עצמו רגע עיניים דמיינו עולם שבו אין אפשרות שתשכחו לקחת את המפתחות כשאתם יוצאים מהבית. עולם שבו לא ייתכן שתשאירו את הטלוויזיה דולקת. עולם שבו לא צריך להדליק את המזגן ברגע שנכנסתם הביתה כי הוא יודע לעשות את זה לבד. עולם שבו אתם לא צריכים לדאוג שהילדים בוהים בבובספוג במקום להכין שיעורים, כי יש מי שמשגיח גם אם אין אף אחד בבית.
עכשיו פקחו את העיניים. העולם הזה קיים לגמרי, והוא ממש כאן. מהפכת הבתים החכמים התחילה, ולא רק מעבר לאוקיינוס – אלא בשכונה שלכם. אז נכון, בשמיעה ראשונה זה נשמע כמו מדע בדיוני, וגם כשמתעמקים קצת מבינים שמדובר בטכנולוגיות חכמות ומשוכללות – אבל הבסיס פשוט להפליא, והופך זמין יותר ויותר במציאות שבה לכל אחד יש כבר אייפד על שולחן הקפה. הבית החכם כולו מרושת ומתואם, ובעזרת תהליכי אוטומציה שונים כל נקודה ונקודה יודעת מה עליה לעשות בכל רגע נתון, וניתנת לשליטה מקרוב ומרחוק. זאת, באמצעות שימוש ברשתות רדיו (בדומה למכשירים סלולריים ולרשת אלחוטית) וברשת החשמל.
איזה מכשירים יכולים להתחבר לרשת החכמה הזו? כל מה שדורש חשמל – החל במזגן, דרך ממיר וכלה בטוסטר. וכיצד מפעילים את כל זה? איך שנוח לכם. בין אם מדובר בפיקוד קולי, בשלט רחוק, או בהפעלה באמצעות המחשב, הסמארטפון, הטאבלט. כך, במחי לחיצה, נפתח עולם שלם של אפשרויות שמציע לעמעם לכם את האורות אוטומטית כשאתם מתחילים לראות סרט, להדליק לכם את הדוד כשאתם בדרך מהעבודה או להתחיל ולנגן שיר של סטיבי וונדר כשהחברה שלכם רק מתקרבת לדלת.
"זה לא מדע בדיוני, וזה כבר לא בשמיים", אומרת האדריכלית ורד בלטמן-כהן, המקפידה לשלב ברוב הבתים הפרטיים שהיא מעצבת מערכות חכמות. "הבתים שלנו גם ככה מלאים במערכות מיזוג, תאורה, אודיו-וידיאו ואבטחה מתוחכמות, והמערכות החכמות מאפשרות את השליטה בכל אלה. זה העתיד".
המקרר יודיע מתי פג תוקפו של הקוטג'
הרעיון עצמו לא חדש. בתים חכמים ברמה כזו או אחרת הוצגו כבר בירידים העולמיים בשיקגו ובניו יורק (1934 ו-1939 בהתאמה). הגרסה המודרנית, עם זאת, התפתחה בעולם התעשייתי, כאשר מנהלי המפעלים רצו לחסוך באנרגיה והעלויות הנלוות לה וביקשו לתכנן מערכת שתדאג לתחזוקה השוטפת של המתקן גם כשאיש לא יהיה בו. כך, למשל, באגף החדש של בית החולים איכילוב השליטה על התאורה מתבצעת באמצעות מערכות חכמות, ובמבנה התעשייה הירוק ביותר במזרח התיכון, זה של אינטל בחיפה, המערכות החכמות מאפשרות שליטה מבוקרת על התאורה עד לרמת העובד הבודד.
