רגע לפני חג הניקיונות, ולרגל שבוע המדע הישראלי המתקיים בימים אלו, הנה טיפים שיעזרו לכם לנקות ביעילות מדעית, וגם להבין למה ואיך זה קורה.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
- לכל הכתבות בערוץ living
- הפריטים המפתיעים שכדאי לכם לשים במקפיא
- איך נראית דירה בכיכר המדינה? לא כמו שאתם חושבים
ספל עם כתמי הקפה
איך לנקות: מומלץ לשפוך מעט סודה לשתייה עם מים רותחים ולהשרות לילה שלם. הסבר: כתמים העמידים למים, סבון וספוג הם תוצאה של קשר כימי בין חומרים הנמצאים בקפה לפני השטח של הספל - זכוכית או חרסינה. הסודה לשתייה מפרקת את הקשרים האלה כי היא בסיס, והשימוש במים רותחים מאיץ את התגובה הכימית כך שתוך לילה אחד בלבד, ללא קרצוף, התגובה מתרחשת עד תום.
כתמי אוכל על הכיריים
איך לנקות: כדי להסיר את השומנים מהכיריים פזרו סודה לשתייה ולאחר מכן נגבו במטלית לחה. לא עזר? הוסיפו חומץ לסודה לשתייה ונגבו. הסבר: סודה לשתייה, מעצם היותה בסיס, יכולה לפרק שומנים למולקולות המרכיבות אותם. אם הכתמים עיקשים, ייתכן שאלו חומרים שאינם מגיבים לבסיס אבל יתפרקו בנוכחותה של חומצה. הוספת החומץ לסודה לשתייה גם גורמת לחימום של הכתם בגלל התגובה בין החומצה לבסיס, כך שאם הוא יכול להתפרק בנוכחות אחד מהם התהליך מואץ משמעותית.
שומנים על החלונות ומכשירי החשמל
איך לנקות: שפכו מעט אלכוהול 70 אחוז על צמר גפן ועברו על מקומות הדביקים. הסבר: מים הם ממס קוטבי לחלוטין שאינו מסוגל להמיס שומנים ואילו אלכוהול הוא ממס קוטבי-למחצה: הוא מורכב מצד אחד קוטבי וצד שני שאינו קוטבי. תכונה זו מאפשרת לאלכוהול להמס את השומנים וכך הם עוברים מהמשטח אל הצמר גפן הספוג באלכוהול.
אבנית בקומקום החשמלי
איך לנקות: מלאו מים בקומקום כך שיכסו את האבנית והוסיפו חומץ. תנו לקומקום לרתוח, שפכו את המים ושטפו אותו שוב כמה פעמים עם מים קרים. הסבר: אבנית היא חומר יוני, בדומה למלח שולחן, המורכב מיונים חיוביים של סידן ויונים שליליים של קרבונאט (יון הדומה מאוד לביקרבונאט המהווה מרכיב בסודה לשתייה). בניגוד למלח שולחן, היונים המרכיבים את האבנית מעדיפים להישאר קשורים זה לזה מאשר להתמוסס במים מפני שכל אחד מהם הוא בעל מטען חשמלי כפול מזה של יונים חד-ערכיים כגון נתרן, מימן, הידרוקסיד וכלור. הדרך לפרק את האבנית היא להשתמש בחומצה חמה, כגון חומץ, במים רותחים. בסביבה כזו יוני המימן החיוביים מההידרונים שמקורו בחומצה מתחברים אל יוני הקרבונאט השליליים באבנית והופכים אותם אל יוני ביקרבונאט שהם עדיין שליליים, אבל חד-ערכיים. הקשר בין הביקרבונאט ליוני הסידן חלש יותר מאשר הקשר שהיה בין הקרבונאט לסידן ולכן יונים אלה כעת כן מתמוססים במים והאבנית "נעלמת".
כפות עץ
איך לנקות: כל כמה שבועות הניחו את הכפות וכלי עץ אחרים בתוך תמיסת מי סודה לשתייה למשך שעות אחדות. הסבר: עץ הוא חומר נקבובי, מלא בחורים ומנהרות זעירים ממש כמו ספוג. נקבוביות אלה עשויות להיות קטנות מדי מכדי לראות ללא עזרים כגון זכוכית מגדלת או מיקרוסקופ, אבל חלקיקים מיקרוסקופיים של מזון ולכלוך יכולים להצטבר בהם ולהוות מזון למזיקים כגון חיידקים ופטריות, המהווים מקור לריחות בלתי נעימים. למרות שלנו הנקבוביות נראות זעירות וחלקיקי המזון מיקרוסקופיים, בהשוואה למולקולות ויונים הם ענקיים ולכן תמיסת הבסיס כגון תמיסת סודה לשתייה יכולה להיכנס בקלות לנקבוביות ולפרק את הלכלוך.
