שוק העיצוב הישראלי אמנם קטן אבל לא בלתי ממזרי. מעצבים ישראלים לא מעטים מצליחים לא רק לבלוט בשוק המקומי אלא גם לייצג אותנו נאמנה בעולם כולו. פריטים על טהרת העיצוב המקומי משווקים ביבשות ובמדינות שונות ומתקבלים באהדה על ידי קהלים שכבר ראו הכל ושלהם מסורת עיצובית ארוכת שנים. מה הופך את העיצוב הישראלי למצליח כל כך ואיך הוא עומד בתחרות, ברוויה ובסטנדרטים של מעבר לים? ייתכן שמדובר בחוצפה ישראלית, בהומור ובחיוך שמעלים העיצובים, באלתור או פשוט בעיצוב טוב שעומד בסטנדרט בינלאומי.
מעצבים ישראלים אחרים מתקשים לעמוד בתנאי ולחצי השוק המקומי שמקשים עליהם לעסוק במקצוע, וכן להתקיים ולהתפרנס ממנו, והם מחליטים לנסות את מזלם מעבר לים. שם הם מוצאים שוק מפותח, זמין ורבגוני, והגישה הישירה לירידים בינלאומיים, מוזיאונים, תערוכות וקולגות מכל העולם הופכת את החוויה לכוללת, מעצימה ומעשירה. עם זאת, כדי להצליח בשוק העיצוב הבינלאומי, צריך לעבוד קשה, לעמוד בתחרות גדולה ולהזיע לא מעט בדרך לרכישת מעמד, שם והכרה.
איתרנו ארבע חברות שעושות את זה מכאן ועוד שמונה מעצבים ישראלים שבחרו לעשות את זה שם, וביררנו כיצד הגיעו לאותם הישגים.
עוד באתר לעיצוב הבית:
חיים ומעצבים בארץ, מצליחים בעולם
עושים טוב על הלב: פלג דיזיין
פלג דיזיין הוא מותג עיצוב ישראלי שקיים זה כעשר שנים. "אנחנו מעצבים מוצרים שנותנים למשתמש ערך מוסף ועל הדרך גם מעלים חיוך", מתאר שחר פלג, מעצב ובעל המותג, "חלקם באים מתוך פתרונות לבעיות יומיומיות בתחומים שונים, חלקם מזיהוי צרכים וחלקם פשוט עושים טוב על הלב. מתוך כעשר שנות קיום אנחנו מוכרים בחו"ל בחנויות בודדות כמעט מתחילת הדרך, אך באופן משמעותי ורחב משנת 2007. חברה יפנית בבעלות ישראלית ראתה את מעמד היין שלנו העשוי שרשרת מתכת בחנות בארץ וביקשה כמות קטנה לניסיון ביפן, ולאחריו באה הזמנה גדולה שפתחה אופק כלכלי להשקעה וייצור של מוצרים נוספים. באותה תקופה רוב המוצרים שלנו יוצרו בכמות קטנה ובאופן ידני, אבל הדחיפה הזו היא שאפשרה לנו לייצר מוצרים נוספים בצורה מתועשת. בהמשך חברנו לחברת 'מונקי ביזנס' להפצה משותפת של מוצרים לכל העולם, ומה שהחל בצורה מצומצמת יחסית צמח למערכת ייצור והפקה לעולם כולו. היום המוצרים שלנו נמכרים ב-30 מדינות".
טריק: "בעיקר החדשנות. אנחנו מוציאים כ-15 מוצרים חדשים בשנה, כשכמעט תמיד הם שונים זה מזה בקטגוריה ובצורה, אבל כולם שואפים לחדש ולייצר חוויה מעניינת למשתמש. במהלך השנים אנחנו מעצבים פריטים שהם גם פונקציונליים, גם איכותיים, גם אסתטיים וגם משולבי חוש הומור".
מלאי הומור וחיוכים: מונקי ביזנס
מונקי ביזנס דיזיין מתמחים במתנות מקוריות במחיר שווה לכל כיס. המותג קיים 20 שנה, וזה כ-17 שנה מוצריו נמכרים גם בחו"ל. "זה התחיל מהולנד", נזכרת ליאת בר ציון פרידלנד, מנהלת השיווק המקומי של מונקי סיזנס, "עוד בזמן הלימודים בבצלאל עיצבנו מאפרות שנראות כמו סיפון מתכת עם פקק גומי שהרכבנו אחת אחת. אחר כך הצגנו גם בתערוכה בינלאומית בגרמניה, ומשם הכל היסטוריה. היום אנחנו משווקים את מוצרי המותג ב-30 מדינות ברחבי העולם".
