איש העסקים ערן אפרת, שעסק רבות בתרומות של ציוד מיגון בתקופת המלחמה, ואשתו דנה מלוא, מעצבת אופנה בעלת מותג הלבשה תחתונה, רכשו "טאון האוס" בהארלם, הולנד, שנבנה בשנת 1926. מיקומו, המבנה שלו, הפרטים ההיסטוריים וכמות האור הגדולה בו גרמו להם לראות את הפוטנציאל שיש בו, והם ביקש לשמר עד כמה שניתן את אופיו וההיסטוריה ובו בזמן להפוך את הבית לירוק יותר מבחינה סביבתית. "הרגשנו קשר לבית וידענו שהוא יהיה בית מיוחד", מספר אפרת. בבית היו פרטים רבים בסגנון ארט דקו שטיפוסיים לבנייה של בתים בהולנד באותה תקופה, כמו חלונות ויטראז׳, משקופים, דלתות ומדרגות, רצפת עץ פישבון בקומה התחתונה, קמינים, פיתוחי גבס בתקרה ועבודת עץ טיפוסית לאז. מהלך השיפוץ ארך ארבעה חודשים ואחריו נכנסו לבית עם בנם בן השנה, איתן, הכלב אדי ושלושת החתולים.
אפרת הוא אושיית רשת ב-X, עם למעלה מ-55 אלף עוקבים. ב-7 באוקטובר התעורר לשמע האסון שבו היו מעורבים אנשים שהכיר מקרוב. לאחר שרכש ציוד צבאי לאחיין שלו ופרסם את כתובת החנות, הבין את גודל המחסור בציוד ונרתם לגיוס תרומות, שאפשרו קנייה של עשרות אלפי לוחות קרמיים, קסדות, רחפנים ומצלמות.
בני הזוג, הוא 43 והיא 40, עברו להולנד לפני עשור, ואפרת מספר כי הם לא חשים באנטישמיות וכי מאז המלחמה לא חל שינוי באורח חייהם. כשחתמו על העסקה הנוכחית, בתה של בעלת הבית הקשישה העבירה להם מכתב מאמה השוהה בבית אבות, שבו כתבה כי שמעה שהם זוג צעיר עם ילד בדרך והיא שמחה שהבית עובר לידיים טובות. אפרת שיתף בפוסט ב-X: "היא הדגישה במכתב, שלא לומר התחננה, שנשמור על אותם פיצ׳רים שכה יקרים לליבה, ואנחנו מסרנו שכמובן נשמור עליהם והם אכן נשמרו גם אחרי שיפוץ מסיבי שכלל הריסה ובנייה מחדש של כל פרט ופרט". אחד הפרטים היו דלתות הזזה ענקיות, עשויות עץ מלא עם זכוכית מעוטרת במרכז. הוא מספר כי המשפץ פירק אותן, משחזר הגיע לבדוק שאין טרמיטים והעביר אותן טיפול. כשסיים, השאירו את הדלתות במחסן עד שיסיימו את השיפוץ בקומה העליונה ויתקינו אותן.
>> "חיים כמו האדם הקדמון": בבית של עומר ושירן מילר
באשמת אביר קארה
כאן חלה תפנית בעלילת השיפוץ - במחסן שהו עוד כמה דלתות רגילות, שלא שרדו את 60 השנים האחרונות. "כדי לזרוק אותן, צריך לבקש מהעירייה לעבור אצלך עם רכב זבל שמותאם לסוג הזבל. הזמנו אותם והם הודיעו שיגיעו יום לפני הנסיעה שלנו לחופשה. הוצאתי את הזבל לפני הנסיעה, שמתי על המדרכה איפה שצריך ונסענו". כשהמשפץ הגיע להרכיב את הדלתות המיוחדות, התברר שאין דלתות כי אפרת זרק אותן. בפוסט ב-X שחזר את הסיבה: "נזכרתי שבאמצע הוצאת הדלתות, התקשר אליי בווידאו אביר קארה (חבר הכנסת לשעבר – ל"ק) ואכל לי את הראש על הרחפנים. פתח קופסאות, הפעיל, שאל מה זה? ומה זה? שעה!!! אין לי מושג איך זה קרה, אבל עם השיחה שהייתה בווידאו, לא שמתי לב מה אני מרים בכלל וככה נזרקו להן דלתות בנות 100. איזו זקנה החזיקה אותן בחיים 100 שנה ואז בא אביר קארה, שיחק עם רחפנים לצבא וגרם להשלכה שלהן לזבל…". אשתו כמובן לא שמחה לשמוע על כך. "היא אמרה שאני גבר ולא צריך לעשות שתי פעולות בבת אחת", הוא מספר על הסיטואציה המביכה.
