עצים רוחשים ינשופים. טירות נקראות בחושך. על סחרחרה קסומה ירכבו אותיות לנצח. פרפרים כתובים. אותיות פורחות. עבודותיה של סו בלקוול, אמנית נייר וארט דיירטורית אנגליה, הן סוג של שירה. אגדות שנושמות עמוק, לוקחות אוויר, וקמות לתחייה בין דפיו של ספר עתיק.
חיה בעולם של דמיון
יצירותיה של בלקוול שואבות קסם שחור מסיפורי פיות ופולקלור. היא שותלת דמויות רכות של ילדות ספרותיות בתוך יערות גותיים, אפלים, מלחששים מילים. מיצגי הדיורמה (מודל תלת ממדי) של בלקוול מכילים ספרים מפוסלים בתוך קופסאות של עץ. הם מנציחים בנשימה עצורה אחת יצירות קלאסיות ספרותיות, ואת תחושת השבריריות של הילדות, על החרדה והפליאה המלווה אותה.
כילדה, נהגה בלקוול להתרוצץ שעות ביערות שהקיפו את ביתה שבשפילד, אנגליה. היא חייתה בתוך עולם שלם של דמיון שהקימה לחיים. בכישרון מדהים ובראייה אמנותית היא חושפת את תחושות הילדות שלה לעינינו דרך יצירותיה הרדופות.
מעבר לדיורמות הספרים שלה, המוצגות בתערוכות אמנות שונות, עובדת בלקוול גם על מיצגים אמנותיים בקנה מידה גדול בעבור גורמים כמו התיאטרון, מוזיאון ברונטה בבריטניה ועוד. בשנים האחרונות היא מגייסת את הקסם הזה גם לתחום הפרסום ובונה חלומות על פי בריפים של מיטב החברות. הארודס, וולבו, בריטיש איירוויז הם חלק מרשימת לקוחות מרשימה.
"העבודה עבור בריף פרסומי קלה יותר," אומרת בלקוול. "בעבודה עצמית יש לי יותר מרווח של זמן. אני תמיד מנסה לחקור יותר מבחינת היצירתיות שלי, מנסה עוד טכניקות. זה דבר שלא מתאפשר בעבודה מול דד ליינים של גורמים מסחריים".
כשמתעמקים ביופי הקסום הזה, קשה שלא לקבל תחושת סחרור לנוכח הדיוק וריבוי האלמנטים. העבודה בנייר עדינה, שקדנית ועמוסת פרטים. "אני תמיד קוראת את הספר קודם, לפעמים אפילו פעמיים," אומרת בלקוול, "ואז מתחילה העבודה. לגזור, לחתוך, לחבר. התהליך ארוך וסבלני. הפרטים הקטנים הם מה שמחבר את הכל יחד. הם מה שיוצר את הקסם".
בקרו בבלוג של אפרת יפה, קפה ויפה.