותם לנפילה נצחית. לפחות יצאה לו חתיכת יצירה.
המפלים משתרעים לאורך 2.7 ק"מ, סמוך למשולש הגבולות שבין ברזיל, ארגנטינה ופרגוואי – שכל אחת מהן גם ייסדה עיר סמוכה שתתן למפל את התמיכה התיירותית הנדרשת. כדי לצפות במפלים מקרוב ולחוש בעוצמתם משפריצה על הפנים עדיף להסתובב בצד הארגנטינאי, ובגשרים התלויים בין ומעל המפלים. כדי לחזות במפלים ממרחק ולתפוס את גודלם צריך להימצא בצד הברזילאי.
ב-275 המפלים שבאזור עוברים כ-1.75 מיליון ליטר מים מדי שנייה, והמפורסם שבהם הוא "גרון השטן" - פרסה באורך 700 מטרים של מים גועשים, בה יכול המבקר לעמוד ולחזות במים הנופלים מגובה של 80 מטרים משלושת צדדיו.
מפלי דטיפוס, איסלנד
בניגוד לארבעת הקודמים ברשימה, שהם חברים קבועים בטבלאות האלה כמו ריאל מדריד וברצלונה בצמרת הליגה הספרדית, על המקום החמישי ברשימת המפלים הכי מרתקים בעולם ניטש מאבק מתמיד. רבים יכולים היו להיכנס לכאן – מפלי טוגלה הדרום אפריקאיים (המפלים השניים בגובהם בעולם), מפלי סאת'רלנד הניו זילנדיים, מפלי קייטר הגויאניים וכן הלאה.
בכדי לתת ייצוג גם ליבשת הישנה, בחרנו דווקא במפלי הדטיפוס האיסלנדיים. מדובר במפלים העוצמתיים באירופה, המשתרעים על פני 100 מטרים, נופלים מגובה של 45 מטרים ומורידים 200-400 קוב בשנייה. הם ממוקמים על נהר שבלתי אפשרי לבטא את שמו, ליד קרחון שבלתי אפשרי לבטא את שמו, ונופלים לקניון שבלתי אפשרי לבטא את שמו.