כשקנינו את הבית, הוא עבר שיפוץ מסיבי.
הוא נבנה ב-1926 והפעם האחרונה שעבר שיפוץ, היה בשנות ה-60 על ידי המשפחה שגרה בו.
הילדים עזבו את הבית, הבעל נפטר והאישה כבר לא יכלה לטפל בו ולכן עברה לבית אבות.
כשנכנסנו אליו, היו בו כל מיני פיצ׳רים בני כמעט 100 שנה שקשה מאד להשיג היום-
>>> pic.twitter.com/tCT4B8a77J
גודלו של הבית כ-190 מ"ר, והוא פרוש על פני שלוש קומות בשטח של כשליש דונם. הפעם האחרונה שבה שופץ הייתה ב-1976, כך שתשתיות החשמל, המים, הביוב והחימום היו ישנות וזקוקות להחלפה. המטבח והשירותים היו במצב רע, והאלמנטים העיצוביים ההיסטוריים משנות ה-20 היו זקוקים לטיפול ושימור. "יותר מחלום היה לי חזון", מספרת מלוא, "היה חשוב לנו לשמר את האלמנטים המקוריים. מבחינת חשמל וצנרת, לא היה אפשר לחצוב בתקרות וגם לא ברצפה בקומת הקרקע, וזה הפך את העבודה למורכבת יותר. כל הצינורות עברו דרך קירות או רצפות בקומה שנייה ושלישית".
לבית היה רק חדר רחצה אחד, וכדי שיתאים לצרכים שלהם, החליטו לנצל חדרון קטן בקומה השנייה ואחד נוסף בקומה השלישית כדי להוסיף שני חדרי רחצה, וכך קיבלו שלושה חדרי רחצה בבית. "בקומה השלישית יש עליית גג ששימשה כמעין מחסן. חלק ממנו הקדשנו לחדר מכונות למשאבת החום, ובחלק השני יצרנו משרד וחדר אורחים נוסף, ככה שיש גם ארבעה חדרי שינה", היא מוסיפה.
המטבח היה במקור בחדרון קטן בקצה מסדרון הכניסה. "זהו מטבח טיפוסי לבית ישן הולנדי, אבל פצפון וללא פתיחה לחדר אוכל או סלון", מספרת מלוא. "העברנו את המטבח לחלל הראשי בקומת הקרקע, ויצרנו מטבח פתוח לפינת האוכל עם אי ענקי. עבורנו המטבח הוא מרכז הבית, כיוון שערן אוהב לבשל ואני לאפות". במקום שבו היה המטבח הישן יצרו חדר כביסה עם משטח עבודה וארונות אחסון. בגינה הזיזו את סככת האחסון לאחורי הגינה כדי ליצור אזור ישיבה גדול יותר.
כדי להפוך את הבית לחסכוני באנרגיה במדינה קרה כמו הולנד, נזקקו לבידוד החלונות בעזרת זכוכית כפולה, מה שלא היה קיים ב-1926. הם פנו לחברת זגגות שביצעה עיטוף לחלונות הוויטראז׳ בזכוכית כפולה, וכך הצליחו לשמר אותם וגם ליצור בידוד מיטבי. בשל שינוי בחללים, היה צורך בדלתות נוספות, זהות למקוריות, והחיפוש היה ארוך מאוד. "כדי להפוך את הבית לחסכוני ומזהם כמה שפחות, הרכבנו פאנלים סולריים על הגג והחלפנו את מערכת החימום לחימום רצפתי שמופעל על ידי משאבת חום. זה דרש שינוי גדול בנצרת ומערכת חשמל חדשה".
