הדיירים: זוג הורים עם שני ילדים.
הבית: בית בן חמישה מפלסים באחת מערי השרון. הבית ממוקם על מגרש בן חצי דונם, הוא בן 20 שנה ומצבו היה מוזנח, מיושן, ללא חן וקודר לפני השיפוץ. היו בו מעט חלונות ולא היה קשר נכון בינו לבין החצר מרובת המפלסים.
במהלך השיפוץ הבית חולק כך שמפלס הכניסה מרכז בשטחו את החללים הציבוריים: הסלון, פינת האוכל והמטבח; במפלס מעליו ממוקמות הסוויטות הבנות; המפלס העליון הוא מפלס ההורים; ובמפלס הביניים, בין הסלון למרתף, ממוקמים חדר המשפחה, חדר הכביסה, שירותי האורחים ויחידת עבודה.
תכנית הבנייה המקורית היתה רגילה וטיפוסית מדי עבור משפחה בת ארבע נפשות, ולכן הותאמה להרגליה ולאורח חייה. הוספנו שטחים ציבוריים, תכננו חדר משפחה נפרד, יצרנו הפרדה ראויה בין חדרי הילדים להורים וניצלנו באופן מקסימלי את שטח הבית. בנוסף, הדיירים ביקשו לשלב בריכה בחצר האחורית וליצור סביבה חוויה אסתטית ועיצובית, מעין נווה מדבר אליו שבים מלחצי החיים.
יצירת תחושת הרמוניה בין חללי המבנה ובין הפנים לחוץ היוותה מוטיב מרכזי בתכנון. הצמצום החומרי המאפיין את כלל חללי הבית והחוץ מדבר בשפת עיצוב מינימליסטית שאינה קרה, הנשענת על פלטת צבעים רגועה ונמנעת מעומס של פריטים. הגוונים אפור, מוקה ושמנת, ואלמנטים מעץ אגוז חוזרים על עצמם בכל הבית.
משך השיפוץ: כ-8 חודשים. לפני כן עמלנו כחצי שנה על התכנון.
עלות השיפוץ: כ-2 מיליון שקל. הסכום כולל את עלויות התכנון והעיצוב, היתרים, תשתיות חדשות בכל הבית, פיתוח החצר, הקמת הבריכה, עבודות גבס, נגרות, ריהוט, תאורה. בעצם, הכל חדש בבית, ורוב הפריטים עוצבו על ידי נגר על פי תכנון שלי.
אפור, שמנת ואלמנטים מעץ אגוז
השיפוץ היה מלווה בתהליכים מבניים הנדסיים מסיביים, ובכלל זה הריסה ש"הכחידה" את כל המאפיינים הכפריים בחזיתות המבנה, דוגמת קוקיות בגג, קירות מעוגלים, חיפויי אבן ועוד. גגו המשופע של המבנה הוא העדות היחידה לגלגולו הקודם כמבנה בעל חזות כפרית. הגג הוא בבחינת אילוץ שנותר מעברו של הבית, וכך גם מבנה המפלסים של הבית.
הרסנו את כל הפתחים ויצרנו שפת חלונות חדשה. אני מקדישה תשומת לב מרובה לעיצוב פתחי החלונות, למיקום שלהם בחלל ולהצללתם, תוך התייחסות לכיווני האוויר והאור הטבעי שחודר בעדם.
הכניסה: כבר מחוץ לבית היה חשוב לנו ליצור אווירה נעימה ומרשימה, וקבוצות של מדרגות אבני בזלת הסובבות סביב אדניות עץ זית מובילות אל הכניסה הראשית. מיד כשנכנסים לבית רואים את כל חלל הפנים שמתגלה כמרחב בהיר, אוורירי ומתומצת לניקיון אסתטי ברור המאפשר לנוף החוץ לחדור פנימה.
פינת האוכל: כאמור, צבע המוקה הוא שחקן מרכזי בכל הבית וכאן הוא בא לידי ביטוי בשולחן. הכיסאות שסביבו מחופים בעור בגוון שוקו כדי לשבור במעט את הבהירות, וגוף התאורה המרשים שבתקרה מגדיר את פינת האוכל כחלל נפרד. בין פינת האוכל לסלון תכננתי שידה מעץ אגוז שמתכתבת עם המדרגות שיורדות אליו.
