העיצוב האיראני: הבית שלא מפסיק להשתנות

עכשיו כשהקיץ בשיאו, כולנו ממהרים לסגור את החלון ולעתים גם את הווילונות או התריסים במהלך היום. בדירה הזאת בטהרן לא היינו צריכים לדאוג מכך שהשמש תחדור לבית או שיהיה קר בחורף. פשוט יכולנו לסובב את החדרים הפונים כלפי חוץ בלחיצה פשוטה על כפתור.

עוד באתר לעיצוב הבית:

שלושה חדרים שיכולים לעבור רוטציה של 90 מעלות |צילום: Parham Taghioff
שומר על החום בבית בחודשי החורף|צילום: Parham Taghioff
חזית ברוחב צר בהשוואה לעומק|צילום: Parham Taghioff
צילום: Parham Taghioff
טכנולוגיה על בסיס המערכת שנמצאת בשימוש בתיאטראות ובתערוכות מכוניות |צילום: Parham Taghioff
הבית משתנה בהתאם לצורכי המשתמשים בו|צילום: Salar Motahari
המרפסות תוכננו עם מעקות מתקפלים|צילום: Parham Taghioff

מחווה לאחוזות האיראניות המסורתיות

הבית, המכונה Sharifi-Ha, עוצב על ידי הסטודיו Next Office מטהרן ונבנה במשך שלוש שנים. גודלו 1,400 מ"ר, ובו שבע קומות, בהן שלושה חדרים שיכולים לעבור רוטציה של 90 מעלות כך שיספקו נופים ומרפסת בזמן חודשי הקיץ החמים ויסובבו פנימה כדי לשמור על החום בבית בחודשי החורף.

"הפתיחה והסגירה של הבניין נעשתה בהתייחסות לאחוזות איראניות מסורתיות הכוללות סלון לימי החורף וסלון לימי הקיץ, ומכאן גם שמו", סיפר ל-Dezeen האדריכל אלירזה טגהבוני (Alireza Taghaboni), שעיצב מחדש את התוכנית לבניין 16 פעמים במהלך הפרויקט. "כמו מגרשים עירוניים רבים, לבית חזית ברוחב צר בהשוואה לעומקה. כתוצאה מכך, המומחיות שלנו בהפיכת חזית דו ממדית לתלת ממדית הפכה הכרחית", הוא הוסיף.

שתי קומות המרתף מוקדשות לכושר ולבריאות וכוללות בריכה, סאונה, שולחן ביליארד וחדר כושר. קומת הקרקע כוללת חניון וחדרים לסוכני הבית. כל הפעילויות הציבוריות מתרחשות בקומה הראשונה והשנייה, והחיים הפרטיים של בני המשפחה מתרחשים בקומה השלישית והרביעית.

בית בטהרן (צילום: Parham Taghioff) — צילום: Parham Taghioff

בית בטהרן (צילום: Majid Jahangiri) — שבע קומות|צילום: Majid Jahangiri

שלושת החדרים שמסוגלים לנוע הם חדר האוכל בקומה הראשונה, חדר האורחים בקומה השנייה והמשרד בקומה השלישית. לכל חדר דלת המספקת גישה למרפסת, והחדרים פונים החוצה ומספקים גישה לבית כשהם סגורים. "הבית משתנה בהתאם לצורכי המשתמשים בו", מסביר טגהבוני. "חדר האורחים יכול להפוך לחדר אחר. באופן דומה המשרד וחדר האוכל יכולים לשנות את הרשמיות שלהם לפי הצרכים והרצונות של הדיירים".

הטכנולוגיה שעליה מושתתים השינויים נוצרה בחברה הגרמנית Bumat על בסיס המערכת שנמצאת בשימוש בתיאטראות ובתערוכות מכוניות ונקראת on.Photograph תוצרת סלאר מוטהארי (Salar Motahari). המרפסות תוכננו עם מעקות מתקפלים המוטים כלפי מעלה ומטה בזמן שהחדרים מסתובבים ומשנים את חזית הבית.

גשרים חוצים את החלל

בפנים החדרים חולקו לשני חלקים, אחד חזיתי והשני אחורי, וחלל מרכזי ביניהם מבטיח מעבר אור טבעי דרך הבית כשהחדרים בחזית הקדמית סגורים. גשרים חוצים את החלל המרכזי בכל הרמות כדי לחבר חדרים בחזית ובגב, ומרפסות פנימיות וחלונות סביב החלל מספקים נופים בין החדרים והקומות.

בחזית הבית, בגובה שלושה מטרים, יש חלל עבור בריכה רדודה עם תחתית מזכוכית המחדירה אור לתוך המרתף. בקומה התחתונה חניה ומקום מגורים לסוכנת הבית, ושתי הקומות שמעל כוללות חללים משותפים, בהם מטבח, חדר אוכל וסלון בקומה הראשונה וחדר טלוויזיה ומטבח קטן יותר בקומה השנייה. כדי לייחד אותו משאר האזורים בחלל הפתוח, חדר האוכל בקומה הראשונה שקוע במקצת ויש לו רצפה מעץ. כך גם אזור המגורים המרכזי פונה לכיוון ההפוך מהחלונות הקדמיים כדי לייצר תחושה של אולם קולנוע.

שתי הקומות העליונות מספקות יותר פרטיות - חדר שינה מרכזי הכולל חדר שירותים בקומה הרביעית וכן מטבח ומשרד, זאת בעוד שלושה חדרי שינה וחדרי שירותים בקומה החמישית מקיפים את הסלון. הבית נמצא בקטגוריית הבתים בתחרות הפסטיבל לאדריכלות עולמית לשנת 2014, והוא מתמודד נגד פרויקטים מאוסטרליה, מלזיה ובריטניה ואפילו נגד עוד שני בתים איראניים.