כמה פעמים נכנסתם לחדר הילדים המקסים שעיצבתם לילדכם, אבל לרגע חשבתם שהגעתם לג'ימבורי השכונתי? מראה החדר המבולגן שנגלה לעינייכם הוציא אתכם מדעתכם, וכל מה שהתחשק לכם באותה השנייה הוא פשוט להיבלע מתחת לערימת הצעצועים הקרובה.
לדעת מומחים בתחום עיצוב הבית, כדי לשלוט באי הסדר הצפוי לפקוד את חדרי הילדים יש להשקיע מחשבה רבה בתכנונם. החוכמה היא בדרך כלל ליצור מרחב משולש מולטי פונקציונאלי, שמתאים גם לשינה, גם ללמידה וגם למשחקים. יש לקחת בחשבון את הצרכים השונים של הילד על פי גילו, את הגחמות והתכתיבים של הילדים עצמם.
ובהקשר הזה, חדר הילדים חייב להפוך לממלכה של מקומות אחסון. היכולת להחזיר כל פריט למקומו היא חיונית לצורך שמירה על מרחב נעים ומאוורר. "כדי לנטרל מראש את הבלגאן כדאי להכניס לחדר מראש הרבה מאד מקומות אחסון כמו מדפים, מגירות, כוורת וארונות שניתנים לסגירה", אומרת הילית קרש, מעצבת פנים. "חשוב גם לתכנן את המדפים כך שיהיו בגובה העיניים של הילדים, כדי שיוכלו להעלות דברים למעלה בעצמם. גם המפסקים צריכים להיות בגובה המתאים".
המלצה: להפריד בין נישת השינה לבין נישת המשחקים
גם לדברי נטע כפרי, יועצת פנג שואי, כדאי לתכנן ולארגן את החדר כך שיהיו בו שפע של מקומות אחסון, בייחוד כאלה שהילדים יכולים להגיע אליהם בעצמם. כדאי להקפיד ששום דבר לא יוותר בחוץ בסוף היום, וליצור הפרדה ברורה בין שימושי החדר במהלך היום ובמהלך הלילה. כפרי ממליצה למצוא דרך כלשהי להפריד בין נישת השינה, שרצוי שתהיה רגועה יותר או יותר יינית, במונחי הפנג שואי, לבין אזור המשחקים, שיכול להיות פעיל וצבעוני יותר, או יאנגי יותר במונחי הפנג שואי. את ההפרדה אפשר לבצע באמצעות צבעים שונים – צבעי פסטל, אפרסק, צבע ירוק ותכלת לאזור השינה וצבעים דומיננטיים יותר לאזור המשחקים (כמו כתום, ורוד, ירוק עם גוונים של צהוב).
"בתפיסה של הפנג שואי, מה שקיים בחלל משקף את מה שקורה בתוכנו, ולכן בלגאן בחוץ יותר בלגאן בפנים, במיוחד אצל ילדים", אומרת כפרי. "סביבה מבולגנת עבור ילד יכולה להוביל לבלבול, חוסר יכולת להתמקד, תסכול וחולשה ושינה לא טובה. ילדים בסביבה כזו יכולים לחוש שהם הולכים לאיבוד וחסרי פוקוס, במיוחד אם הם צריכים ללמוד או להתרכז. ילד זקוק למרחב מסודר ובעל גבולות ברורים".
מקומות האחסון עצמם לא חייבים להיות דווקא קונבנציונאליים. איילת מייסון, מחברת "מסדרים באהבה" ממליצה לאחסן צעצועים ופריטי משחק בקופסאות שקופות גדולות, אותן ניתן לרכוש בכל חנות "עשה זאת בעצמך". על כל קופסה מדביקים תווית אחרת - אחת משמשת ללגו, השנייה לפאזלים, השלישית לבובות, הרביעית למכוניות וכך הלאה. רצוי שהקופסה תהיה שקופה כדי שהילד יוכל לזהות בעצמו את הקופסה הנכונה, ואם הילד עוד לא יודע לקרוא אפשר לקחת קופסאות בצבעים שונים או להדביק על כל קופסה תמונה של פריט מייצג.