המטבח: בחרתי בארונות בגוון שמנת. שפת החומרים צנועה יחסית וזאת בכדי לתת לחוץ להיכנס פנימה ולהתבלט. למטרה זו גם תכננתי את החלונות כך שיגיעו עד לשפת משטח העבודה. במרכז המטבח יש פינת אוכל נוספת לשימוש יומיומי. מחוץ למטבח הוספתי מרפסת עם פינת ישיבה.
הסלון: הריצוף שנבחר הוא אפור שמנתי במרקם לא אחיד. גם במערכת הישיבה ניכר השילוב בין הגוונים אפור ושמנת לאלמנטים מעץ. ממול תכננתי מדף בזלת מרחף שמוסיף עניין לחלל.
שירותי האורחים: העיצוב שנבחר דרמטי מאוד. הריצוף בהיר, המדף בצבע שחור ומאחורי האסלה יש חיפוי של אריחים על רשת של פסיפס דמוי חלוקים.
ארון במקום קיר
חדרי הילדות: כל החדרים חופו בפרקט עץ בגוון אפור אטום. הקירות נצבעו בגוון טחינה, הרהיטים לבנים וכל בת בחרה מוטיב צבע נוסף (אחת בחרה בוורוד וסגול והשנייה בירוק) לפריטים המשלימים שמכניסים את הצבע.
סוויטת ההורים: בקומת ההורים תכננתי פינת עבודה מיד לפני הכניסה לחדרם. גם כאן סקלת הגוונים אפור, מוקה ושמנת חוזרת. כשנכנסים לחדר מגיעים לחדר הרחצה שלהם. הוא רחב ומאוד מפנק, יש בו תא שירותים נפרד ומקלחון גדול עם ספסל ישיבה. בסוויטה יש יציאה לשתי מרפסות, האחת מחדר הרחצה והשנייה מחדר השינה עצמו.
החצר: הבית כולו חופה בשליכט אקלירי והגג נצבע בצבע אפור אטום. המטרה הייתה ליצור חזות חיננית לבית ולהתאים בין החוץ לפנים בהרמוניה שלמה. למעט מפלס חדרי הבנות, בכל אחד מהמפלסים יש מרפסות המדגישות את הקשר בין הבית לחצר.
הבריכה צרה, אך תוכננה כך שתהיה ארוכה ככל האפשר (15 מטר). היא פרוסה כך שניתן לראות אותה מכל החלונות הגדולים בקומת הכניסה. מסביבה יש ריצוף מחורץ בגוון בהיר.
פריט אהוב: גב הארון בסוויטת ההורים. במקום ליצור קיר משעמם לבן שיפריד בין חלל הארונות לחלל השינה, הפכתי את הארון למחיצה יפה ולאלמנט מרשים בחלל.
טיפ: תקדישו זמן רב לתכנון מפורט. תכננו את הכל מראש עד לרמת החומרים, ורק בתום שלב זה צאו לביצוע בשטח ללא שינויים וזיגזוגים.
דבר המעצבת: החיבור האישי הנפלא שהיה בינינו, המתכננים, לבין הדיירים ליווה את התהליך כולו ונראה היטב בתוצאה עצמה. הרגשתי שנתנו לי כנפיים לעוף וליצור חזון וזהות חדשה לבית, ולכן הקפדתי ליצור חיבור בין הסגנון האישי שלי כמעצבת לבין החלום שלהם וליצור עבורם בית שמתאים לצרכיהם. השותפות והתמיכה שהם קיבלו מאתנו בכל השלבים הקלו עליהם ואפשרו להם לצאת לדרך הארוכה והמתישה של רכישת מבנה ישן והפיכתו מברווזון מכוער לברבור יפהפה.
פרגון לאיש מקצוע: לחברת חלמיש, ספקית הריצופים, החיפויים והכלים הסניטרים. אנשי החברה ליוו אותנו בכל שלבי השיפוץ תוך מתן שירות אדיב, יעוץ מקצועי ויחס אישי.
המעצבת: ליאת דביר רותם | דביר-רותם Design.
אדריכלים: יובל רותם, ליאת דביר-רותם.
הנדסה ופיקוח: יובל רותם.
אהבתם? תעשו לייק
מעצבים ודיירים, יש לכם בית להשוויץ בו? יש תמונות לפני השיפוץ ולאחריו? כתבו לנו