נעליים מסריחות
איך לנקות: פזרו סודה לשתייה בתוך הנעליים והכניסו אותן לתוך שקית סגורה במשך לילה שלם. בבוקר פתחו את השקית ופשוט נערו את הסודה לשתייה מהנעליים. הסבר: חוש הריח שלנו (ושל כל חיה אחרת, מכלבים ועד נחשים) עובד באמצעות אוסף מאוד מגוון של חיישנים כימיים. כל חיישן כזה הוא למעשה כמו פאזל שחסרה בו חתיכה אחת – רק מולקולה בעלת מבנה מאוד מסוים יכולה להתאים לתוכו ולגרום לו לשלוח אות למוח שלנו (שאותו אנחנו מפרשים כריח מסוים). אם ניקח מולקולה שגורמת לנו לחוש ריח מסוים, כמו ריח לא נעים מנעליים, ונגרום לה להגיב כימית עם בסיס כגון סודה לשתייה, המבנה שלה ישתנה, והיא כבר לא תתאים לחיישן כמו חתיכה מאותו הפאזל. אין התאמה – אין הפעלה של החיישן – אין ריח!
עובש על וילונות המקלחת
איך לנקות: רססו את הווילון בחומץ מדי פעם, וכבסו אותו עם אבקת כביסה ומעט חומץ. הסבר: עובש הוא פטרייה מיקרוסקופית, וכמו כל יצור חי אחר הוא יכול לחיות ולשגשג רק בתנאים מאוד מסוימים. אחד התנאים הנחוצים לעובש הוא סביבה עם חומציות ניטרלית (כלומר, לא חומצית ולא בסיסית). כך, אם נוסיף למשל חומץ לסביבת המחיה של העובש הוא ימות ויתפרק.
ריח רע
איך לנקות: הניחו בחדר צלוחית עם סודה לשתייה או צלוחית עם קפה שחור טחון. הסבר: ריחות הם מולקולות מסוימות הנישאות באוויר, וכשהן מגיעות לחיישנים בתוך האף שלנו ומפעילות אותם הן גורמות לנו לחוש ריח מסוים. מולקולות הריח יכולות "להידבק" לשטח הפנים של מוצקים לזמן מה לפני שהן שבות לטייל באוויר באמצעות קשר כימי חלש. תהליך זה הוא תהליך בשיווי משקל ונקרא בפי הכימאים ספיחה כימית. בגלל שלאבקות וגרגירים כמו סודה לשתייה או קפה טחון יש הרבה מאוד שטח פנים, מולקולות הריח יכולות להילכד שם לזמן ארוך מאוד מפני שגם כשהן משתחררות מהספיחה הן "פוגשות" מהר מאוד עוד שטח פנים פנוי של החומר האבקתי/גרגירי ונספחות שוב אליו. מסנני מים ואוויר המשתמשים בפחם פעיל פועלים על אותו עיקרון.
קשקושי טושים על הקירות
איך לנקות: שפשפו עם אלכוהול 70 אחוז או עם אצטון. הסבר: מולקולות בעלות צבע נקראות בפי כימאים "פיגמנט", וה"מילוי" של טושים הוא למעשה תמיסה של מולקולות פיגמנט בתוך ממס א-קוטבי. ה"צבע" שמשאירים טושים הוא אותה תמיסה של פיגמנט. הממס שבו משתמשים הוא נדיף מאוד ומהר מתפזר כגז מהמשטח כשהוא משאיר מאחור את מולקולות הפיגמנט "דבוקות" למשטח. לכן, כאשר מציירים בטוש הציור יכול להימרח בשניות הראשונות, ולאחר מכן נשאר יציב ועמיד. מכיוון שמולקולות הפיגמנט הן א-קוטביות כמו שמן, דרוש ממס א-קוטבי או קוטבי-למחצה כמו אלכוהול או אצטון להמס אותם מהמשטח ולנקות אותן.
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
סיר שרוף
איך לנקות: שפכו לסיר כף אבקת כביסה, הוסיפו מים והרתיחו. חכו שהמים יתקררו, שפשפו מעט והלכלוך הקשה ירד בקלות. אם עדיין נשאר משהו, חזרו על הפעולה פעם נוספת. הסבר: כששמן או מזון נחשפים לחום גבוה לאורך זמן המולקולות המרכיבות אותם עשויות להתחיל להגיב זו עם זו, ולהתחבר כמו לבני לגו למולקולות גדולות ויותר. קשרים בין מולקולות א-קוטביות תלויים מאוד בגודל המולקולות וביכולת שלהן לבוא במגע זו עם זו – ככל שהן גדולות יותר ונוגעות יותר ככה הקשר חזק יותר. כתוצאה מכך מולקולות גדולות "ושטוחות" כמו אלה המתקבלות כשאוכל נשרף נקשרות זו אל זו ולמשטחים מאוד חזק, ומים עם סבון רגיל אינם מסוגלים להסירן. אבקת כביסה מיועדת לפירוק של כתמי מזון שונים ולכן היא מכילה גם סבון וגם חומר בסיסי היכול לפרק את המולקולות הגדולות הללו וכך לנתק את פני השטח של ה"כתם" מהסיר. השימוש במים רותחים מאיץ מאוד את התגובה בין אבקת הכביסה הבסיסית ללכלוך וכך משך הזמן הנדרש לניקוי הוא דקות ולא ימים.
ואחד אחרון: לעולם, אבל לעולם, אל תשפשפו את הידיים במעט לימון כדי להוציא את ריח האקונומיקה מהידיים מכיוון שערבוב של אקונומיקה וחומצה משחרר גז כלור רעיל. מאותה סיבה יש להימנע גם ממגע בין אקונומיקה וחומץ.
ייעוץ מדעי: יואב אהרון ארן, תלמיד מחקר בתחום הכימיה במכון ויצמן למדע