עד כמה שנצחצח את הנעליים לפני שאנחנו יוצאים מהבית, ונקפיד לשמור אותן נקיות ומצוחצחות גם בחזרה, המראה שלהן עשוי להטעות. יש כאלה שמעדיפים לחלוץ אותן מחוץ לדלת ומסדרים להם מקומות אחסון ייעודיים, רק שלא להכניס את החיידקים שדבקו בהן הביתה ולחיות איתם כאילו כלום. יש כמובן את האסכולה – הרוב - שמכניסה את הנעליים הביתה, לא משנה מה. מקסימום מעבירים "ויש" על הרצפה. מי מגזים מביניהם, אם בכלל?
>> נתקלתם בגמל שלמה בגינה? כדאי שתדעו את זה
כשנכנסים הביתה, יש אנשים שמקפידים לשטוף ידיים בגלל נגיעות בחפצים ומשטחים שונים. אם ידיים שוטפים, מה עם הנעליים? הרי ידוע שחיידקים נמצאים בכל מקום, וברוב הנעליים יש מיליוני חיידקים. כשהם על הנעליים ונכנסים איתנו, הם לגמרי חלק מהבית.
"על הנעליים שלנו יש חיידקים ומזהמים ובכמות גדולה", אומרת מעיין ברנע זהר, ד"ר לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה ממכון דוידסון לחינוך מדעי. "אנחנו הולכים בחוץ, ועל הרצפה יש זיהום שיכול לכלול נבגים של פטריות, חיידקים צואתיים ומיליארדי חיידקים אחרים שאינם מסוכנים לנו. עובדתית - הם שם. אבל זה שהם שם, לא אומר שהם אוטומטית גם אצלנו בגוף ומסכנים אותנו".
לדבריה, יש הבדל בין ללכת ברחוב או למשרד וחזרה, יש הבדל בין מי שעובד במטבח למי שעובד במפעל, בשדה או במקום שבו עובדים עם חומרים מסוכנים, או מי שעובד במערכת הבריאות. "בכל מקום כזה רמת החשיפה לזיהומים שונה וגם סוג הזיהום שונה. עובדי מערכת הבריאות, למשל, יעדיפו להחליף את כל הבגדים לפני שהם נכנסים הביתה, לא רק את הנעליים. מי שהולך למשרד וחוזר, הנעליים שלו יביאו פחות לכלוך והרבה פחות זיהומים".
>> מחקר שישכנע אתכם לחלוץ נעליים
גם לדיירי הבית יש משמעות. "אם יש בבית תינוקות שזוחלים על הרצפה או פעוטות שהכל עובר אצלם בדיקה אוראלית, ההקפדה חשובה יותר מאשר אם מרבית בני הבית עברו את השלב הזה ולא נוטים לבחון את העולם דרך מערכת חושי הטעם והריח".
ד"ר ברנע זהר מציינת כי לכלוך גס קל להסיר, אבל הרבה יותר קשה לטפל במה שלא רואים. "אני משערת שאלה גם הדברים שגורמים לחשש אצל מי שמפחד מזיהומים. סבון ומים יטפלו במרבית הזיהומים, ואם הבית עובר ניקיון בסיסי, הוא כנראה יהיה מספיק נקי לצרכים הבסיסיים של החיים".
>> לא רק חיידקים: עוד סיבות לחלוץ
אז החרדה מוגזמת?
"אם יש בעיה ידועה, מומלץ להחליף נעליים לנעלי בית כדי להקטין את כמות הזיהומים, אבל אני לא רואה סיבה שזה יהפוך לחרדה אצל אנשים עם מערכת חיסון תקינה, בטח לא אם יש בבית גם חיות מחמד או גישה לחצר".
מי שמקפיד לחלוץ נעליים, בדרך כלל לא יתבייש לבקש זאת מהאורחים שלו. אם בכל זאת קיימת תחושה של חוסר נוחות קלילה, כדאי לספר על המנהג מראש, להציב שלט המבקש בנימוס לחלוץ אותן או פשוט להניח לצד הדלת מתקן נעליים או כד גדול עם כיתוב כמו "המקום הזה שמור לנעליים שלך". המשקיענים יכולים להציע גם זוג נעלי בית חלופיות.
ואם אנחנו כבר בחיידקים על הרצפה, מה האמת ב"חוק חמש השניות" בכל הנוגע לאוכל שנופל על הרצפה? במכון דוידסון יודעים לספר כי מזון שנופל על הרצפה, אפילו למאית שנייה, יצבור עליו חיידקים. ככל שהמזון בא במגע ממושך יותר עם המשטח, כמות החיידקים עליו גדולה יותר, אבל חשובים לא פחות הרכב המזון והמשטח שעליו הוא נופל. "ככל שהאוכל רטוב יותר, קל יותר לחיידקים לעבור אליו. מזונות שנפלו על שטיח צברו פחות חיידקים לעומת משטחי קרמיקה ונירוסטה, אולי כי שטח המגע קטן יותר. האם זה אומר שבהכרח נחלה אם נאכל אותו? התשובה לא חד משמעית, כיוון שזה תלוי בסוג החיידק והריכוז שלו, סוג המזון, סוג המשטח וכמובן, משך הזמן שבו האוכל נמצא במגע עם המשטח".
