הדיירים: אני אדריכלית, ומדובר בביתי הפרטי. אני גרה בו יחד עם בעלי וארבעת ילדינו – שני בנים ושתי בנות. הגדול מביניהם בן עשר והקטן בן שנה.
הבית: בן 220 מ"ר הבנוי על מגרש של 300 מ"ר ברעננה. לבית שישה חדרים, המתפרשים על פני שלושה מפלסים. הבית בן 25 שנה. לפני השיפוץ הבית היה בנוי כפי שנבנו בתים רבים בשרון בתחילת שנות השמונים: שפריץ לבן, חלונות מעץ כהה וכו'. הוא היה מוקף בצמחייה עבותה, כך שלא ניתן היה לראות את החזית שלו. מבפנים הוא היה חשוך מאוד.
משך השיפוץ: חמישה חודשים, במהלכם שונתה כל מעטפת הבית וכל הקירות הפנימיים נהרסו. רק הרצפות והתקרות נשארו כפי שהן.
הקמין מקבל את פני הנכנסים
הכניסה לבית: במקור, שער הכניסה היה רחוק מדלת הכניסה, וביניהם היה שביל מפותל שכלל חמש מדרגות. בחרתי למקם את שער הכניסה מול הדלת, בנישה שנוצרה בגדר.
דלת הכניסה עשויה מברזל בשילוב זכוכית חלבית, וכשפותחים אותה המבט הראשון נח על הקמין היפה שנמצא בדיוק ממול, ומהצד נגלים הסלון ופינת האוכל. המיקום של הקמין ונישת הפסנתר מטשטשים את הקיר הארוך ומגדירים חלל מעניין.
הסלון: במבנה המקורי היו שתי מדרגות המפרידות בין מפלס הכניסה למפלס הסלון. בחרנו להשתמש בשני חומרים שונים בכל אחד מהמפלסים בקומה הזו – רצפת מבואת הכניסה, שהמשכה בפינת הפסנתר ובמטבח, מחופה אבן בורגון בעיבוד עתיק. המפלס הנמוך יותר ובו הסלון ופינת האוכל מחופה בפרקט אלון מיושן.
בסלון עצמו יש נישה מגבס ובה ממוקמת הטלוויזיה. הריהוט בסלון עבר איתנו מהבית הקודם. התבליט שמאחורי הספה נקנה בשוק במהלך טיול בתאילנד. במקום חלונות העץ הישנים עם התריסים, יש עכשיו חלונות מפרופיל בלגי המכניסים פנימה הרבה אור.
באזור הסלון ופינת הפסנתר משולבות ספריות מסוגננות הבנויות בנישה, כשמסביב קיר לבנים. שילוב של ספרים, תמונות משפחתיות ועוד פריטים אהובים מקנים לבית אופי אישי.
פינת האוכל: מוקמה במקור בין המטבח לכניסה והייתה נטולת חלון. מיקמתי אותה בפינה הטובה ביותר בבית - בקצה הסלון, במקום מוקף חלונות, היכן שהגינה ממש עוטפת אותו. עכשיו כשיושבים בה מרגישים כמעט בחוץ.
המטבח: היה צר וארוך. בחרתי להרחיב אותו על חשבון החדר הסמוך וכן לפתוח בקצהו דלתות זכוכית עם פרופיל בלגי, שיובילו לחצר קטנה ונעימה. התנור נקנה בלה קוצ'ינה, והוא משרה אווירת בישול כפרית של פעם. הארונות הם בגוון קפה, וישנו ארון אחד מעל משטח העבודה שהוא פתוח בחלקו.
שירותי האורחים: נמצאים בקומת הכניסה. יש שם פינת כיור ומראה, ואז כניסה לשירותים. מאחר שהייתה שם נישה קטנה בלבד שלא היה בה הרבה מקום, הצבתי קודם את הכיור מברונזה, ולפי זה בניתי את הנישה.
המדרגות: פירקתי את המדרגות הישנות ובמקומן הדבקתי משטחי עץ אלון גושני מבוקע על הבטון. הרום (החלק הניצב של המדרגות) עשוי מלוחות MDF בגוון הקירות. המעקה מברזל הוא בעל דוגמה עדינה, ובטוח לילדים. את מדרגות העלייה לגג הקפתי בקירות גבס וחיפיתי בלוחות עץ ו-MDF לקבלת מראה זהה לזה של גרם המדרגות הראשי.
הקומה השנייה: חדרי נסיכות ויחידת הורים מהודרת
בקומה השנייה היו במקור חדרי הרחצה וחדר שירות, שפנו לחזית שממנה נשקף הרחוב. את חדרי הרחצה מיקמתי בסמוך לקיר המשותף עם הבית השכן, ואילו חדרי השינה מוקמו בחזית הפונה לרחוב. כך הם מוארים יותר משהיו, ותורמים לחזית חלונות גדולים ויפים. בנוסף, תוכננה פינת משפחה ופינת מחשב בין החדרים.
חדרי הילדים: אדני החלון משמשים כלפי פנים כמדף, כך שכל ילד משתמש בהם למיקום מזכרות ופריטים אישיים.
