העולם כולו ואיטליה בפרט נפרדה בעצב בפברואר האחרון מ"מר קפה", רנאטו ביאלטי. המנוח, שחי ונשם קפה כמעט מיום היוולדו ועד למותו בגיל 93, החליט גם להיפרד מהעולם בתוך קפה: במחווה למפעל חייו שלו ושל אביו, ביקש רנאטו שאפרו יונח בתוך הגדלה של המקינטה המשפחתית, שהפכה לאייקון עולמי.
רנאטו לא המציא את המקינטה ("מכונה קטנה", באיטלקית). הכבוד הזה שמור ללואיג'י די פונטי, שממנו רכש אלפונסו ביאלטי, אביו של רנאטו, את ההמצאה. בשנת 1933 הציג אלפונסו לעולם את מכונת הקפה שבה יחלוט כל איטלקי את משקה המוקה שלו בבית (ולא אספרסו, כפי שרבים חושבים). הצלחתו של המכשיר הביתי הייתה די מרשימה (הוא מכר כ-10,000 יחידות בשנה בשנים שקדמו למלחמת העולם השנייה), אך לבנו היו תכניות גדולות יותר למיזם של אביו. לאחר המלחמה שב רנאטו לאיטליה והפך את המקינטה להצלחה מסחררת, ולדברי החברה, ב-60 השנים שחלפו נמכרו יותר מ-200 מיליון מכשירים ברחבי העולם. באיטליה בלבד, אפשר למצוא את המקינטה ב-90 אחוז מהמטבחים, והיא הפכה לסמל לאומי. למרות כניסתן של מכשירי קפה אחרים ומתקדמים יותר לשוק, היא נותרה מכשיר הקפה הפופולרי ביותר בכמה מדינות באירופה.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
גם בהשראת קנקני תה יפניים
על עיצובו של מכשיר "מוקה אקספרס" האייקוני של החברה השפיע לא אחר מהדיקטטור בניטו מוסליני, שאסר על ייבוא נירוסטה ודרש לתעדף עיצוב מאלומיניום, "המתכת הלאומית". צורתו המתומנת וסגנונו הושפעו מזרם האר-דקו שצבר תאוצה באותן השנים ומסרוויס קפה פופולרי שהיה נפוץ בשנות ה-30 בבתים של איטלקים עמידים במיוחד. המכשיר הפך לסמל המודרניזם האיטלקי, ואפשר למצוא קולקציות שלו במוזיאונים ברחבי העולם, ועיצובו לא השתנה כמעט כלל עד היום. אם תחשוק נפשכם במכשיר מקורי של ביאלטי, ודאו שעל גביו מוטבעת הקירקטורה האייקונית בדמותו של אלפונסו. באיטליה, הדמות של אלפונסו (הידועה יותר בשם "האיש עם השפם") שמרים את אצבעו לבקש "אספרסו אחד, בבקשה!" מוכרת לא פחות מה"מוקה אקספרס" עצמה.
בשנים שחלפו מאז המצאתה זכתה המקינטה זכתה למגוון עיצובים. הדוגמאות הבולטות ביותר הן של החברה האיטלקית אלסי, שבאמתחתה המספר הרב ביותר של פרשנויות למכונת מוקה, בין השאר בעיצוביהם של Richard Sapper, Aldo Rossi ו-Piero Lissoni, כולם במחווה למקור הביאלטי, אך בפרשנות לרוב מעוגלת יותר ולעתים גם מנירוסטה במקום האלומיניום המסורתי.
גם המעצב האמריקאי ואמן הקרמיקה ג'ואי רות התאהב במקינטה ויצר שתי פרשנויות שלו - שתיהן מפתיעות בשימוש בקרמיקה והאסתטיקה החדשה שהוא הצליח לייצר במכשיר הקלאסי.
חברת פנטון לקחה את המקינטה המסורתית והכסופה וצבעה אותה במגוון צבעים.
המעצבים Anderssen & Voll החליטו לחבר בין תרבויות וטעמים, ויצרו מקינטה יפהפייה בהשראת קנקני תה יפניים.
ולחובבי העיצוב המקומי, המעצב הישראלי רמי טריף מצא פרשנות ים תיכונית לקלאסיקה האיטלקית ויצר את "moka", יצור כלאיים בין מקינטה לקפה במסורת הערבית.