טריק: "אנחנו דואגים לחדש ולעצב כל הזמן פריטים חדשניים ומקוריים מלאי הומור וחיוכים".
מענה כלל עולמי: ארטורי
ארטורי הוא מותג של אורי ניב שמתמחה בעיצוב, ייצור ושיווק כלי בית ומתנות בארץ ובעולם. המותג קיים משנת 2009 ומוכר בחו"ל החל משנת 2010. "התחלת הפעילות בחו"ל היתה עם הצגת העיצובים בתערוכה במסגרת הביתן הישראלי בלונדון", מעיד אורי ניב, מעצב ובעלי ארטורי, "בהמשך, חלק מהמוצרים שווקו למשך זמן קצר על ידי חברת עיצוב ישראלית, ולאחר מכן המשכנו בהפצה עצמאית וישירה מיד לאחר חשיפת המותג בתערוכת העיצוב 'אמביינטה' בגרמניה. היום אנחנו מוכרים בכל העולם ובין השאר בארצות הברית, אירופה, אסיה ואוסטרליה".
טריק: "העיצוב שלנו הופך חפצים וכלי בית יומיומיים למתנות מעוצבות שהשימוש בהן מהנה, מרגש, יוצר עניין ומעלה חיוך. המוצרים בהם אנו נוגעים והצרכים להם אנו נותנים מענה הם כלל עולמיים ולכן העיצובים שלנו מתקבלים באהבה בכל מקום על פני הגלובוס".
לילדים ולילדים בנפשם: פייפר קאט
פייפר קאט הוא מותג לצעצועי נייר להרכבה ומוצרי נייר וקרטון מאוירים, שמחים וצבעוניים המיועדים לילדים ולילדים בנפשם. המוצרים מעוצבים בדגש על אתגר ותהליך מחשבה בשילוב עם אסתטיקה, תחכום וידידותיות לסביבה בניחוח נוסטלגי עם טוויסט עדכני. "המותג קיים משנת 2009 והחל להיות משווק בחו"ל משנת 2011", מספרת הדר קמחי, מבעלי פייפר קאט יחד עם איתן שילה, "קבענו פגישות עם מפיצים בתערוכת צעצועים בגרמניה ושכרנו דוכן בתערוכת מתנות בניו יורק וכך הכל התחיל. דווקא הראשונים לעבוד איתנו היו נציגים מאוסטרליה ודרום קוריאה. היום אנחנו מוכרים בארצות הברית, דרום קוריאה ואוסטרליה".
טריק: "מלבד העובדה ששמות המוצרים שלנו באנגלית, אנחנו משתמשים בשפה גלובלית כדי לפנות לקהל בינלאומי, והיא שפת העיצוב-צורה-צבע-רגש. העיצוב שלנו שואב השראה מעולם הצעצועים של פעם ומדברים שונים שאהבנו כשהיינו ילדים. עם זאת, אנחנו תמיד משתדלים להישאר מעודכנים מבחינת קונספט רעיוני או צורני. כמו כן, כדי להימנע ממחסומי שפה, הוראות ההרכבה שלנו מאוירות כקומיקס, מה שמאפשר לכל ילד בעולם להבין את כל שלבי ההרכבה, ופשוט ליהנות מהתהליך".
עושים את זה טוב מעבר לים
אפס אחוז מע"מ: אייל בורשטיין, ברלין
אייל בורשטיין, בן 37, עבר ללונדון שנתיים אחרי שירותו הצבאי. כשבחר ללמוד עיצוב, ללא כל ניסיון קודם, החליט שזה המקום עבורו ושם למד תואר ראשון ושני. "הדאגות שלי היו קשורות יותר כלפי מוסדות לימודי העיצוב הגדולים והמפורסמים והרבה פחות כלפי מעצבים אחרים או קולגות לעתיד", אומר בורשטיין, מעצב ואמן. בשנת 2009, כשראה שלונדון יקרה מדי עבורו, עבר לברלין, שמאפשרת לו היום תנאי מגורים ומחיה טובים הרבה יותר.
