מי לא רוצה בית יפה ומיוחד, שיבטא את עצמו ואת האופי שלו? כשמדברים על "להוסיף אופי", לא לגמרי ברור מה זה אומר. ארכיטקטורה ייחודית? חדרים עם חומרים, צבעים ופריטים לא שגרתיים? טיפוח בית כמו בעלי הבית? כל התשובות כנראה נכונות, ועדיין יש קסם אחר בפריטי "וואן פיס" שהיו בשימוש פעם ולוקטו ממקומות שונים – החל בעזבונות של אנשים, דרך שווקים ועד חנויות ואתרי יד שנייה. זו יכולה להיות יצירת אומנות מוזרה שמעוררת שמחה בכל פעם שמסתכלים עליה, מנורה ישנה שמשרה אווירה רומנטית או רהיט מהרחוב שנבעט וקיבל חיים חדשים.
>> בחירות המעצבת: אלה הפריטים המשתלמים בסייל החורף של איקאה
"יש הרבה יתרונות ברכישה של יד שנייה, החל במחיר, דרך קיימות ועד מגוון שלא ניתן למצוא בחנויות", אומרת מעצבת הפנים מרב שדה. "מבחינת מחיר, אנחנו יכולים למצוא פריטים בעשרות אחוזים פחות מאשר אותו פריט בחנות. אם נימנע מעוד רהיט שייזרק להרי האשפה שלא ניתנת למחזור, נוכל לעזור לכדור הארץ וגם להפחית אט אט את ייצור החפצים החדשים. וזה מגוון שלא נראה בחנות, אם זה פריט במהדורה מוגבלת או מוצר שמעולם לא הגיע למכירה בישראל. קהילות שלמות נוצרות דרך המרקט פלייס על בסיס פרטי אספנות בתחום מסוים".
החסרונות, לטענת שדה, הם שלא תמיד אפשר לראות את המוצר לפני הרכישה בגלל מרחק גיאוגרפי או חוסר זמן של הקונה/המוכר, וכל שנותר הוא לסמוך על התיאור והצילומים של המוכרים. "צריך ללמוד לשאול את השאלות הנכונות, מבקשת צילומים נוספים ועד שאלות שנשמעות מטופשות, כמו האם למוצר יש ריח לוואי שאי אפשר להיפטר ממנו. חיסרון נוסף הוא שכמו בכל מקום, גם במרקט פלייס יש אנשים פחות הגונים שינסו למכור מוצר פגום, מזויף או במחיר מופקע. צריך ללמוד לזהות את האנשים הללו, להתעקש לראות את המוצר לפני רכישתו, ואם החשד לא פג - לוותר על הרכישה". שדה מספרת כי מצד אחד, רוב המוכרים דורשים תשלום מראש כדי לשריין את המוצר, אך מצד שני, לשלם למישהו שלא מכירים עלול לעורר חשד. היא מציעה לבקש לשלם מקדמה בלבד או לקחת טרום הקנייה את כל הפרטים מהמוכר - טלפון וכתובת מדויקת, כולל קומה, דירה ואם צריך גם את קוד האינטרקום.
שדה רכשה מייבש כלים שבו נתקלה בחנות וינטג', דקות לאחר שהגיע לשם. "מיד קניתי אותו כי ידעתי שלפריט כזה יש ביקוש. הוא עלה לי 500 שקלים ואם הלקוחה לא הייתה נדלקת עליו, הייתי בשמחה מאמצת אותו לבית שלי. לדעתי, מחירו המקורי היה הרבה יותר נמוך, כי בשימושו המקורי לפני 60 או 70 שנה הוא היה פריט זול. בזכות היותו כיום פריט נדיר מחירו האמיר".
איך מתמקחים על מחיר?
"הכדאיות להתמקחות במרקט פלייס תלויה בהבנה והכרה של הלך הדברים בשוק. אם מצאת פריט שאת יודעת שהוא מבוקש ולא שכיח - קני! הוא יימכר עוד 5 דקות. אם מצאת פריט שאת יודעת מהיכרותך את השוק שמתומחר גבוה הרבה מעבר לביקוש שלו, תציעי מחיר נמוך יותר וחכי. אף אחד לא יקנה אותו במחיר מופקע. לגבי מוצרים יום-יומיים, כמו מוצרי חשמל או פריטים שמציפים את השוק, כדאי להציע מחיר נמוך יותר, מקסימום נרוויח".