להתאים את העיצוב לאופי הבית
בכניסה לבית מסדרון אזור לתליית מעילים וחליצת נעליים. לאורכו משמאל המדרגות לקומה השנייה, ומתחת להן חדר אחסון קטן ושירותים. מימין דלת כניסה לסלון, וממנו למטבח, לפינת האוכל ומשם יציאה לגינה דרך דלת זכוכית. בקומה השנייה מול המדרגות ממוקמת יחידת אורחים עם חדר רחצה וחדר ארונות. ביחידת ההורים יש יציאה למרפסת. ליד נמצא חדר הבן ובקצה המסדרון חדר הרחצה שלו. בקומה השלישית חדר אורחים שפונה לגינה, ולצידו חדר רחצה. בקצה המסדרון חדר שמחולק למשרד וחדר אורחים.
מבחינה עיצובית היה חשוב לשניהם שהבית יהיה יפה ומיוחד, אבל גם נעים ומשפחתי. הם רצו להתאים את העיצוב לאופי הבית, אבל גם להוסיף נגיעות מודרניות. "הרבה מהריהוט ופריטי העיצוב נאספו לאורך שנים בחנויות ושוקי וינטג' ובנסיעות שלי בעולם", מספרת מלוא, שמעידה על עצמה כחולת שוקי וינטג'. "שאר הפריטים נותנים נגיעות של עיצוב סקנדינבי ופריטי האומנות מוסיפים חום. פלטת הצבעים טבעית ובהירה כדי לתת אור במדינה שבה החורפים ארוכים וחשוכים, ויש נגיעות צבע. המטבח נבנה עבורנו בהזמנה אישית ובחרנו בצבע ורוד בהיר לנגרות עם ידיות זהב. היו לנגר ספקות, אבל התוצאה מדברת בעד עצמה".
בפינת האוכל יש שולחן וינטג׳ מדנמרק משנות ה-60 וכיסאות כחולים שמקפיצים את נראות המטבח. בסלון יש שתי כורסאות וינטג' מהולנד ודנמרק שעברו ריפוד מחדש וספרייה שמכילה את אוסף ספרי האופנה והצילום של המשפחה. בחדרי הרחצה שילבו אריחי טראצו ונציאנו אוברסייז בגוני אפור עם נגיעות של זהב בפרזול. "הבית מלא בפריטים שיש לכל אחד מהם משמעות עבורנו, לכל דבר יש ערך, פונקציה או סיפור. חשוב לנו שהבית וההיסטוריה שלו יבלטו ולכן לא העמסנו יתר על המידה ולא הגזמנו עם העיצוב".
עדות לקסם של פעם
האדריכלית דורין תורג'מן מעידה כי כבר מההתחלה היה לה ברור שזה לא סתם בית, אלא מקום מלא בסיפור. "רצפת הפישבון מעץ עתיק, דלתות העץ הכבדות המשולבות בזכוכית, אותן דלתות שערן השליך לזבל, והתקרות הגבוהות היו עדות לקסם של פעם, ואותו רצינו לשמר בשילוב עם התאמה לחיים המודרניים. המטרה הייתה לשלב בין החדש לישן בצורה הכי טבעית שאפשר. היה לנו חשוב לשמר את האלמנטים האותנטיים של הבית ולהעניק להם מקום של כבוד בתוך העיצוב החדש. לצד זה הוספנו חללים פתוחים, פתרונות אחסון חכמים ופינות שמותאמות לאורח החיים הדינמי של הזוג. התהליך היה מרתק – מהבנת הצרכים האישיים שלהם ועד מציאת איזון מושלם בין פונקציונליות לאסתטיקה. היה מרגש לראות איך כל פרט משתלב, איך הבית מקבל נשמה חדשה אבל נשאר נאמן למורשת שלו. השיפוץ הזה לא רק החזיר לבית את זוהרו, אלא גם הפך אותו למקום שמרגיש אישי, מזמין ומלא חום – בדיוק כמו שדמיינו יחד בתחילת הדרך".
אדריכלות: דורין תורג׳מן, דורין אדריכלים
עיצוב פנים: דנה מלוא
נגרות: Cao interieurs
קבלן: Kant Montage