לאט ובשקט מתחילים הבתים החכמים לשטוף גם את השכונות הקרובות למקום מגוריכם, יש כמה אלמנטים בסיסיים, שעליהם ניתן להוסיף טכנולוגיות ככל שהכיס מאפשר. בחבילת הבסיס מופיעות בין היתר מצלמות שסורקות את האזור שמחוץ לבית כמו גם את החדרים השונים, מנורות המחוברות לדימרים ומסוגלות לשנות את עוצמתן, חיישני תנועה שמאתרים תנועה חשודה מחוץ לבית, חיישני זיהוי שמאפשרים לפתוח את הדלת באמצעות טביעת האצבעות הפרטית (ובכך הסוף למפתחות) ומערכת שמע שמשדרת מוזיקה לכל חדר.
אבל אלה, כאמור, רק השימושים הצפויים. הדברים המרגשים באמת נוגעים דווקא במקומות היומיומיים והפרקטיים יותר. במכשולים הקטנים שבכלל לא חשבנו שעשויים לקבל שדרוג. ועם איזה מקום מתאים יותר להתחיל מאשר המטבח? מסתבר שגם המוחות הגדולים בענקי הטכנולוגיה יודעים שקודם כל חשוב לטפל במצוקת הבשלנים, והשכלולים האחרונים בתחום הבית החכם מגיעים דווקא במתקנים בסיסיים כמו מקרר, מיקרוגל ומדיח, העומדים להשתנות בשנים הקרובות מהקצה אל הקצה.
חברות אלקרוניקה דוגמת סמסונג ו-LG פיתחו מקררים חכמים המחוברים לאינטרנט ומאפשרים קישור ישיר למתכונים ולהוראות הכנה. המקרר החכם שהן מציעות יודע לחשב את המלאי שבתוכו ואת זמני התפוגה של המוצרים, וכך אפילו מצליח להתריע שהחלב עומד להיגמר – ואם הגדרתם זאת, גם מזמין אחד חדש מהסופרמרקט. במסך הצמוד אליו (9.7 אינץ' בדגמים החדשים ביותר) הוא יציג בפניכם לא רק את המתכון המבוקש, אלא גם מידע שהתקבל ברשתות חברתיות, תוך סינכרון מלא ללוחות השנה, למייל ואפילו לחשבון הפייסבוק שלכם.
המיקרוגלים, מצידם, ממש לא נשארים חייבים, ומציגים גם הם טכנולוגיה מרקיעה שחקים. כך, למשל, הדור החדש שלהם יודע לתקשר עם המקרר המציג את המתכון, ולכוון בהתאם את זמני הבישול ואת התכנית הרצויה. חוזרים רעבים מהעבודה? אין בעיה. באמצעות הוראה פשוטה מהסלולרי תוכלו להפעיל את המיקרו, והארוחה תחכה לכם חמה ומהבילה. מכונות הקפה יוסיפו לחגיגה, שכן לא רחוק היום והן ילמדו כיצד כל אחד מבני הבית אוהב את הקפה שלו, וחסל סדר יותר מדי מים ופחות מדי קצף.
הודעה למחשב האישי: אבא עלה במשקל
אם זה נראה לכם כמו בזבוז עצום של חשמל בעבור צרכים לא הכרחיים במיוחד, ההיפך הוא הנכון. מכיוון שהמערכת שולטת במכשירים החשמליים, היא יכולה גם להכניס אותם למצב שינה ו"להעיר" אותם לפי דרישה, מה שאומר שאותם מכשירים לא מבזבזים חשמל כאשר אין בכך צורך. גם בזבוז מטעמי שכחה אינו רלוונטי כאן, שכן ממילא האורות ייכבו ברגע שתצאו מהבית, והמזגן יפעל רק אם אתם באמת בחדר.
