אם יצא לכם לחזות בהתנהגות מוזרה או אפילו אנטי-חברתית בנמל תעופה או במהלך טיסה, דעו שאתם לא לבד. בין שאלה מעשים תמימים כמו התארגנות עם פיג'מה ושמיכה לשינה על הרצפה, אכילת ארוחת ערב שלמה על המזוודה כאילו הייתה שולחן, או צעידה הלוך ושוב לאורך הטרמינל בניסיון לצבור צעדים – ובין שאלה אירועים קיצוניים יותר כמו עימותים אלימים בעקבות שתייה מופרזת בבוקר או אפילו ניסיונות לפתוח את דלתות המטוס בזמן הטיסה – תופעות כאלה נפוצות הרבה יותר ממה שנדמה.
מקרים בעייתיים אלה החמירו בשנים האחרונות, עם עלייה בתקריות של "זעם אווירי" והסטות טיסה. כתוצאה מכך, גברו הקריאות להגביל או אפילו לאסור מכירת אלכוהול בשדות תעופה ובמטוסים. חברת ריינאייר, למשל, הציעה להגביל את צריכת האלכוהול בשדות תעופה לשני משקאות בלבד כדי למנוע מקרי שכרות בטיסות. במגזין The Conversation מסביר סטיב טיילור, מרצה בכיר לפסיכולוגיה מאוניברסיטת לידס בקט, מה יש בשדות תעופה שגורם לנו להתנהג אחרת. לא מעט, מתברר.
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> זה מה שהכי מבאס במעבר שלנו ליוון
שינוי פסיכולוגי
עבור רבים, החופשה מתחילה כבר בנמל התעופה, מה שמכניס אותם למצב רוח שונה מהרגיל. הם מצפים לתחילת תקופה של רוגע והנאה ומשתחררים מעכבות. אחרים, לעומת זאת, חווים חרדה מהטיסה, מה שעשוי לגרום להם להתנהג בצורה לא אופיינית או לפנות לשתיית אלכוהול כדרך התמודדות. הרעש והצפיפות של שדות תעופה רק מגבירים את התחושה הזו. מחקרים בפסיכולוגיה סביבתית הראו כי בני אדם מושפעים מאוד מהסביבה המיידית שלהם ויכולים בקלות להרגיש עומס רגשי ולחץ במקומות הומי אדם. חרדה ולחץ מובילים לעצבנות, הן באופן רגעי והן מתמשך. אנשים חרדתיים נוטים יותר לכעס, ומצב רוח חרד זמני יכול לעורר התפרצויות זעם.
השפעה פסיכו-גיאוגרפית
אם חוקרים את הקורה בנמלי תעופה לעומק, אפשר לבחון אותם גם דרך התחום הפסיכו-גיאוגרפי, החוקר כיצד מקומות משפיעים על רגשותינו והתנהגותנו, בייחוד בסביבות אורבניות. בתרבויות קלטיות יש מושג שנקרא "מקומות דקים", שהם אזורים שבהם הגבול בין העולם החומרי לרוחני מטושטש, כמו חורשות קדושות או יערות קסומים. גם שדות תעופה, בעולם הטכנולוגי המודרני, יכולים להיחשב כ"מקומות דקים" – אזורי ביניים שבהם הגבולות מיטשטשים. באופן מילולי, שדות תעופה הם שטחים שבהם הגבולות הלאומיים נעלמים. אחרי שעברנו את הבידוק הביטחוני, אנחנו נמצאים ב"שטח הפקר" בין מדינות. הזהות של המקום שבו אנו נמצאים הופכת מעורפלת.
טשטוש הזמן והמקום
כמו הגבולות הפיזיים, גם מושג הזמן מיטשטש בשדות תעופה. כשאנו עומדים לעלות לטיסה, אנחנו נמצאים במרחב לימינלי (מעברי) בין שני אזורי זמן, ומוכנים לקפוץ קדימה או אחורה בזמן. לדוגמה, בטיסות מסוימות בתוך ארה"ב – כמו מאטלנטה לאלבמה – המטוס נוחת מוקדם יותר משעת ההמראה, בגלל המעבר בין אזורי זמן. השליטה שלנו בזמן מעניקה לנו תחושת שליטה בחיים, ולכן איבוד השליטה הזו יכול לגרום ללחץ נוסף.
