לצד ההפרדה בין אוהבי הים מול הבריכה, חובבי החורף מול המכורים לקיץ ועפרוני הבוקר מול ינשופי הלילה, יש גם את מתחזקי מגירות הממתקים והחטיפים בבית אל מול המתנגדים הנחרצים. מדובר במגירה שנחשבת לחלומם הרטוב של הילדים (והחברים שלהם) ושל לא מעט מבוגרים חומדי מתוק ומלוח, ובתקופה הזו היא מהווה סוג של נחמה לימים ארוכים של ישיבה בבית מול הטלוויזיה. למרבית ההפתעה, תזונאים לא פוסלים את קיומה של מגירת ממתקים וחטיפים, אך מדגישים את חשיבות המידתיות באכילה. אפילו מצאנו רופא שיניים שלא מצדד במתוקים מעצם רצונו לשמור על בריאות מטופליו, אבל בעצם מתפרנס מזה, ואולי זו הסיבה שבמרפאה מוגשים באגביות קבועה מיני מתוקים.
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> הרעיון ההיסטרי שמצאו בני הזוג לחלל המוזנח מתחת לגרם המדרגות
>> פונתה מהעוטף ומסכמת 3 חודשים מגורים בבית מלון
"אוכל הוא קו ההגנה הראשון שלנו לנפש", מסבירה הדס צימרמן, דיאטנית קלינית. "בעתות משבר קשה לנו להכיל עוצמות שונות של רגשות כמו עצב, כעס, תסכול, פחד ועצבים, שעולות בעקבות חשיפה לסרטון, למשל. כשאיננו יכולים להכיל את העוצמה, הפחמימה היא הנחמה האוטומטית כי היא משחררת סרוטונין, שגורם למיסוך ותחושה טובה יותר". כדי להכיל אכילה רגשית, שהיא לגיטימית בתקופה זו, היא מציעה להיות מודע לה ולדעת לווסת אותה. הטוב ביותר יהיה למצוא נחמה במשהו אחר, כמו שיחה עם חבר או בן משפחה, עשיית ספורט, שמיעת מוזיקה או ריקוד.
את הימצאותן של מגירות החטיפים והממתקים צימרמן לא פוסלת, אלא להפך, מעדיפה להנגיש אותה, אבל עם תנאים: להיות אחראים על מה קונים ואיך מנגישים זאת לבני הבית. "בקניות אפשר להחליט האם להכניס מזונות מסוימים או לא, ולהעדיף חטיפים בריאים יותר כמו בייגלה שיש בו פחות אחוזי שומן והוא פחות מטוגן מביסלי, או עוגיות מקמח כוסמין". לגבי ההנגשה, אם ממילא המזון בריא יותר, אין בעיה לתת לילד לגשת למגירה באופן עצמאי, אבל חשוב שהממתק או החטיף ייאכל בשעות אחר הצהריים ולא במקום ארוחה, ולהציע לצידו צלחת של פירות וירקות. צימרמן: "הייתי ממליצה לקנות את המתוקים ביחידות ולא בחפיסות, משום שזה מדיד יותר ועוזר לנו להבין את כמויות האוכל והסוכר שאנחנו מכניסים לגוף. ילד, למשל, מוגבל עד 9 כפיות סוכר ביום, וסוכר כידוע נמצא לא רק במזונות מתוקים. לכן אין אסור או מותר, זה תלוי בנו ובאחראיות שלנו".
המתבגרים עפים על זה, גם המבוגרים מנשנשים
בביתה של מעצבת הפנים חלי ברבר-אהרונוף המגירה עם הביסקוויטים, הבייגלה, חטיפי השוקולד, הוופלים והדקדפים מתפרשת על פני 3 מגירות בפינת הקפה: הקפסולות במגירה העליונה, החטיפים לבני הבית במגירה האמצעית, וחטיפי הכלב והקורנפלקס במגירה התחתונה. "הילדים כבר גדולים, הצעיר בן 15, וכמו שהם אומרים, 'ממתי בייגלה וביסקוויטים הם ממתקים?'". המגירה נגישה לכולם, גם למבוגרים שמנשנשים, והיא אהבה מאז ומתמיד שיש להם גישה אליה, גם כשהיו צעירים יותר.
חטיפי השוקולד והוופלים אולי מתחסלים תוך יום, אבל המלאי מתחדש פעם בשבוע-שבועיים. מי שאחראי על הסידור הוא מי שמסדר את הקניות מהסופר. "חוץ מהבלגן והפירורים שאני שואבת מדי פעם, יש למגירה רק יתרונות", היא צוחקת.
מדי שבוע מעצבת העוגות איילה בן אהרון קונה במבה, ביסלי וצ'יפסים ומסדרת אותם במגירה במטבח שנגישה גם לילדים – שניים מהם בוגרים ואחד בן 9. "הם עפים על זה, במיוחד המתבגרים שאוהבים להיות ערים בלילה". המגירה מתרוקנת אחרי שלושה או ארבעה ימים ובן אהרון מסדרת אותה שוב עם המלאי החדש. "היא נגישה וזמינה, אבל מתבלגנת תוך 2 דקות ולא מספיק גדולה בעיניי", היא אומרת. למתוקים מיועד מקום נפרד במקרר.