גם "מדד הפינוק" קצת מטעה, שכן המערכות החדשות טומנות בחובן יתרונות רבים וחשובים דווקא לאלה שלא נמנים עם מעגל בנייני אקירוב. חשבו, למשל, עד כמה יכולה להועיל מערכת חכמה שתותקן בבית אבות, למשל. היא תוכל להזכיר לקשישים מתי לקחת את התרופות, להתריע בפני הרופאים או מוקדי החירום כאשר הקשיש נופל וגם לסגור את הברז לפני שהאמבטיה מוצפת, הכל על פי הנחיות מוגדרות מראש. זה נשמע מופרך כלכלית, אבל מומחים מטעם אוניברסיטת קליפורניה שבחנו את העניין העריכו כי התקנת מערכת שכזו תסתכם בתשלום חד-פעמי של 20 אלף דולרים, מחיר הנמוך בהרבה מהחזקת מטפל סיעודי.
בתי האבות שלנו יוכלו להפיק תועלת רבה מאוד גם מחדרי שירותים חכמים, דוגמת אלה המייצרת חברת טוטו היפנית כבר מאז שנת 2005. השירותים האלה אינם מהווים רק כלי קיבולת בעבור צרכים, אלא גם יודעים לבדוק לחץ דם, רמת סוכר בדם ואחוזי שומן בגוף, ולשלוח את התוצאות ישירות אל הרופא. כך, באופן מפתיע למדי, יכולה האסלה לשמור על בריאות הדיירים. "השירותים מתוכנתים לשלוח מידע לכל אחד מהמחשבים האישיים של בני המשפחה, בנוגע למצבו של כל אחד מבני המשפחה", אמר בראיון ל"הפינגטון פוסט" קאזושיגה מורימוטו, מנהל השיווק של המוצר בקליפורניה. "כך, אם משקלו של האב עלה, כל בני המשפחה יידעו את זה, ויוכלו לשפוט את מצבו הבריאותי". אגב, למעוניינים שביניכם, הגרסה המשוכללת יותר של השירותים החכמים מבצעת גם בדיקות שתן, הכוללות רמות הורמונאליות בדם.
ולא רק ביתרונות רפואיים עסקינן. חדרי השירותים בבתים החכמים יוכלו, בעזרת טכנולוגיה שכבר לא נחשבת למאוד מתוחכמת, לנקות את עצמם, להוריד את הכמות המדוייקת של המים בהתאם לתכולתם – ואפילו להתריע על סתימה הולכת וקרבה. גם שכנתם המקלחת זוכה לשיפורים טכנולוגיים רבים, ומעתה תוכל ללמוד את עוצמת הזרם והטמפרטורה החביבה על כל אחד מהדיירים, ולספק לו את ההנאה המקסימלית מטקס הניקיון היומי.
הנקודה הישראלית: כוונון תריסים ברמת שעון אסטרולוגי
אבל, תגידו לבטח, אנחנו מסתדרים לא רע גם עם המצב הנוכחי. יודעים לפתוח את המים בעצמנו ולא רוצים לסמוך על מכשירים שינהלו לנו את החיים. אלא שיעל הדר, מנהלת השיווק בחברת KahaneABB המתמחה בבתים חכמים, מזכירה לנו שעל אף שאנו נוטים לראות את עצמנו כיצורים ספונטניים, אנחנו חיים למעשה לפי תרחישים ידועים מראש ודפוסים קבועים יחסית – ושהבית החכם רק יכול לעזור לנו לנהל אותם קצת יותר טוב. התריסים ייפתחו אוטומטית בשעה הקבועה בה אנחנו מתעוררים בבוקר, המזגן ייכבה מעצמו כשניכנס למיטה בלילה והאור בשירותים יידלק אוטומטית בזמן הקבוע בלילה בו הילדה מתעוררת עם כאב בטן. "צריך לזכור שהיום בבתים נורמטיביים ישנן יותר ויותר מערכות טכנולוגיות משולבות, בין אם זה מערכות קירור, אודיו, וידאו, אבטחה ועוד. ככל שעובר הזמן, המערכות הללו מתרבות ומשתכללות, והבית חכם פשוט בא לתת פתרון של אינטגרציה ונוחות לשימוש במערכות האלה".