התמחות: "היום אני עצמאי ופרילנס ויכול להעיד על כך שעולם העיצוב טריקי למדי, מלא שחקנים ומלא פוטנציאל. אני מניח שכל מי שמחשיב עצמו כמעצב, עושה כל מה שהוא יכול כדי להצליח. מה שבעיקר הניע את הקריירה שלי היה פשוט להתערבב בעולם הזה. מסיבה זו, אני לא יכול להצביע על פרויקט או אירוע מסוים שעשו את הקריירה שלי אלא יותר על גישה וזיקה לתחום. הפרויקט הראשון שלי עסק בנושא 'תפיסה' ואיך חפצים יכולים לסייע במציאות חושית מוגברת. היום אני מעצב מיצבים יחידים במינם לחברות כמו סברובסקי, פנדי ובלומברג, ונוסף לכך, אני מייעץ למעצבים ומותגים ומייצר פריטים בשמם של מעצבים אחרים".
פרויקט דגל: "'מיסוי אמנות' הוא פרויקט שעוסק בשאלה כיצד חוקי מיסוי משפיעים על יצירתיות ועל הקשר שבין אמנות ועיצוב. "נראה שהפרויקט הזה הדהד לא רע בכלל. פרט לשמונה אובייקטים שנולדו כתוצאה ממנו, הוא הביא לכמה תערוכות ולכך שהוצאתי ספר שלי בנושא".
הישגים: "עבודותי הוצגו במוזיאונים כמו מומה בניו יורק ומוזיאון העיצוב וויקטוריה ואלברט בלונדון. חלק מהיצירות שלי נמצאות באוספים פרטיים וציבוריים. הפרויקטים שלי מסוקרים יותר בספרים ופחות במגזינים. בנוסף לספר הראשון אני עובד היום על ספר שני בנושא פיגומים והקשר שלהם לאמנות ועיצוב".
מלכותי בממלכה: אלון מירון / לונדון
אלון מרון, בן 30, גר בלונדון זה שמונה שנים. לאחר שסיים את לימודיו בבצלאל, עבד שנתיים עם המעצב חנן דה-לנגה וקיבל מלגת לימוד שהביאה אותו למכללה המלכותית לאמנות בלונדון. "המלגה והלימודים היו סיבות טובות לעשות שינוי בחיי", אומר מרון, "התחלה מחדש במקום חדש היא תמיד עבודה קשה ולעתים גם בודדה מאוד. לונדון היא לא מקום קל לחיות בו, ולעולם אתה מרגיש בה זר. מצד שני, עצם היותי זר שם אותי במעמד מאוד בריא שרק משפר את יכולת המחשבה הביקורתית שלי".
התמחות: "אני עצמאי זה זמן ומשמש כמרצה לעיצוב בשלוש השנים האחרונות. אני מעצב רהיטים, מיצבים ותערוכות, והעשייה והייצור עצמם הם חלק מאוד חשוב בתהליך העיצוב. את רוב העבודה אני מפתח ומייצר באופן עצמאי בסטודיו שלי. בשנה האחרונה אני מעורב כמעצב בפרויקט של מועצת התרבות הבריטית שמעודד הקמת מרכזים קטנים הכוללים ספרייה, סדנת עיצוב וגלריה שאוצרים ומפעילים מעצבים ואמנים מקומיים".
פרויקט דגל: "אחד הפרויקטים שנהניתי לעבוד עליהם היה הזמנה של בלומברג בלונדון לעצב וליצור חללים במשרדים הראשיים שלהם מחומרים ממוחזרים שהגיעו ממשרדיהם ברחבי העולם. פרויקט מעניין נוסף הוא מובייל ענקי שיצרתי עבור מוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון ושהוצב בבריכת החצר שלו".
