הדיירים: זוג אנגלי בשנות ה-40 המוקדמות לחייהם, הוא מהנדס והיא עורכת דין. לבני הזוג שלושה ילדים בגילי שנה וחצי עד 11.
הדירה: בית רחב ידיים בגודל של כ 240 מ"ר, בעל שלושה מפלסים בהמפסטד (שכונה יוקרתית) בלונדון. הבית היה מתוחזק היטב אבל בסגנון אנגלי מיושן ולא שיקי.
החזון: המבנה הראשוני היה צר ומלבני והדיירים ביקשו לפתוח אותו. הם רצו ליצור יחידת הורים מרווחת עם מקום רב לבגדים ולנעליים. בנוסף, חדרים מרווחים לכל הילדים, וחדרי אמבטיה נפרדים לבנים ולבת. צורך נוסף היה חדר לעוזרת, חדר עבודה ויחידת אירוח בקומה העליונה. שאזור המטבח והסלון יותאמו לצרכי היומיום כמו פינת טלוויזיה לילדים בסמוך למטבח, ויציאה לגינה שתאפשר אירוח רב משתתפים.
עלות משוערת: כ 2,000 דולר למ"ר במחירים ישראליים, כולל מערכות בית חכם וקולנוע ביתי.
משך השיפוץ: כארבעה חודשים.
לצאת מהקופסה הישראלית
בתוכניות הראשוניות ניכר הבדל בין דרך החשיבה הישראלית של האדריכלית לזאת האנגלית, ולהנחיות של הרשויות בלונדון. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בשוני בין פתיחות וזרימת החללים המקובלת בארץ, לבין הדרישה שתהיה אפשרות לסגור את המטבח באופן מוחלט מהסלון.
ההבדלים נובעים גם משוני במנטליות וגם מתנאי האקלים השונים. דרישות התכנון באנגליה מכוונות לחיסכון באנרגיית חימום בחורף, ומכאן שלא פעם יש התנגדות לחללים פתוחים.
החלונות ודלתות החוץ הושארו כפי שהם ורק שופצו ונצבעו. כל הנגרות, מובנית וניידת בתוך הבית, היא חדשה בדומה לגופי התאורה, השטיחים, הוילונות וכל מה שכלול במעטפת. חלק מהריהוט והאביזרים נקנו או הוזמנו בלונדון, וחלקם הובא מהארץ, כמו הכיורים המצוירים, הקרמיקה הארמנית, השטיחים הקילים, גופי התאורה הדקורטיביים.
מטבח: הקירות הקיימים פורקו ונבנה חדר שירות שצמוד למטבח ובו מכונת כביסה ומזווה. נוסף גם אי עבודה. המטבח מעוצב אבל בהחלט פעיל. יש בו שימוש במגוון בחומרים כמו עץ אלון בעל סיבים אופקיים, זכוכית ואי עם משטח כהה. הצבעוניות היא א-כרומטית: משטח שחור של האי בשילוב גווני אפור וחאקי. הגינה שנשקפת מהחלונות היא אלמנט הצבע העיקרי.
יחידת ההורים: הדרישה הראשונית היתה להקצות מקום רב לנעליים- כמובן של האשה. הפתרון שנמצא: מדפי אחסון בגב המיטה. כמו כן, בנינו קיר נמוך שמחלק את החדר לשני חלקים, והצבנו שני ארונות גדולים עם דלתות הזזה לאחסון הבגדים והחפצים של בני הזוג.
חדרי ילדים: היה ברור שהחדרים של הבנים (בני 12 ותשע) יותאמו למה שילדים בגילאים אלו אוהבים. צריך לזכור שהסגנון האנגלי הוא יותר סולידי ממה שמקובל בארץ. החדר של הילדה (בת שנה וחצי) עוצב יותר בצבעים רכים.בכל החדרים יש ציורי קיר.
פריט אהוב: הכיור באמבטיה של הילדה הוא פרי עבודתה של האמנית איריס בלום. הכיור עוצב בהשראת טפט הפרחים הוורוד שבחדרה של הבת, רק שפלטת הצבעים שונתה לגווני כחול. מחירו היה בסביבות ה-1500 שקלים.
מציאון: למרות שלא היה אלמנט רציני של חסכון נמצאו אביזרים ייחודיים בשיטוט בשווקים בלונדון. למשל פוף, כורסה וכדים. כולם היו יד ראשונה.
טיפ: אם מוצאים פריט שאוהבים ושהוא יחיד ומיוחד מסוגו מומלץ לקנות אותו, גם אם לא יודעים למה בדיוק הוא ישמש. בסוף ימצא לו מקום ושימוש ואלה הם הדברים שעושים בית שלא נראה כאילו יצא מפס ייצור.
דבר המעצבת: העבודה התחילה בכימיה טובה עם המזמינים, שהתוודעו לעבודתי בזכות דירה ששיפצתי להוריהם בארץ. לא היו הרבה מגבלות בתקציב, מכיוון שמדובר בזוג אנגלי יאפי טיפוסי בעל אמצעים. העבודה מולם כללה צ'ופר רציני - עבודה בשכונת המפסטד בלונדון. התכנון התבצע לפרטי פרטים. כמו בכל שיפוץ גם פה היו פשרות ואילוצים, אבל הפונקציונאליות והנוחות לא פגמו בסופו של דבר באסתטיקה.
אמצעי התקשורת בימינו אפשרו קשר רציף עם האנשים המבצעים מעבר לים. ככה שלא היו הפתעות. בסוף הפרויקט הכל התחבר לתמונה אחת שלמה והרמונית. לתכנון הבסיסי התווספו התמונות והחפצים האישיים של הדיירים, והפרויקט הפך לבית שמשקף את הגרים בו.
ורדה נחמן היא אדריכלית פנים בעלת משרד לעיצוב ואדריכלות
>> למדור הקודם: הגג הכי יפה ביפו
>> לכל הבתים במדור בשיפוץ
מעצבים ודיירים, יש לכם בית להשוויץ בו? יש תמונות לפני השיפוץ ולאחריו? כתבו לנו