כמו לירן חולצה אפורה חדרה הספה האפורה בערמומיות כמעט לכל בית בישראל, ואחריה המרצפות האפורות, הטקסטיל האפור והשטיחים האפורים. ובכן משמח לדעת שהמכה האפורה לא פוסחת גם על מדינות אחרות, והנה באורבן דיקשנרי מוגדר המונח "מילניאל גריי" כגוון האפור העצוב והמדכא שבו רבים מהמילניאלים מצפים את חייהם. עוד נכתב שם כי "הצבע משקף כיצד המילניאלים עברו מאושר חסר דאגות, כשהם צופים בקרטון נטוורק וניקלודיאון בשנות ה-90, לאינפלציה ודיכאון בתחילת שנות ה-2020".
בטוויטר איחל מישהו "שכל מי שמשפץ בתים עם מילניאל גריי והופך בתים יפים ומקסימים לכתמים אפורים חסרי נשמה ייחבל ברגלו, לעולם לא ימצא חניה או ייהנה מיום שיער טוב נוסף, אמן", ובאחד מסירטוני הטיקטוק הוויראליים מציגה @victoria.thatsit את ביתה: "האמבטיה שלי: אפורה. הרצפה שלי: אפורה. המשטחים שלי: אפורים. השטיח שלנו: אפור. זה: אפור. הכיסאות שלנו: איזה סוג של אפור. הספות שלנו: אפורות. המיטות של הכלבים שלנו: אפורות". אפילו שני הכלבים שלה אפורים, היא מודה, נדהמת מהתובנה.
May all the millennial gray house flippers that turn beautiful charming homes into soulless gray blobs stub their toe, never find parking or have another good hair day again amen
@victoria.thatsit We live in a simulation and its GREY!!! #fyp #millennial #millennialgrey #relatable #imold #help ♬ original sound - Victoria.thatsit |
אז נכון, גם ספת הקטיפה הירוקה קיבלה לא מעט זמן מסך באינסטה, אבל רבים מבני דור המיליום לא ילכו רחוק מדי מהאסתטיקה האפורה, ולא רק בתוך הבתים, גם מחוצה להם. "איך הגענו לכאן?" שואלים ב-huffpost, "מה קורה בנפש המילניאלית שהופך את הניטרליות הכמעט-תאגידית הזו לכל כך מושכת למגורים? האם אסתטיקת ה'הכול אפור' משעממת עד כדי קהות חושים, או קלאסית ומרגיעה?"
התשובות שמספקים במגזין הן דחיית הטעם העיצובי של הורי דור המילניום, שהיה מקסימליסטי ומרושל. אם גדלתם בשנות ה-90, אומרים שם, כנראה הטעם העיצובי של ההורים שלכם היה קצת יותר מדי: היה את השיק המרושל, עם תחרה ותחושת שוק פשפשים חסכונית; היה סגנון של וילה טוסקנית, יוקרתי מיושן כמו בבית של טוני וכרמלה סופרנו; וגם צבעי סלמון, טורקיז ובז’, דפוסים גיאומטריים ומנורות טרה קוטה. שלא לדבר על בז'. הרבה בז'.
מה שהמיליאנלס באמת רוצים בבית זה פשטות, להתרחק מהכאוס של הילדות לכיוון סביבה שלווה יותר. הניטרלי האפור הוא פשוט דחייה של הבז' של הניינטיז, או כמו שאמר מעצב פנים מאל.איי בשם לורן קרייס, "אני חושב שזו תגובה טבעית של המילניאלים להיות אלרגיים לצבעים חמים כתוצאה מכך". לדברי צ’אפל מרש, מטפלת משפחתית בסן דייגו, ידוע כי המילניאלים סובלים מחרדות, ולאפור יש אפקט מרגיע, כך שלא מפתיע שהם נמשכים לגוונים ניטרליים ומושתקים במקדשי הפנים שלהם. מי שמתמודד עם שתי קריסות כלכליות גדולות, חרדת אקלים ומשבר דיור – רוצה שהעיצוב בבית יהיה פשוט ובטוח, אפילו אם הוא קצת משעמם. "בסך הכול, המילניאלים מחפשים ליצור סביבה רגועה ויציבה, הם גדלים על מינימליזם ומודעות, ובהתחשב בכאוס החיצוני העשור האחרון בית לא עמוס בגוונים ניטרליים יכול לספק תחושת יציבות ושליטה – פחות דבר אחד לדאוג לגביו בעולם של אי ודאות", היא אומרת. ומה אנחנו נגיד בארץ, שכאוס הוא המצב הנתון בה.
>> שיטת הארגון החדשה: להשתיק את הבית
סיבה נוספת – קיימות. צבעים ניטראליים כאפור משתלבים היטב עם כל מגמה חולפת, מה שאומר שלא תצטרכו להחליף את הפריטים או לצבוע את הקירות לעתים קרובות. ויש את גורם הלכלוך, כמו שאנו מכירים היטב - אפור כהה הרבה יותר עמיד בפני כתמים וילדים מאשר ספה לבנה, כך שזוהי בחירה שמחזיקה מעמד. גם מבחינה מגדרית זוהי בחירה נייטרלית, וכך גם בז', שתפס לחדרי הילדים - מגמה שכבר כונתה "הורות בז' עצובה". הרעיון הוא שגם בז' וגם אפור הם כמו קנבס חלק, שעליו אפשר לצייר את אישיות הילד. "צבעים ניטרליים עוזרים להימנע מסטריאוטיפים מגדריים ישנים, מתאימים לערכים יותר כוללניים ולא-בינאריים שרבים מההורים והזוגות המילניאליים תומכים בהם", מוסיפה צ’אפל מרש, "הם רוצים שהילדים שלהם יגדלו בסביבה חופשית מנורמות מגבילות".
תכניסו קצת צבע לחיים
מאחר שגם טרנד המקסימליזם שהפציע לרגע הוא גם די מחריד (שילוב של פסים, משבצות ובחירות חצופות אחרות), אפשר פשוט לשלב צבע בעדינות. קרייס מציע להשתמש בירוק מרווה, צמחייה ואיזה כיסא בעל אמירה שיש לו קסם ואופי, שילוב רהיטים בעבודת יד מעסקים מקומיים, וינטג’ ופריטים אחרים בעלי משמעות אישית. עוד דרך היא להוסיף נקודת צבע דרך אמנות. וכך לחמם את החלל. כן, להתייחס לאפור המילניאלי כקנבס שצריך להוסיף עליו.