מעצב חוויות וממציא: אסף עשת, ניו יורק
אסף עשת, בן 40, מתגורר בברוקלין זה ארבע שנים, ולמד עיצוב בוויטל. "הרומן שלי עם עולם העיצוב התחיל בימי הסקטבורד של שנות ה-90, והוא הביא אותי למקומות קסומים ברחבי העולם שמילאו אותי במטענים ויזואליים ששנים לאחר מכן הפכו אותי למעצב", הוא אומר, "בתום הלימודים הגעתי לתחום עיצוב הצעצועים ועבדתי עבור חברות מקומיות ובינלאומיות. במקביל נמשכתי לתחום ההוראה ולימדתי במשך כעשר שנים במטרה לשמור על קשר עם האקדמיה ועם מעצבים צעירים שמשאירים אותי מעודכן. ב-2010 הגעתי לניו יורק כדי לעבוד על פרויקט של 'פישר פרייס'. התאהבתי והחלטתי להישאר ואף קיבלתי הצעה ללמד באוניברסיטת ניו יורק ולאחר מכן גם ב-Pratt בברוקלין, שם הדגש הוא על עיצוב תעשייתי קלאסי. לחיים כמהגר יש ללא ספק מחיר. צריך להיות מוכנים לשלם אותו. הבית הוא תמיד ישראל והיום אני חולק את זמני בין ישראל לניו יורק. אני עובד בארץ עם מעצבים מעולים. איכות המעצבים הישראליים גבוהה מאוד ואין תחליף לשפה המשותפת".
התמחות: "כמעט לכל אורך הקריירה אני עצמאי אבל נהנה גם לשתף פעולה ולעבוד עם מעצבים נוספים בהתאם לפרויקטים. בניו יורק נוצרים מפגשים מרתקים ושיתופי פעולה עם כישרונות אדירים מכל העולם. אני קצת מהרבה דברים, מעצב מוצר, מעצב חוויות וממציא. יחד עם זה, התשוקה שלי נמצאת בתהליך היצירה והרחבת הנוף האינטלקטואלי של משחקיות והקשר שלנו ושל ילדים עם משחק. לאחרונה עזרתי לחברת Gameloft, אחת מחברות משחקי ה-ios הגדולות בעולם, לפתח משחק של דיסני ופיקסר".
פרויקט דגל: "היתה לי נקודת מפנה אחרי סדרה של סדנאות צעצועים בפעילות התנדבותית שהעברתי עם ילדים ממשפחות מצוקה בהארלם. אחרי העבודה איתם משהו אצלי זז וידעתי שאני צריך לעשות עם זה משהו. הם החזירו לי בגדול, ובעקבות החוויה המרגשת הזו התחלתי לעבוד על קו צעצועים חדש שאני מתכוון לייצר בקרוב תחת השם Toyish. הפרויקט מתעסק בעולם הדמיון של ילדים ובערך של דמיון ככוח יוצר בחיים שלהם".
הישגים: "הצעצועים שעיצבתי הציגו בהמון תערוכות מקצועיות וזכו בפרסים, אבל אין מה שעושה אותי יותר מסופק מלראות ילדים משחקים בהם. אני אוהב מדי פעם לעשות דברים על הגבול של עיצוב המוצר, וכך עיצבתי למשל סדרה של סרגלי זהב לתערוכה בברוקלין ולאתר אמנות גדול".
מתמחה בחוסר התמחות: בעז כהן, אמסטרדם
בעז כהן, בן 36, עבר לאמסטרדם מיד בתום הצבא וגר שם למעלה מ-15 שנה. "נסעתי קודם כל ללמוד ובמטרה לנסות מקום ואווירה אחרים, והמשכתי לזרום", מספר כהן. "לא היו לי פחדים, לבטים או תוכנית מוגדרת, וככל שהזמן עבר גיליתי עוד ועוד יתרונות כמו שפע של הזדמנויות, קרבה למדינות שכנות, אירועים, לקוחות ופתיחות והבנה למקצוע".
התמחות: "אני מעצב עצמאי יחד עם בת זוגי סייקה יממוטו תחת המותג BCXSY. הקמנו את הסטודיו כחצי שנה לאחר סיום הלימודים ובנינו אותו לאט לאט עד שהגיע למעמדו היום. היתה ויש הרבה עבודה כדי להמשיך להתקיים ולהתפתח, אבל אנחנו מאוד מעודדים מתחושת הסיפוק שמלווה אותנו לאורך הדרך. בעצם אנחנו מתמחים בחוסר התמחות. במהלך שבע השנים האחרונות יצרנו סוגים רבים של פרויקטים החל במוצרים ורהיטים עד עיצוב חלל ואצירה של תערוכות. עם השנים למדנו להתאים את עצמנו לכל מצב ולדרישות של כל פרויקט בין אם מדובר בפרויקטים עצמאיים או בעבודה עבור חברות. כך מתאפשר לנו ליצור במגוון רחב של תחומים".