במובן אחר, שדות תעופה הם מרחב של חוסר נוכחות בהווה – כולם מתמקדים רק בעתיד: בטיסה, ביעד הבא, בהרפתקאות שמחכות להם. התרכזות עזה כל כך בעתיד עלולה להביא לתסכול, בייחוד אם הטיסה מתעכבת.
היחסים בין אנשים משתנים
לא רק שהתנהגות אנטי-חברתית גוברת בשדות תעופה, אלא שגם ההתנהגות החברתית יכולה להשתנות. במקומות רגילים אנשים שומרים על מרחק ופרטיות, אך בנמל התעופה, זרים עשויים להתחיל לשתף תוכניות טיול וחוויות אישיות באופן שלא היה מתרחש מחוץ להקשר הזה. שטח ההפקר הזה מטשטש את הנורמות החברתיות הרגילות, ואלכוהול יכול אף לחזק את האפקט הזה.
תחושת ניתוק וחוסר שליטה
שדות תעופה יוצרים גם תחושת בלבול. אנחנו רגילים להגדיר את עצמנו לפי זמן, מקום וזהות לאומית. כשהסימנים האלה מיטשטשים, אנחנו עלולים להרגיש "אבודים" לרגע. תחושת בלבול זמנית כזו, בין שהיא נובעת מגורמים פסיכולוגיים או סביבתיים, עלולה להוביל להתנהגות חריגה.
היבט משחרר
עבור חלק מהאנשים, החוויה הזו עשויה להיות משחררת. לרוב אנו רואים בזמן אויב שמנהל את חיינו וגוזל מאיתנו רגעים יקרים. היכולת לצאת מחוץ לתחושת הזמן הרגילה יכולה להרגיש כמו שחרור מהכלא. וכך גם מבחינת הזהות. תחושת זהות חשובה לבריאותנו הפסיכולוגית, אך היא עלולה להיות מגבילה. כמו שחקנים שמככבים באותה דמות בסדרת טלוויזיה במשך שנים, אנו נהנים מהביטחון שבתפקידים הקבועים שלנו, אך לעיתים שואפים לאתגרים חדשים שיאפשרו לנו להתנסות ולהתפתח. לכן, היציאה מהשגרה ומהסביבה הרגילה שלנו מרעננת. במצב אידיאלי, תחושת החופש שמתחילה בנמל התעופה נמשכת גם בהרפתקאות שלנו בחו"ל. מה שפרויד היה אולי מכנה מעבר מהאגו (התרבותי והמאופק) אל האיד (החלק היצרי והאינסטינקטיבי של הנפש).
איך עיצוב נמל תעופה משפיע על ההתנהגות?
העיצוב של נמלי תעופה – שהם כאמור מרחבים יוצאי דופן - משפיע עמוקות על התנהגות הנוסעים. סביבה צפופה, מרעישה ולא אינטואיטיבית מגבירה לחץ ועצבנות, בעוד ששימוש בעיצוב מרגיע, מרחבים פתוחים, שילוט ברור ושליטה על זרימת הנוסעים יכולים לצמצם התנהגות אנטי-חברתית ולשפר את החוויה הכוללת.
סטרס ועומס קוגניטיבי
רעש חזק, תאורה מלאכותית חזקה, והמוני אנשים יכולים לגרום לעומס חושי שמוביל לעצבנות ולהתפרצויות.
תהליכי בידוק, עמידה בתורים ארוכים ואי-ודאות בזמני הטיסות גורמים לחוסר שליטה ולתגובות רגשיות קיצוניות.
"טשטוש גבולות" ותחושת "אין חוקים"
שדות תעופה הם אזורי מעבר, מה שמוביל לתחושה שהחוקים פחות ברורים – דבר שמוריד עכבות.
אזורים ללא שעונים או חלונות גורמים לאובדן תחושת זמן, מה שמוביל לשתיית אלכוהול מופרזת והתנהגות אימפולסיבית.