בחדר הבנות נצבעו חלק מהקירות בגוון סגול-לילך, ומעליו אבקת נצנצים של חברת נירלט. כך מתקבל מראה הראוי לחדר של שתי נסיכות.
בחדר הבן יש מפת עולם גדולה וצבעונית מעל המיטה. קיר אחד הוא בגוון תכלת-אפור, וקיר אחר צבוע בגוון ירוק-מעושן. הארון עשוי מ-MDF בצבע שמנת, כשהיחידה האמצעית עשויה מעץ עלון ומאחסנת את ספרי הלימוד והקריאה של הילד, שהוא ממש תולעת ספרים.
כל חדרי השינה מחופים ברצפת פרקט אלון מיושן הזהה לזו שבסלון, מלבד העובדה שכאן מדובר בלוחות צרים יותר, מטעמי עלות (אותו החומר מתומחר אחרת כשהרוחב הוא שונה).
חדרי הרחצה המקוריים נהרסו ונבנו במיקום אחר, שהפכו אותם מוארים ונעימים יותר. רצפת אבן הבורגון ממשיכה מחדר המשפחה לתוך חדר הרחצה של הילדים. הקירות מחופים באבן בהירה באזורים הרטובים בלבד – מאחורי האסלה ובתוך האמבטיה. כל יתר הקירות צבועים בגוון בהיר. את האלמנט השונה מספק הארון בגוון בורדו, עם משטח עץ אלון מיושן. מדובר בעבודת נגרות.
פינת המשפחה: מיועדת בעיקר לצפייה של הילדים בטלוויזיה, כשלצידה פינת המחשב. החלל של פינת הטלוויזיה נוצר בעקבות השינויים שערכנו בקומה, ולא היה קיים קודם. בחלל זה משולבת גם ספריה בנויה בנישה.
חדר ההורים: העברנו אותו לפינה הטובה ביותר בבית, ויצרנו מעין מבואת כניסה קטנה המפרידה אותו מיתר החדרים. פתחתי פתחים צרים וארוכים משני צידי המיטה, ופתח יציאה למרפסת קטנה שיצרנו. במקום ראש מיטה יצרנו מסגרת עץ מסוגננת על גבי הקיר ובתוכה הודבק טפט בדוגמה רומנטית בהירה. אותו הטפט הודבק גם על קיר חדר הרחצה, שהפריטים בו נרכשו בחזי בנק.
החצר: שימשה בעבר כחצר שירות. הפכתי אותה למשטח דק ובו שתי פינות ישיבה – אחת לאירוח ולארוחות, ואחת משמשת כפינת "זולה". בדרך כלל כשאנחנו מארחים, אנחנו משתמשים בשתי הפינות. בנוסף, יש גם מנגל מאוד שימושי. הלבנים בחלקו החיצוני של הבית פורקו מבתים עתיקים באירופה.
עליית הגג: השינוי כלל פירוק של כל החלונות והחלפתם בחלונות בלגיים. רצפת העץ והקורות נבצעו בגוון שמנת. המראה שהתקבל הוא של עליית גג אירופית אמיתית. בנוסף שיפצנו את חדר הרחצה, והיחידה משמשת גם כיחידת אירוח עצמאית.
דבר המעצבת: לעצב את הבית עבורך ועבור המשפחה שלך הוא תענוג גדול, אבל אני כבר חושבת על הבית הבא.
טיפ: כדאי לרכוש את מירב הפריטים מראש, כדי לעבור את תהליך השיפוץ ברוגע.
פריט אהוב: שולחן פינת האוכל, העשוי מעץ אלון מכוסח. את השותפה שלי פגשתי בגלריה שבה רכשתי את השולחן הזה. היא עבדה שם כמעצבת הבית. אחר כך, כשכבר היינו שותפות, סיפרה לי שהפלטה המדהימה שלו היא בעצם אוסף של שאריות מעץ אלון.
פרגון לאיש מקצוע: יריב מנגריית עיצובים 2000. המחירים שלו מאוד הוגנים, מה שמהווה יתרון גדול מבחינתו בעבודה מול לקוחות. מדובר בנגרייה גדולה וותיקה, ורמת הפריטים שלהם היא מאוד גבוהה.
רשימת שופינג:
1. קמין משולב של עצים וסולר, 12 אלף שקל. חברת אורטל, נווה נאמן הוד השרון.
2. פרקט עץ אלון שכבתי בעיבוד עתיק, 360 שקל למ"ר. פרקטים, רמת השרון.
3. לבנים מפירוק, 350 שקל למ"ר. פרקטים, רמת השרון.
4. כיור ברונזה ואריחים בתבליט מוזהב בשירותי האורחים, כ-10,000 שקל. רוחמה שרון, אזור התעשייה סגולה.
5. שער כניסה מפורזל, 6000 שקל. ארטפרו, מושב נחלים.
6. כיור מסוגנן בחדר הרחצה של ההורים, 2500 שקל. חזי בנק, דיזיין סנטר.
המעצבת: שירה מוסקל | הלל אדריכלות ועיצוב פנים (שותפה במשרד: הדס רוט)
יש לכם בית להשוויץ בו? יש תמונות לפני השיפוץ ולאחריו? כתבו לנו