יש בפשטות, בצבעים הבהירים הרגועים ובתשומת הלב לכל פרט, גם הקטן ביותר, משהו חגיגי - כמו כניסת השבת או התחלה של שנה חדשה. זו התחושה המתקבלת בכניסה לביתה של שרון שיאון לוי במושב צור משה.
קשה להיפרד מחפצים אהובים
שיאון לוי גדלה בערד, שם גם הכירה את בעלה איציק, חבר ילדות. אמה הייתה מורה שעשתה הסבה לאומנות ופתחה בערד את החנות "תקשיט". בגיל 18 הבת המוכשרת החלה לייצר עבור החנות כרטיסי ברכה וקופסאות שהתקבלו בחום רב על ידי הקונים, ומשם דבק בה החיידק.
היא מספרת שיופי ואסתטיקה תמיד תפסו אותה, לא משנה באיזה תחום "תמיד אני מתאהבת ביפה". פריטים רבים שנמצאים בבית היום, מלווים אותה מנעוריה. קשה לה להיפרד מחפצים אהובים והיא מוסיפה להם כל פעם משהו חדש שהקסים אותה. מבחינתה עדיף שחלקים שונים בבית ייוותרו ריקים עד שתמצא עבורם את הפריט הנכון, עד שזה ירגיש לה מדויק וראוי.
המטבח: שאבי שיק במיטבו
הבית עצמו בנוי בפשטות והוא בן שתי קומות. בקומת הכניסה נמצאים: הסלון, המטבח והממ"ד שמשמש כסטודיו והחנות של שיאון לוי. בקומה השנייה נמצאים חדרי הרחצה וחדרי השינה של ההורים ושלושת הילדים.
"אלוהים נמצא בפרטים הקטנים" אומר המשפט, וכך גם בעלת הבית. היא קנתה את הספה הלבנה בסלון ב"יד 2" ואת הכיסא, המסגרת ועבודת הקרושה שבתוכה רכשה בשוק הפשפשים. מובייל הקרושה הוא אחד מהמוצרים בעיצובה.
במעלה המדרגות ניצבת שידה מקסימה שהיא לא שינתה בה דבר. עליה מונחת תמונה שציירה אמה, דורית שיאון.
המטבח נראה כאילו נלקח מבית בובות - שאבי שיק במיטבו. הווילונות עשויים ממפות וינטאג' ומעניקים חום וביתיות. שולחן האוכל העגול נרכש ב"יד 2" ואליו שודכו כסאות שנקנו ב"פועה " (שוק הפשפשים). מתקן הפירות והירקות ממכולת ישנה, וארון התצוגה המקסים (עם החלון האובלי) נקנה ב"פלורליס".
שיאון לוי מספרת: "את האהיל מעל השולחן קניתי בגיל 18 במכירה ביתית, ושנים רבות הוא נשמר במחסן בערד. כאשר עברנו לבית הזה הוא הוצא מהמחסן ונתלה בפינת האוכל."
חדרי השינה: מוסיקה בכל פינה
חדרי הילדים מושקעים לא פחות משאר חדרי הבית, עם אותה הקפדה על הפרטים הקטנים. זה בית שהמוסיקה נמצאת בחדריו. איציק, הבעל, מנגן, כותב ואפילו שותף ללהקה, שרון מנגנת ("לא אלופה" היא אומרת) על פסנתר מגיל צעיר, ואורי - הבן הבכור, מוסיקאי אמיתי: מתופף כבר מספר שנים, מנגן על גיטרה וחדרו מעוצב כחדר מוסיקה לכל דבר. פוסטר של להקה אהובה תלוי על הקיר, עטיפת תקליט ישן ששרון יצרה ממנה תמונה, אותיות מ"סנדלווד" ומערכת תופים וגיטרה. מאד מרשים לילד בן 10.5 לא?
הפורטרט המקסים של אגם (הבן השני) תלוי בחדרו. את הפורטרט ציירה אמא של שיאון לוי. איזה כיף שיש סבתא כל כך מוכשרת. המדף המוצלח נקנה ב-סטודיוVE, הכריות והמתלה מ"לולה". שיאון לוי מצאה גלגל זרוק ליד הבית ושילבה גם אותו בחדר..
חדר השינה נעים ואוורירי ואהיל הנטיפים שבו מלהיב במיוחד. מסתבר שהם עושים בייבי סיטר על האהיל, לחברים שנסעו לשנתיים לברלין. אולי זה יהפוך לאימוץ רשמי? גם שולחן התפירה הועבר אליהם מחברים/שכנים שעזבו את הרחוב. את מעמד הבגדים יצר סבא רבה רבה של שרון, נגר חובב ואמן אמיתי.
חדר עבודה: חלל תצוגה
שיאון לוי יצרה בחדר הקטן את חלל העבודה והתצוגה שלה. רוב המוצרים שהיא מוכרת עוצבו ויוצרו על ידה. הכול באותו אופן מוקפד לפרטים ויפה. את המוצרים של המותג שלה - שרון שיאון לוי, ניתן למצוא גם בחנויות עיצוב נבחרות. מלבד עיצוב מוצר, היא למדה הום סטיילינג וכיום היא מביאה את טעמה וסגנונה גם לבתים אחרים. אם אהבתם את הניקיון, השילוב של מוצרי וינטאג' וההקפדה על הפרטים, אתם מוזמנים לפנות אליה. חיוך וסבר פנים נעים מובטח לכם.
הכניסה לחצר מרמזת על אופי הבית. הירק משתלב בצורה נעימה עם ריהוט החוץ הלבן, והכרית הרקומה שמבשרת שהגעתם הביתה.
