ארז נאבי פנה מגדיר את עצמו כמעצב טבעוני, ולא רק בגלל בחירות התזונה שלו. עיצוב טבעוני, הוא מסביר, הוא "עיצוב ללא מרכיבים מהחי. בחומרים ומוצרים רבים מעורבבים בתהליכי הייצור ובמוצרים עצמם חלקי חיות שמהווים פחת של תעשיית הבשר. בתעשיית העיצוב המסורתית, מלבד עורות, נעשה שימוש גם בדם, בעצמות ובשערות של בעלי חיים. כטבעוני, השינוי החל בתזונה ומהר מאוד הבנתי שהלייף סטייל החדש משיק לבגדים שאותם אני לובש וגם למוצרים שאני מעצב".
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> לדון לני גבאי יש בית משגע, וחכו שתראו את החצר
>> הזוג חזר לת"א ועשה שיפוץ מטריף בדירת 60 מ"ר
נאבי פנה התחיל לחפש אלטרנטיבות לחומרים שמכילים מרכיבים מהחי. "עם ההבנה עד כמה רחוק הגיעו ובאילו חומרים הוטמעו מרכיבים מהחי, נאלצתי לשלול כל כך הרבה חומרים מתועשים", הוא מספר. "האובייקט הראשון שיצרתי היה כיסא עץ, את הדבק רקחתי בעצמי, גם את נייר השיוף הכנתי בסטודיו, כאלטרנטיבה לאלו שהתעשייה מציעה ואינם טבעוניים. לשמחתי יש שפע של חומרים טבעיים מבוססי צמחים ומינרלים שנכנסו לספריית החומרים שלי. היום אני מגדל על גג הסטודיו שלי צמחי בננה וליפה ואיתם אני יוצר מוצרי טקסטיל".
במקביל, נאבי פנה יוצר משאריות של תעשיית המינרלים מים המלח כדי לעלות מודעות להרס של האזור. "העבודות שלי מהוות מעין אקטיביזם, הן כאן כדי לעלות מודעות לנושא - אם עבור בעלי החיים והרצון לשחרר אותם ולחיות בבתים עם עיצוב מוסרי שלא קשור לניצול, או אם מתוך הסתכלות על עולם העיצוב במאה ה-21 שצריך להוביל את הצרכנים לראייה רחבה והוליסטית על העולם שבו אנו חיים, זה מתחיל ונגמר בחומרים שאנחנו צורכים", הוא אומר.
הוא גם משתדל לצמצם את כמות החומרים המתבזבזים במהלך עבודתו. "אני לא יוצא בהצהרות של zero waste, כי תמיד יש פחת, ולפעמים אין לי באמת מה לעשות איתו. כרגע יש לי חומרים מסודרים בקופסאות ומידי פעם מבריק איזה רעיון שמוביל לשימוש בנסורת או בבקבוקי זכוכית. אני יכול לומר שהצלחתי להגיע למקסום השימוש בחומרים שבהם אני יוצר - בשנים האחרונות השתמשתי בחדר האשפה בסטודיו שלוש פעמים", הוא אומר.
"גם בעבודה מחוץ לישראל, העקרונות האלו מובילים אותי. פרויקט שאני מאוד אוהב נולד בהודו מתוך הסתכלות על הסביבה. הגעתי להבנה שאני לא יכול להשאיר את האשפה שלי מאחור וכשהתיק התמלא הבנתי שזה פתח לפרויקט חדש. את האשפה - בקבוקים, שקיות ועיתונים שעליהם אכלתי - פיסלתי לתצורות של מכלים שעליהם ארגנו, וקלענו סדרה של סלים מבמבוק. האשפה נשארה בפנים וכשהסלים הגיעו לניו יורק מחזרנו את הכל".
נאבי פנה מאמין שלא מדובר רק בבחירה היצירתית שלו, אלא במגמה גוברת – בארץ ובעולם. "אני רואה יותר ויותר מעצבים אחראים וצרכנים אחראים שמבינים שיש אלטרנטיבה. הצרכן מספיק חכם לדרוש את זה. זה די ברור שעם הזמן זה יהפוך לזרם מרכזי ולסטנדרט לבחור רהיט או אביזר לבית לא רק לפי היופי או הנוחות שלו אלא גם לקרוא ממה הוא עשוי, אילו משאבים נצרכו בהכנתו, מאיפה שינעו אותו וכך הלאה", הוא אומר.
ואכן, ביריד העיצוב בלונדון בשנת 2019 הכריזו ש"חומרי השנה" הם ביו-חומרים (Biomaterials) - חומרי גלם מעולם החקלאות, שלעיתים קרובות הם תוצר לווי של העבודה החקלאית. המעצב פרננדו לפוסה, למשל, הציג ביריד בלונדון רהיטים מ-Totomoxtle, פורניר המיוצר מקליפות תירס מקסיקני.
View this post on Instagram
Chip [s] Board היא חברה חדשנית המשתמשת בקליפות תפוחי אדמה - תוצר לוואי של תעשיית המזון. בחברה משלבים עם קליפות חומרים פלסטיים כמו Parblex ויוצרים משטחים המשמשים לעיצוב.
View this post on Instagram
בסטודיו Tjeerd Veenhoven ההולנדי פיתחו שיטה להשתמש בעלים של עצי דקל מסוג Areca. בשיטה זו העלים מרוככים ומעובדים לחומר דמוי עור הנקרא PalmLeather, וממנו מיוצרים מוצרים שונים, בהם שטיחים.
View this post on Instagram
חברת HighSociety האיטלקית משתמשת בדחיסה של חומרים טבעיים (קנאביס, טבק, גפנים, רימונים ועוד) ליצירת חומר המשמש לייצור מוצרים לבית.
View this post on Instagram
עדי מעוז, סטודנטית לעיצוב תעשייתי ב- HIT, הופכת ענפי בבנות למנורות מעוצבות:
המעצבת יערה נוסבוים, בוגרת שנקר, מדפיסה במדפסת תלת ממד מזוזות העשויות מ-PLA – תרכובת על בסיס תירס:
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
ארז נאבי פנה ישתתף היום ומחר (28-29 בנובמבר) בפצ'ה קוצ'ה – אירוע שבו יוצרים והוגים שונים מסבירים על עבודתם, כל אחד 6:40 דקות בלבד. האירוע, שהחל בטוקיו, מתקיים היום ביותר מ-1,500 ערים בעולם, ובתל אביב הוא נערך מאז 2007. השנה יתקיים האירוע בהיכל התרבות. פרטים באתר