פרויקט דגל: מבחינה מסוימת, Origin part I: Join, שהיה שיתוף פעולה עם רב אמן של עבודות עץ מטוקיו. יחד יצרנו סדרה של שלוש מחיצות. הפרויקט מהווה ציון דרך, או התחלה של כיוון קצת יותר מוגדר מבחינתנו ודבר שאנחנו נהנים ממנו עד היום. לאחר שלוש שנים שבהן עבדנו בצורה קצת יותר חופשית ופחות מוגדרת, התחלנו עם פרויקט ה-Origin שבו עבדנו יחד עם אמנים ומומחים בתחומים שונים בכל העולם. ב-2012 פנה אלינו בעל חברת Inframince מאוסאקה שביפן, שעקב אחרי העבודה שלנו כמה שנים, וביקש מאיתנו ליצור משהו לפי אותה גישה. זאת היתה עוד נקודת מפנה, היות שרוב הפרויקטים ב-Origin היו כאלו שעשינו בעצמנו. ולשמחתנו מאז יש יותר ויותר התפתחויות בכיוון".
הישגים: "הצגנו במוזיאונים שונים כמו ויקטוריה ואלברט ומוזיאון העיצוב בלונדון, במוזיאון העיצוב בחולון. כמו כן, השתתפנו בתערוכות בינלאומיות גדולות וזכינו בפרסי עיצוב".
התפתחות מוקדמת: מיכאל באום, ברלין
מיכאל באום, בן 37, עבר לברלין עם משפחתו לפני חודשים ספורים. "החלטנו לעבור משיקולים אישיים ומקצועיים. רצינו להעניק לילדינו תרבות וילדות משמעותיות וגם להבין מקרוב איך נכון לחדור ולמתג את הצעצועים שאני מעצב כמייסד שותף בחברת הצעצועים Beezeebee", אומר המעצב התעשייתי, "למעשה, עזבנו ממלכה בתל אביב לטובת אפשרויות מקצועיות בלתי מוגבלות ושיתופי פעולה שקל הרבה יותר לקיים מכאן".
התמחות: "בעבר עיצבתי צעצועים עבור חברות ישראליות ובינלאומיות. אני מומחה בפיתוח ועיצוב צעצועים התפתחותיים לתינוקות וילדים ונלהב מהתגובה שלהם למוצרים. לאחרונה אנחנו בודקים גם התרחבות לקטגוריה נוספת בתחום האפליקציות".
פרויקט דגל: "אני מחשיב את החברה ואת האמנות שלי כפרויקט דגל. מבחינתי כל מוצר שעיצבתי ופיתחתי וצלח את מבחן השוק הוא פרויקט דגל".
הישגים: "מוצרי המותג זכו בפרסי עיצוב שונים ולאחרונה זכינו בפרס בארצות הברית בקטגוריית 'התפתחות מוקדמת'. המוצרים מופיעים גם במגזינים מקצועיים שונים ובאינטרנט".
עבר ועתיד, תרבות וזיכרון: מרית ג'סטין העוגן ודן זוהר, אוסלו
מרית ג'סטין העוגן, בת 41, ודן זוהר, בן 42, מתגוררים באוסלו זה 17 שנה. השניים הגיעו למטרת לימודים שבמהלכם זכו יחד בכמה תחרויות, דבר הוביל לדבר והם עדיין שם. "התרבות מרתקת, הערכים החברתיים גבוהים והסביבה המקצועית מרתקת ותומכת בחדשנות ובאנשי מקצוע צעירים", מספרים האדריכלים, "מכיוון שהגענו בגיל צעיר, לא ממש היו לנו פחדים. היתרונות הם כלכלה יציבה ופחות ביורוקרטיה, אהבת הטבע והאמנות, הערכת המקצוע והפוטנציאל שלו".
התמחות: "אנחנו רואים את עצמנו כחלק בלתי נפרד מהחברה ומעוניינים לתרום לה באמצעות הכלי שבו אנחנו שולטים. מתחילת דרכנו המקצועית אנחנו משלבים בין הוראה לאדריכלות מעשית, אמנות ותכנון נוף. חלק מהפרויקטים הם יוזמה שלנו ואחרים מתמקדים בתחרויות שבהן אנחנו יכולים לבחור פרויקטים שנראים לנו חשובים ולקוחות שהיינו רוצים לעבוד מולם. הפרויקטים כוללים תכנון עירוני, מבני ציבור, בתים פרטיים, מיצבים אמנותיים, התערבויות בנוף ועיצוב מוצר. בעבודתנו אנחנו משלבים בין עבר ועתיד, תרבות וזיכרון, אנשים, סיפורים והסביבה שלהם".