ללקט בשווקים ובחנויות
כמעצבת שדוגלת בעיצוב בר קיימא ובשימוש בפרטים מיד שנייה ופרטי וינטג' משובחים, מעצבת הפנים וההום סטיילינג טל רביב מספרת כי תהליך בחירת הפריטים, אחרי שנבחר הקונספט העיצובי, הוא למצוא וללקט את החפצים השונים, אם בחיפוש במרקט פלייס או בקבוצות העיצוב הרלוונטיות בפייסבוק. "דרך נוספת והכי זולה מבחינתי היא ללקט משווקים או מחנויות פשפשים מקומיות. הרבה פעמים אני רוכשת פרטי יד שנייה שאהבתי ומאפסנת אצלי בהמתנה לפרויקט הנכון". איך מתמקחים? "ברכישה בשוק הפשפשים אני תמיד מורידה 20-10 אחוז מהמחיר המבוקש, מכינה את הכסף במדויק ומוסרת לרוכל עם לחיצת יד, תמיד עם חיוך".
שידת איפור ומראה חומות בחדר השינה נאספו מפינוי גושני במושב שבו מתגוררת רביב ונשמרו במחסן. הן עברו ניקוי, שיוף וצביעה מחדש בצבע תכלת, והותאמו לחדר יצירתי בעיצוב וינטג' בתקציב מוגבל. השרפרף ניצל מפינוי לאחרונה, נמרח בשמן ופלטת הפורמייקה שלו נצבעה. צמד "שידות" הצד היו בעץ חום כהה, נצבעו בלבן והתאימו בול למרחב נישת המיטה. ראש המיטה עשוי ממקל במבוק נמצא מסחף בחוף הים, ונתפס בשתי לולאות עור מחגורה ישנה ישירות לקיר. שאר הטקסטיל בחדר יצא מארון הנדוניה בבית.
מנורה, שולחן וכיסאות נרכשו מיד שנייה ושולבו בפינת אוכל אחת שנתחמה בשטיח לבן. המנורה נרכשה מחנות יד 2 של פריטי וינטג' תמורת 2,500 שקלים, שולחן דניש משנות ה-50 עלה 1,500 שקלים ונשלח לרסטורציה במחיר זהה, והכיסאות עלו כל אחד 500 שקלים. מנורה דומה תעלה היום כ-2,500 שקלים, אומרת המעצבת. שולחן היה עולה היום 6,000 שקלים, וכיסא עץ מרופד 1,000 שקלים.
ספרייה מודולרית וינטג' נרכשה לבית דרך המרקט פלייס במחיר של 2,000 שקלים במקום 5,000 שקלים בחנויות יד שנייה. היא התאימה בול לקיר שיועד לה, גם ברוחב גם בגובה, ואפשרה להציג את הפריטים שחיכו לה בבית.
מנורות אהיל משנות ה-50 שנקראות בעולם הווינטג' "אהילי זכוכית כוורת" או אהילי אננס נרכשו דרך קבוצות חובבי וינטג' בפייסבוק במחיר של 2,000 שקלים. "זה היה למעשה הפריט הראשון שליקטתי לאותו פרויקט, והמחיר תאם את נדירותו ומצבו המעולה", מסבירה המעצבת. סביב המנורות נבנו הצבעוניות וסגנון הווינטג' הכפרי והאקלקטי בסלון, במבואה ובמטבח, והתקציב אוזן על ידי רכישות אחרות זולות יותר.
שתי הכורסאות נקנו מחנות לרהיטי וינטג' בעוספיה שצריך לפשפש בין הפריטים שבה בסבלנות רבה. המעצבת מצאה את הרהיטים במצב מפורק, כ-250 שקלים לאחת, ובעלת המקום שיפצה וריפדה אותם בבדים חדשים שהובאו לה. גם השרפרף הקטן ישן, ועבר חידוש מחנות העוסקת ברהיטי יד שנייה. "היום אפשר למכור כורסה כזו ב-2,500-2,000 שקלים", אומרת המעצבת שבחרה לשלב אותן בפרויקט שבו לא נקנו פריטים חדשים אלא שודרגו הקיימים ונקנו יד שנייה, "לא רק בשל תקציב מוגבל אלא גם כדי להיות יצירתיים ולא שבלוניים".
