הדיירים: משפחה בת חמש נפשות - שני הורים ובנות בגילי שש, ארבע ושנתיים. האישה עוסקת בראיית חשבון והבעל בהיי-טק.
הבית: דירת חמישה חדרים, בגודל של 160 מ"ר בבניין בן עשר שנים באזור השרון. עד לרכישה הדירה הושכרה למשפחה אחרת. הדירה המקורית היתה חסרת סגנון ואופי, עמוסה ומבולגנת ומעט מוזנחת; כל קיר בה היה צבוע בצבע אחר. בנוסף, חלוקת החדרים לא התאימה לדיירים החדשים, למרות שהחדרים היו גדולים.
החזון: החלום של הלקוחות היה לעצב דירה בסגנון מודרני והייטקי שתשלב גם חמימות ביתית. דרישה נוספת היתה שכל אחד מבני המשפחה יזכה לקבל חלל פרטי ומעוצב על פי בחירתו. מכיוון שהשיפוץ כלל הוספה של חדר, החללים החדשים שנוצרו היו יחסית קטנים - מכשול שדרש ניצול שטח מקסימאלי.
משך השיפוץ: כשנה. העבודה נמשכה זמן ארוך יחסית כי בעל הדירה ביצע את מלאכת השיפוץ בעצמו וחסך את התשלום לקבלן ולאנשי מקצוע. הוא עזב את עבודתו לטובת הפרויקט, למד כל תחום לבדו וביצע את כל העבודות בעשר אצבעותיו - החל מאינסטלציה, דרך שבירת קירות והדבקת מרצפות ועד לצביעת הקירות והתקנת הארונות.
עלות השיפוץ: כ-100 אלף שקלים.
חדר נוסף, על חשבון הבית
המטבח והסלון: החלל הציבורי המרכזי כולל את הכניסה לבית, שירותים לאורחים, פינת אוכל, סלון ומטבח. בעלי הבית ביקשו ליצור סגנון מאוד מודרני ולכן החלל כולו אופיין בצבעי אפור ולבן, עם נגיעות של צבע אדום ברהיט הכניסה (שידה ומראה) ובמטבח.
החלל רוצף בגרניט פורצלן אפורה בגודל של 60 על 60 ס"מ. על מנת לרכך את המראה ההייטקיסטי נבחרה תאורה מרככת - מנורת שנדליר שנתלתה מעל פינת האוכל העניקה לה נופך רומנטי, וכך גם משחקי התאורה האחרים.
המטבח עשוי מעץ סנדוויץ בציפוי פורמיקה בצבע לבן ואדום מבריק. הפסיפס האדום שובר את המראה הלבן והנקי. הקיר שמפריד בין הסלון למטבח נועד להדוף את ריחות הבישול, ויחד עם זאת לחבר בין שני החללים. מצדו האחד של הקיר הוצב רהיט טלוויזיה, שמעליו קיר גבס כפול עם נישות למסך שטוח ותאורה נסתרת. מצדו השני ניצב דלפק אכילה עם רגלי נירוסטה, בגובה משטח השיש, שעשוי מפורמיקה לבנה מבריקה.
גם בסלון יש נגיעות קטנות של צבע אדום בזכות שני ההדומים. שאר הריהוט בסלון הוא בגוונים של אפור ולבן. הספה נקנתה בחנות עודפים והשולחן, מחברה איטלקית, בתערוכת עיצוב. יתר עבודות הנגרות הן בתכנון עצמי (של המעצבת).
חדר הורים: החדר עוצב בגווני לבן מבריק וירוק תפוח. עבודות הנגרות עוצבו עצמאית (על ידי המעצבת). מנורת השנדליר תורמת לריכוך האווירה בחדר. חדר הרחצה הסמוך ממשיך את הסגנון, וכולו בגווני אפור ולבן מבריק. במקלחת יש פס חיפוי קרמי עם עיטור של פרחים בצבע אפור כסוף. חיפוי הפסיפס שעל הקיר מעל ארון האמבטיה גם הוא בגוון השולט, ויתרת הארון בצבע לבן מבריק. משטח השיש שנבחר הוא בגוון אפור עם נצנצים. הכלים הסניטרים והברזים נבחרו ב"עוגן" ברעננה, ומשטחי השיש ב"שיש אומן" ברמת השרון.
חדרי הבנות: כל חדר עוצב על פי בקשתן וטעמן האישי. הבת הגדולה, בת השש, רצתה חדר של נסיכה,
ולכן נבחר לו ריהוט מסוגנן בגווני שמנת וירוק בקבוק. הצבעוניות באה לידי ביטוי בפסים על הקיר שמעל המיטה. הפרטים המשלימים את המראה הנסיכתי כוללים כיסוי כילה מתחרה ואיך לא, פיות. הרהיטים בחדר זה ובחדרי הילדים האחרים נקנו ב"האוס-אין" ועשויים מעץ מלא, הוילונות נקנו אצל המעצבת שרון דרור, והפרקט נקנה ב"קונספט פרקטים".
החדר של הילדה האמצעית, בת הארבע, מבוסס על גווני ורוד בזוקה וורוד בייבי. הטפטים שעל הקירות נקנו ב"דני הנקר". מעל שולחן הכתיבה נתלתה כוורת והאביזרים המשלימים נבחרו ב"איקאה".
חדר הרחצה המשותף של הבנות עוצב כולו בגוונים של כתום תפוז וירוק בהיר. הכיור הכתום מעניק לו מראה יחודי ומשתלב עם הפס הכתום שבארון והפורמיקה הלבנה והמבריקה. מעל האמבטיה יש פס עיטור פרחוני בירוק וכתום והנישה שמעל האסלה מחופה בפסיפס כתום.
חדר המשחקים: החדר, ששימש בעבר כמטבח, עוצב בהשראת משחקים וילדות. בעתיד הוא מיועד לשמש כחדר ילדים נוסף. הגוונים ששולטים בו הם ירוק תפוח, כתום תפוז ושמנת, והם מתבטאים בכל הפרטים הקטנים - הוילון, עבודות הנגרות והידיות.
דבר המעצבת: הדיירים החליטו להפקיד בידיי את כל ההחלטות הקשורות בשיפוץ הדירה, בחירת החומרים ותכנון הפרטים. מתוך הקשר החם שנרקם בינינו במהלך העבודה, הצלחנו ליצור את דירת החלומות שהם כה רצו. נהניתי מאוד מהאתגר של תכנון חללים קטנים יחסית.
ליאת רוזין היא מעצבת פנים בעלת משרד לעיצוב
>> למדור הקודם: מבסוטים על הגג
לכל הבתים במדור בשיפוץ
מעצבים ודיירים, יש לכם בית להשוויץ בו? יש תמונות לפני השיפוץ ולאחריו? כתבו לנו