מייסון תומכת בהשראת אווירה רגועה בחדר, והפרדה בין פינת משחק וחשיבה לפינת שינה. רצוי, לדבריה, שתהיה אווירה נעימה, ווילונות תואמים ואף שטיח נעים ונוח. חשוב שהתאורה לא תהיה מסנוורת מדי, כדי שלא תיצור אי שקט, ובאזור השינה התאורה יכולה להיות חלשה יותר. מייסון ממליצה להשתדל שלא להכניס לחדר הילדים טלוויזיה ומחשב, שעשויים לגרום לחוסר שקט. אם אין ברירה, בלילה רצוי להוציא את המכשירים החשמליים מהשקע. אם מתגוררים בחדר כמה ילדים, אפשר להשתמש במיטות קומותיים או מיטות הגלריה שמתחתן אפשר להכניס שולחן עבודה או שידה עם מגירות והן חסכוניות מאד במקום.
מה עושים עם ערימת הציורים? מתייקים
ומה עושים כדי לשמור על הסדר בחדר המועד לפורענות בחיי היומיום? לדברי מייסון, כדאי לבצע מיון של הפריטים בחדר אחת לחודשיים. אם הילדים גדולים יותר, צעצועים נוטים להישבר ביתר קלות, ואז כדאי למיין אחת לחודש. "משחקים שבורים או מקולקלים זורקים", היא מסבירה. "מה שלא מתאים כבר לגיל של הילד מאפסנים במדפים עליונים או קופסאות אחסון, או תורמים לאחרים". לדבריה, הורים, ובייחוד הורים צעירים יותר, מתאפיינים לעתים בנטייה לאספנות יתר של החפצים, אבל כדאי להקפיד שלא ייווצר בחדר גודש מיותר ומכביד. "ההורים צריכים להבין שכל משחק, וכל עומס כזה רק לוקח שטח מנפח המחייה של הילד", היא אומרת. "חדר עמוס לא מעודד ילד לשחק בו".
קופסאות האחסון לא מתאימות רק לצעצועים גדולים. מייסון מדגישה שאפשר למצוא פתרונות לכל הפריטים בחדר, וכי ניתן למצוא קופסאות בזול לעטים וצבעים, לחרוזים וגם לחומרי יצירה כמו פימו או דאס. "אפשר לאפסן כל דבר בקופסה ייחודית, ואז הילד יודע שלפני שהוא הולך לישון הוא צריך להחזיר כל דבר למקומו", אומרת איילת. "חשוב ללמד סדר כבר מגיל קטן, ואפשר להפוך גם את זה למשחק". בלילה, כשהולכים לישון, חשוב מאד להשאיר חדר מסודר ונקי. יש לנקות את שולחן הכתיבה מכל הבלגאן ולרוקן את פחי האשפה.
ציורי הילדים, בעלי הערך הסנטימנטלי, הנערמים בהמוניהם בבית, הם מכשול עיקרי בדרך ליצירת סביבת משחקים רגועה לא מאיימת. ראשית, במקום לתלות את הציורים על הקיר, אפשר, בהמלצת איילת, לרכוש צבע מגנט מיוחד שמגיע בגוונים רבים, ו"תופס" את הציורים. בנוסף, כדאי להשתדל בכל זאת לשמור רק ציורים נבחרים. "כדאי להימנע מניירת עודפת ולא לצבור יותר מדי ציורים", אומרת איילת. "אבל אם קשה להיפרד, אפשר לסרוק במחשב או להקצות לכל ילד קלסר משלו לתיוק". 
כדי למנוע אי סדר בארון הבגדים של הילדים, כדאי לרכז בכל מדף פריט לבוש אחר, כשפריטים ששייכים לעונה הנוכחית יהיו נגישים יותר. באזור התלייה, חשוב שהקולבים יהיו דקים ולא יתפסו מקום רב, וחשוב להלביש עליהם פרי לבוש אחד בלבד. "מה שלא רואים, לא קיים", אומרת מייסון. אם אין מגירות, אפשר להשתמש בסלסילות עבור הגרביים והתחתונים. נעליים כדאי לאפסן במגירות תחתונות עם הפרדה מאזור הבגדים או שאפשר להקצות מקום מסוים בבית לאחסון כל הנעליים של כל בני המשפחה.