פרויקט דגל: "את מבנה שנאי החשמל שהיה בשכונת המגורים שלנו הפכנו למרכז קהילתי קטן. התהליך ההתנדבותי ארך חמש שנים והיה מאוד משמעותי במובן של שיתוף הקהילה, רתימת אנשי המקצוע המתגוררים בשכונה ואיתור מקורות מימון. התוצאה היא מרחב שבו השכנים משתמשים לימי הולדת, הרצאות, הקרנת סרטים ואירוח".
הישגים: "תואר אדריכלים צעירים מבטיחים בנורבגיה לשנת 2007, פרס לאדריכלים צעירים בבריטניה פעמיים, ייצוג נורבגיה בביאנלה לאדריכלות בוונציה פעמיים".
בשמים אכילים: עידו גרעיני, הולנד
עידו גרעיני גר בחו"ל זה ארבע שנים, מתוכן שנתיים בניו יורק והשאר בהולנד. "בארץ עבדתי המון שנים בתחום המסעדנות כברמן ומנהל מסעדות. במקביל, בזמן לימודי העיצוב, התחלתי לעבוד כמעצב פרילנס בעבודות של עיצוב גרפי, עיצוב מוצר במהדורות קטנות וצילום", מספר גרעיני, מעצב חוויית אכילה. "עזבתי את ישראל כי היה לי ברור שלא אוכל להגיע לאן שאני רוצה אם אשאר בארץ, ולא היו לי לבטים בשום שלב. יש הרבה ויתורים שצריך לעשות בהתמסרות כזו לקריירה, אבל, למזלי, אני נמצא בזוגיות מאוד מעצימה כבר המון שנים, כך שאני מצליח לשמור על בסיס חזק ויציב שמאפשר את המשך הדרך הזו. ההתקדמות בחו"ל היא עבודה מורכבת, אבל יש הרבה יותר הזדמנויות ופוטנציאל".
התמחות: "אני עצמאי ובעל סטודיו בשם Studio Appétit, שנבחר בשנה שעברה על ידי שני מגזינים גדולים, באיטליה ובאוסטריה, לאחד מעשרת הטובים בעולם בתחום עיצוב חוויית אכילה. הסטודיו חוקר תרבות אוכל, מנהגים, מאוויים ורגשות שמתכתבים עם אוכל ומתרגם אותם באמצעות עיצוב למוצרים, חוויות, חללים, מותגים, מוצרי מזון, מייצגים, ארוחות קונספט, הרצאות וסדנאות. לצד שימור המוניטין בהרבה עבודת יח"צ, אני עושה המון עבודת תוכן ותיאוריה, וכך משתף פעולה במחקרים עם אוניברסיטאות, מרצה בכנסים ומעביר סדנאות. אני עובד על שלושה-ארבעה פרויקטים בכמה מדינות בכל זמן נתון, וזה גם מצריך המון עבודה פיזית של טיסות ותיאומים. מצד אחד זה היה החלום, אבל זה גם מאוד שוחק לחיות רוב החודש על מזוודות".
פרויקט דגל: "קשה לשים את האצבע על פרויקט ספציפי, בין השאר בגלל קצב העבודה המהיר והרבגוני שלנו. כרגע אני הכי אוהב את הפלטפורמה האחרונה שעבדנו עליה, 'Things of Edible Beauty', שהושקה ממש עכשיו בשבוע העיצוב בלונדון ומהווה הסתכלות שונה על אוכל כמושא היפר אסתטי וקישוטי. בהקשר זה, אנחנו משלבים כמה פרויקטים ומוצרים, והדגש הוא על תכשיטים משובצים באוכל, שהוצגו בתוך בוטיק שהוקם לערב אחד במוזיאון ויקטוריה ואלברט. התכשיטים הוצגו לצד קולקציית בשמים אכילים שהסטודיו מתחיל לייצר".
הישגים: "כאמור המיצג במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון, השתתפות קרובה כמרצה ומעביר סדנה בשבוע העיצוב בבלגרד, הצגה בשבועות העיצוב במילאנו, פריז, איינדהובן ומיאמי. הצגה בגלריה נחשבת בברלין. הופעה בעשרות עיתונים, מגזינים, אתרי אינטרנט וספרים וכן הופעה בטלוויזיה וברדיו במדינות שונות.
