רגע אחרי שחנוכה פרץ לחיינו, ואנחנו נדרשים לגרש את החושך בוא נדבר עליו רגע, או יותר נכון מה כל כך מפחיד בו? שלא תבינו אותי לא נכון, אני דווקא מחבבת את החג ומבינה את חשיבות האור בחיינו, אבל זה הרי ידוע שללא חושך לא יהיה אור. הם הפכים שנעים על אותו הרצף ומדגישים זה את זה בדיוק כמו שחור ולבן.
עוד באתר לעיצוב הבית:
- 5 חנוכיות שתוכלו לעשות בעצמכם
- הנזיר שחי על צוק בגיאורגיה
- מה קורה כשבני הזוג לא מסכימים על העיצוב? תתפלאו
נותנים לך, תיקח!
זה לא מקרי כנראה שגם בחגים מקבילים בתרבויות אחרות שנחגגים בתחילת החורף יש עיסוק נרחב בנושא האור. בעוד שהחורף הצפון אירופי באמת חשוך, והדרישה לגרשו נשמעת הגיונית, החורף המקומי ברובו שמשי עם אירועים אפלים מקומיים.
מדוע אם כן במדינה חמה ומוארת כשלנו, אנחנו כל כך מפחדים להחשיך וקנאים לכמות קרני השמש שנכנסת אלינו לסלון? הנטייה המקומית הכמעט מוחלטת בעיצוב חללים לבנים ומפתחים רחבים מקבילה למאפיינים נוספים באישיותנו הלאומית, שבה כאשר נותנים לך בכמות נדיבה, ובחינם - תיקח!
כנראה לא באמת משנה מהיכן בעולם הגענו לכור ההיתוך הישראלי, בכל אחד מאיתנו מסתתרת פולנייה שמפחדת לשבת לבד בחושך.
לא קרה מעולם שהצעתי ללקוח להוסיף קצת שחור לעיצוב הפנים (קיר, מטבח או אלמנט נגרות אחר) בלי שנתקלתי בחומה בצורה. גם בפעמים שבהן הצלחתי למצוא סדק ולפרוץ את החומה זה לא קרה בלי שהסתובבתי סביבה שבע פעמים, תוך הבטחה חד משמעית שהקרבת כמה קרני שמש שייבלעו על קיר שחור לא יגרמו לחלל להיראות חשוך.
מידה מתונה של דרמה
שחור בהחלט לא מתאים לכל אחד, חובבי הצבעוניות העליזה כנראה לא יתחברו. לעומת זאת אוהבי לבן שכמותי צפויים לאהוב שחור דווקא בגלל שהוא גורם ללבן להיראות לבן יותר ומוסיף לו מידה מתונה של דרמה.
בדיוק בגלל הסיבות האלו התמודדתי עם הפחד והורדתי את התיאוריה לרמה המעשית. לפני שנים, כששיפצנו את דירתנו הקטנטנה, נגמר לנו התקציב בדיוק בשלב שבו נדרשתי לתכנן את הספרייה, וכך נולדה נישת גבס שנואה. לאחר כמה שנים של התעלמות הדדית אחת מנוכחותה של השנייה, החלטתי לתת לה קצת אופי ולצבוע אותה בשחור. קניתי פחית צבע, תפסתי גלגלת קטנה ו.... נבהלתי, זה נראה נורא. שכנעתי את עצמי שאין ברירה, אני באמצע המשימה וצריך לסיים לפחות שתיים אם לא שלוש שכבות לכיסוי מושלם. ואכן, בסיום, כשסידרתי עליה את החפצים, התיאוריה הוכחה כנכונה. איזה כיף זה להסתכל לפחד בעיניים ולצבוע אותו בשחור.
הבהרה: אין צורך להיות טוטאליים ולהפוך את הבית למועדון לילה אפלולי. כמה דגשים שחורים במקומות המתאימים מספיקים.
הנחה: אם נגרות בשחור נראית לכם כמו התחייבות גדולה מדי, ושכבות הצבע שיידרשו להעלים קיר שחור מרתיעות אתכם, אז בואו נדבר על הלבשה: אביזרים, רהיטים וטקסטיל שיכולים להיעלם באותה הקלות שבה הופיעו. אגב ברהיטים אני לא מתכוונת לספות עור שחורות "תוצרת איטליה" שהציפו את השוק בשנות ה-90.
מחשבה: אם כבר בהלבשה עסקנו, חשבתם פעם למה בעצם לרבים מאיתנו אין בעיה להתלבש ב"טוטאל בלאק", אבל את הבית שלנו לא נעז להלביש כך?
המלצה: אם החלטתם ללכת על זה ואתם מתלבטים בין שחור מבריק למט אז התשובה היא מט!
מתנה: "Back to Black", כדי להיכנס לאווירה המתאימה.
מסקנה: בוא נודה באמת, החושך בעיניים שמקבלים מהמבט במראה אחרי שמונה ימים של סופגניות הרבה יותר מפחיד.
הכותבת, תמי פמפנל שנקר, היא מעצבת פנים ומוצר, לעמוד הפייסבוק שלה