מרחק מהזהות האישית
כשאנשים נמצאים במקום זר ללא העוגנים היומיומיים שלהם, הם עשויים להתנהג בצורה שונה מהרגיל (בדומה להתנהגות תיירים במדינות זרות).
פתרונות עיצוביים למניעת התנהגות בעייתית
עיצוב מרגיע להפחתת סטרס וחרדה
מרחבים פתוחים ושקופים – שימוש בזכוכית, אור טבעי וצבעים רגועים כמו ירוק וכחול מפחיתים חרדה.
רעש מבוקר – תקרה אקוסטית, שטיחים או צמחייה פנימית יכולים להפחית את הדהוד הרעש וליצור תחושת רוגע.
אזורי מנוחה ואינטימיות – פינות שקטות, פודקאסטים לשינה, חדרי מדיטציה ואפילו אזורים לשהיית חיות מחמד מסייעים להרגיע נוסעים עצבניים.
ניהול זרימת נוסעים והפחתת עומס בתורים
מסלולי ניווט אינטואיטיביים – סימון ברור של דרכים, שילוט גדול ומובן כדי למנוע תחושת בלבול.
צ'ק-אין אוטומטי מהיר – קיצור תורים באמצעות טכנולוגיות ביומטריות וזיהוי פנים יכול להפחית משמעותית את הסטרס מהצורך לעמוד בתורים ארוכים.
חלוקת אזורי המתנה – פיזור מקומות ישיבה, אזורים חווייתיים ושירותי בידור יפחיתו צפיפות ויובילו לאווירה נינוחה יותר.
הפחתת שתייה והתנהגות אלימה
הגבלת אלכוהול בעיצוב מרחב הברים – הכנסת חללי ישיבה אינטימיים יותר עם שירות לשולחנות במקום ברים פתוחים שיכולים לעודד צריכת אלכוהול מהירה.
שימוש בתאורה מותאמת – תאורה בהירה ואור יום בחלקים מסוימים של הטרמינל יכולים לעודד ערנות ולהפחית תחושה של "שעת מסיבה" שגורמת לשתייה מופרזת.
הגבלת נקודות מכירה של אלכוהול – שילוב של חנויות שמוכרות אלכוהול בעיקר לאריזות סגורות לטיסה ולא לצריכה מיידית.
יצירת תחושת שליטה וודאות
שילוט דיגיטלי שמציג מידע בזמן אמת – מידע ברור על זמני טיסה, עיכובים והסברים לגבי תהליכים ביטחוניים מפחיתים חרדה.
אזורים "ידידותיים למשתמש" – מקומות עם מידע זמין, קיוסקים אינטראקטיביים, וצוות מסייע שמפוזר ברחבי השדה יכולים למנוע בלבול ולחץ.
הגברת ההתנהגות החיובית והחברתית
עיצוב שמעודד אינטראקציות חיוביות – יצירת מתחמים מעוצבים שמזמינים שיחה בין נוסעים (כגון טרקלינים עם שולחנות משותפים).
שימוש באמנות וסביבה ירוקה – הצגת יצירות אומנות, מתחמים ירוקים כמו גינות פנימיות או מפלי מים משפרים את מצב הרוח ומפחיתים תחושות תוקפניות.
נמלי תעופה רבים ברחבי העולם משקיעים בעיצוב מתקדם כדי להפחית סטרס ולמנוע התנהגות שלילית בקרב הנוסעים. אחד הדוגמאות הבולטות הוא נמל התעופה צ'אנגי בסינגפור, שמציע גנים פנימיים מרהיבים, אזור פרפרים ואפילו מפלים בתוך הטרמינל, מה שיוצר אווירה טבעית ומרגיעה בתוך סביבת הנסיעות העמוסה. בנמל התעופה הבינלאומי חמאד בדוחא, שילוב של אומנות מודרנית עם מרווחים גדולים מסייע למנוע תחושת צפיפות ומשרה תחושת רוגע בקרב הנוסעים. גם נמל התעופה סכיפהול באמסטרדם שם דגש על רווחת הנוסעים, עם אזורי מנוחה המצוידים בכיסאות ארגונומיים, תאורה רכה ואפילו ספריות חינמיות, המספקות לנוסעים אפשרות להירגע ולהתנתק מההמולה לפני הטיסה.