אוסף אישי של בעל הבית כלל גם רדיו בן 70 שנה שקיבל בירושה מהוריו. הוא שולב בכוננית עץ שבה הונחו פריטים ישנים נוספים.
חמישה רהיטים מעץ נקנו במרקט פלייס בפייסבוק כדי להכניס נשמה בדירת קבלן. הקווים בה היו ישרים והאווירה סטרילית, ונדרשה עבודת יד חמה: שולחן כתיבה ב-1,200 שקלים, כיסא ב-200 שקלים, שידת מגירות ב-450 שקלים וכורסה ב-500 שקלים, שבחנות המקורית הייתה יכולה לעלות פי 3 מהמחיר הזה, מספרת המעצבת. הפריט הנוסף, הארון בסלון, עלה כמה מאות שקלים. "אצל נגר הוא היה מתומחר בכמה אלפים", היא מציינת.
בהיעדר מקום אחר לפינת אוכל גדולה בדירה, תוכנן לרכוש למטבח שולחן אוכל שקוף, אלא שהמחיר שלו הרקיע לכ-20 אלף שקלים והמעצבת חששה שבני הבית לא יסתדרו עם התחזוקה המיוחדת שנדרשה לו. היא החליטה לחפש שולחן זמני ופרקטי עד שהילדים יגדלו. חיפוש מהיר במרקט פלייס העלה שולחן ב-1,000 שקלים בלבד, ומאז הזמני הוא הקבוע.
מראה משוק הפשפשים בארגנטינה עלתה כ-80 שקלים, ושידת המגירות משוק הפשפשים בחיפה נקנתה ב-400 שקלים. השרפרף ניתן למעצבת במתנה כשקנתה כורסה במרקט פלייס, והיא שיפצה וריפדה אותו בעצמה. היום משמשים שלושת הפריטים בפינת האיפור בחדר השינה שלה. "קודם לכן השתמשתי במדף בכניסה לבית, ומתחתיו היו מתלים למעילים. הפכתי אותו לשידת איפור כיוון שהוא מכיל הרבה מגירות, ובאזור הזה בחדר יש מעט מקום והעומק התאים לי". לדבריה, שידת איפור עולה היום החל מ-1,500 שקלים.
בדירת Airbnb היסטורית בת כ-100 שנה בנחלאות מתייחס העיצוב לתקופה ולמרחב שבו היא ממוקמת, ולכן שולבו פריטים היסטוריים וחומרים בהשראת התקופה. הדלת המקורית נצבעה וידית הפליז שלה פורקה, חודשה והותקנה מחדש, והריהוט שלה לוקט על ידי הבעלים מהמרקט פלייס ומאתרי יד שנייה. תמונות הגובּלן נמצאו בעליית גג נידחת של זקן ירושלמי ונרכשו שלושתן ב-150 שקלים. הן היו מוכתמות ונזקקו לטיפול והיה לו חשוב למכור למי שיעריך אותן. הרקמה נעשתה על ידי בעלת הבית והמסגרת פשוטה יחסית, אבל לדברי המעצבת לא ניתן להעריך את מחירן המקורי.
חתיכת אריג משטיח מסוג קרבאח אזרבייג'ני נקנתה מסוחר בשוק הפשפשים, לאחר שנתלתה בחזית החנות ללא כוונת מכירה. "ראיתי והתאהבתי בצבעוניות הדרמטית שלה, בטקסטורת האריג ובשונות המרעננת שלה", מספרת המעצבת, שרכשה אותה ב-200 שקלים ותלתה אותה מעל הספה בסלון. היא מעריכה שהיום שטיח כזה היה עולה לא פחות מ-5,000 שקלים.
רגליים של מכונת סריגה שנרכשו בשוק פשפשים בארה"ב הפכו לשולחן אוכל עם פלטת עץ, שאותו ירשה המעצבת רותם בן שלום מהוריה. הם יצרו את השולחן והוסיפו לו פלטת עץ שרכשו במכירת חיסול של חנות עץ בוושינגטון. עלותו הכוללת אז כ-100 דולר.