במטבח של מירב תמיר, מנהלת קשרי לקוחות בחברת גז, יש שתי מגירות שהיא אחראית על הסידור שלהן, והן מלאות בחטיפים שבנה אוהב: במבה, תפוצ'יפס, צ'יטוס, דוריטוס ובייגלה, ובמתוקים: שוקולד עם סוכריות קופצות, סוכריות, מנטוס ועוגיות למיניהן. "המגירה בהחלט נגישה לו, גם אנחנו מנשנשים לפעמים, אבל הנגישות לא גורמת לו להגיע למגירה מעבר ללקיחת חטיף פעם ביום. אישית, גם אם ייגש מעבר לפעם אחת, אאפשר לו".
הנדסאית האדריכלות מאיה הרטוגס קיבלה מרופאת השיניים של בנותיה טיפ לחיים - חטיפים וממתקים רק בסופי שבוע. כך התנהלה איתן מאז שהיו בנות 3 ואם הן היו מבקשות חטיף קודם לכן, היו קונים ושומרים לסופ"ש בציפייה. "הבנות, היום כבר בשנות ה-20 שלהן, אהבו את החטיפים והשוקולדים ואנחנו ההורים אהבנו יותר את הממתקים, אבל תמיד במידתיות. לא אסרנו את זה וגם לא בימי הולדת של אחרים, ולא היה להן צורך מאוד חזק לזה. גם היום הן למדו לאכול במידה, כך שרק טוב יצא מזה". בסופי שבוע המשפחה עדיין נוהגת לנשנש, אבל מעט, והרטוגס בחרה ליצור לחטיפים ולמתוקים פתרון מיוחד ומקורי בשטח ה"מת" הגבוה בארון העליון במטבח: היא קבעה בחלקו הפנימי העליון של הארון פס מגנט של סכינים, והצמידה אליו צנצנות תלויות בעזרת שני מגנטים – אחד מחוץ למכסה ושני בחלק הפנימי של המכסה. "הם לא מודבקים, וכך אפשר להוציא את המגנטים ולשטוף את הקופסה כשרוצים".
המגירה בביתה של הגולשת טליה ביטון משמשת בעיקר למבוגרים בבית וכוללת חטיפים, שוקולדים ומתוקים למיניהם. מיקומה בתחתית שורת המגירות הופך אותה לנגישה לכולם. "כשאני מסדרת את המגירה הכול פרוש לעין והבחירה קלה, אבל זה גם מעלה את רמת הגירוי ואת הצורך לחטוף נשנוש", היא אומרת. המלאי בתקופת המלחמה מתחדש כל שבוע, לפי מה שנגמר.
אצל הגולשת קרן בניהו החטיפים בתפזורת ואם משהו נפתח, היא משתדלת להעביר אותו לאחסון בקופסאות סגורות.
את כתר "המגירה היפה ביותר" קוטפת מאתנו המגירה המחולקת שעיצבה ליאת עברון למטבחים בחברתebay ישראל. היא אומנם מוצגת לאחסון קפסולות קפה, אבל מדגימה היטב כיצד בעזרת תכנון פונקציונלי ניתן ליצור כל סוג של פנים למגירה, בנגרות או בעזרת חוצצים ניתקים. עברון בחרה למגירת האלומיניום חלוקות שעשויות מעץ סנדוויץ' ליבנה בציפוי לכה. הן מעוגנות לדפנות עם זוויות נסתרות, ואפשר לפרק אותן במידת הצורך. "בכל פעם שמבוגר מדפדף בתמונות ורואה את המגירה, הוא מגיב באנחה מתוקה של 'אוהההה, וואו...'", היא מספרת.
לעומת המצדדים במגירה הנגישה, יש מי שסבורים שעדיף לא לייחד לממתקים ולחטיפים מגירה משלהם כי אז מתעורר החשק לאכול יותר. "אני שמה את זה במגירה במזווה, לא בגובה העיניים, וזורקת שם 3-4 ממתקים שלא נראים לעין ישירות", אומרת הגולשת ספיר פלדמן טל. אחרת מעדיפה את הארון הכי גבוה בבית, שאליו אין גישה נוחה, והייתה גם גולשת שסיפרה שרק בחדר הכביסה הילדים לא מוצאים את הממתקים. "אוי ואבוי אם תהיה לי כזו מגירה, תוך שעה לא יישאר פירור", אומרת הגולשת תמי א'. "יש לי עכברים בגילאים שונים ואני חייבת לפזר בין כמה ארונות ומחבואים, כדי שלא יתחסל מיד. כמי שנמשכת לסוכר ומכירה בחולשותיה של ילדיה, אני לא יכולה להחזיק מלאי של ממתקים ושוקולדים בבית ולכן אני מעדיפה לרכוש כל פעם כמות קטנה של ממתקים".