האדריכל מרק טופילסקי, המתמחה בין היתר בתכנון בתים חכמים, קובע כי המערכת הבסיסית של הבית החכם היא היום הכרח המציאות, ומוסיף שכל אחד יכול להתמצא בה ולהתאים אותה לצרכיו. "היא מודולרית, יש בה אלמנט ראשוני ואותו ניתן להרחיב. בבסיס, זו פשוט מערכת ששולטת בהדלקת התאורה, לא עוד שורת מפסקים על הקירות, אלא קופסה עם לחצנים של אחד אחראי על כיבוי, הדלקה ודימרים. מכיוון שתאורה היא חלק משמעותי מהארכיטקטורה, יש ריבוי גופי תאורה ואנחנו צריכים לדעת לשלוט באור שאנחנו שמים, בעיתוי ובזמן הנכון. המערכת החכמה מכניסה אוטומציה לכל התהליך הזה".
יש התאמות מיוחדות לשוק הישראלי?
"יש משהו שהוא ספציפי לנו והוא קשור לעובדה שאנחנו רוצים לשלוט על אור השמש. בדרך כלל עושים את זה באמצעות ארכיטקטורה, ומערכות תריסים מסורבלות שמנסות להתאים את עצמן לאור המששתנה במהלך היום, אבל המערכת החכמה מספקת את האפשרות לעשות את זה אוטומטית ובאופן מדויק, עד לרמת שעון אסטרולוגי שיידע בדיוק איפה השמש וייפעל על פי הגדרת שניתנו לו מראש".
ומה עם מי שרוצה להכניס אוטומציה לבית קיים? "יש פתרונות", מרגיע טופילסקי. "למעשה, הכל תלוי בתקציב. אפשר לקחת אזור עם ריכוז מפסקים ולהחליף אותו בפאנל חכם עם מיני מחשב, וכל מה שמופעל על ידי המפסקים האלה יופעל על ידי מערכת חכמה קטנה. לפעמים זה מה שעושים גם כשמתכננים מראש כי התקציב דחוק. לא צריך שיפוץ, אלה מערכות שיש לכל ספק, ודורשות בסך הכל חשמלאי ותכנות פשוט".
עד פה זה נשמע נהדר, אבל אי-שם, באחת מפינות המוח, מהדהדת לנו עדיין השאלה הגדולה – כמה זה עולה, והאם מדובר בתחביב לעשירים בלבד. הדר מרגיעה. היא קובעת כי המחסום הכספי כיום אינו גדול כפי שהיה בעבר, בעיקר בשל התחרות בשוק והורדת עלויות הייצור של המסכים החכמים, בעיקר עקב ריבוי הטאבלטים והטלפונים החכמים – ומוסיפה כי רוב הפרויקטים החדשים שנבנים היום במרכז הארץ מכילים רמה כזו או אחרת של טכנולוגיה חכמה המאפשרת לתכנת את הבית, ואיתו את חיי היומיום. "זה יקר, אבל לא כמו שהיה פעם", היא אומרת. "הטרנד הזה נפוץ לא רק בתל אביב, אלא גם בפרויקטים חדשים שנבנים עכשיו בגבעתיים ובנתניה, ואני מאמינה שלאט לאט זה יתפשט גם לפריפריות".
"מערכת בסיסית ששולטת רק באורות מתחילה אלפי שקלים בודדים", מוסיף טופילסקי. "במערכות המשולבות, ההשלמות וציודי הקצה עשויים להגיע למחירים גבוהים בהרבה. עם זאת, יש לזכור שיש סטנדרט עולמי לפיו עובדות החברות, מה שמאפשר לעבור ביניהן. זה דבר שמשפיע על התחרות ועל המחירים".
אם כך, החלום לא רחוק. ולכן רק נשארת השאלה הפילוסופית: האם אנחנו באמת כל כך עצלים עד שאנחנו לא מסוגלים לקום בעצמנו להדליק את האור?