בסך הכל 65 מ"ר, זהו שטחה של הדירה בצפון תל אביב, שבה חיים זוג בני שלושים ומשהו עם ילד אחד. בדירה, שהיתה שייכת לסבתא של אחד מבני הזוג, שני חדרי שינה ואזור ציבורי, והיא נמצאת בבניין שנבנה לפני כ-70 שנה. בני הזוג גרו בה במשך 12 שנה שבמהלכן הצטרף למשפחה ילדם הראשון. הם מאוד מחוברים לשכונה, לחברים של הילד ואוהבים מאוד את הדירה אבל היא כבר לא התאימה לצורכיהם ולא שופצה מעולם.
"בדירה היו לא מעט בעיות", מספרת המעצבת דלית לילינטל, "סלון של ממש פשוט לא היה קיים, הול הכניסה שימש לשולחן קטן לאכול ולעשות שיעורים והספה בהמשכו שימשה כ'סלון'. מקום מסודר לארוחות משפחתיות גם לא היה. בנוסף, המטבח היה קטן מאוד וחדר הרחצה היה ישן וצפוף. הייתה תחושה סגורה בדירה: חדרי השינה פנו לחזית ורוב הזמן החלונות היו סגורים, ולכן שאר הדירה נשארה גם בתחושה סגורה ולא מוארת".
עוד בערוץ עיצוב הבית:
להפוך דירה ישנה למודרנית
הדירה הקטנה והלא מתוכננת היטב עוצבה מחדש כדי שתהפוך לדירה מוארת ומאווררת שבה תחושת מרחב וזרימה נעימה, עם אזור ציבורי מזמין ומרווח. הדיירים רצו מקום לבלות בו כמשפחה, לבשל ולאכול יחד, ומקום לארח - דברים שלא היו קיימים קודם. בנוסף, ביקשו ליצור מקומות אחסון מספקים שישתלבו בתכנון, ודרישה נוספת ומשמעותית שהכתיבה את תכנון החלל הייתה לתכנן את חדר השינה של הילד כך שיאפשר מקום לשני ילדים בעתיד. כל אלה צריכים להיכנס בשטח המאתגר של 65 מ"ר נטו.
"מבחינת התכנון, החזון היה ליצור איזון מושלם בין פתרונות פרקטיים לבין מרחב מחיה נכון ונעים", מתארת לילינטל. "מבחינת העיצוב, הקווים המנחים היו להפוך דירה ישנה למודרנית, עם שפה עיצובית נקייה ופשוטה. צבעים מונוכרומטיים לצד צבעי פסטל, נגיעות של כחול ומתכות כמו פליז, זהב וברזל". תהליך השיפוץ נמשך כשבעה חודשים, כולל חודשי התכנון והרכישות המוקדמות, ועלותו כ-450 אלף שקלים, כולל הכל: שיפוץ מן היסוד, תשתיות, נותני שירות, נגרות, אלומיניום וכל הריהוט מא' עד ת'.
כל קירות הפנים נהרסו, כל התשתיות הוחלפו והפונקציות השונות התמקמו מחדש. נוצר תכנון בהתאמה אישית לדיירים: חדרי השינה שהיו בחזית מוקמו בעורף השקט של הדירה, המטבח הקטן שהיה בעורף הצטרף לסלון במיקום החדש בחזית, ולא נשאר זכר לתכנון הישן.
אלמנט מפתיע בכניסה
כשפותחים את דלת הכניסה מתגלה החלל הציבורי - הסלון והמטבח שטופי האור בזכות החלונות הגדולים. חלונות אלה היו חלק מהמרפסת של חדר השינה, ובתכנון החדש הפכו לחלק אינטגרלי מהסלון והחלל הציבורי. זה הדבר הראשון שהשתנה בתכנון המחודש - מיקום החלל הציבורי בחזית הדירה שפונה לרחוב וכך לאפשר לכמות האור והאוויר הגדולה כל כך לשטוף את החלל ולהאיר את הדירה כולה.
המבואה הקטנה בכניסה מתאפיינת באלמנט מפתיע, שעליו מספרת לילינטל: "מתוך הקיר העבה בכניסה יצרנו נישה ועיצבנו קופסה עשויה ברזל, צבועה בכחול מבריק ובחלקה התחתון מונחת פלטת עץ. כך מצאנו פתרון יצירתי למקום להניח את המפתחות כשנכנסים הביתה, פתרון פרקטי ומדליק שלא תופס מקום בתוך מרחב הבית. האלמנט הזה בכניסה ומנורת הווינטג' שתלויה מעל הם הד לכל החומרים שנבחרו לבית ומסכמים את סקלת הצבעים והחומרים - ברזל, עץ, וצבעים קרים וחמים".
מקומות האחסון במטבח רבים ומשטח העבודה מרווח מאוד. ארונות גבוהים עד התקרה מספקים מקום אחסון נוסף. תכנון נכון של החלל אפשר לעצב מטבח גדול, מרווח ולא מתפשר. שימוש בידיות אינטגרליות משאיר מראה נקי וכל מכלול המטבח משתלב בטבעיות בחלל. שולחן אוכל עגול מאפשר ישיבה נוחה לארבעה אנשים. השולחן עצמו נפתח וכך אפשר בקלות לארח ארוחות חברים ומשפחה.
מעל השולחן מנורת וינטג' שחורה כקונטרסט למטבח הבהיר והמודרני. "אני חושבת שבפרויקט הזה הצלחנו לאזן בצורה יפה בין גופי תאורה שהם ספוטים פונקציונליים לבין מנורות אווירה. המנורה מעל שולחן האוכל אהובה עלי במיוחד - מנורה משנות ה-50-60 עם חריץ עדין בחלק העליון של הגוף השחור. כשהיא מאירה את שולחן האוכל יש גם חישוק אור מתוך הגוף עצמו. שעון קיר עם מסגרת זהב תלוי מעל שולחנון עץ ישן ששימש סטנד טלוויזיה והיה שייך לסבתא של הדיירת. הדיירים ביקשו לשמור על פריט אהוב וסנטימנטלי זה והוא השתלב בעיצוב החדש כפינה חמודה עם עציצים, בין המטבח לסלון".
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
דלתות גבוהות וניצול מקסימלי
הסלון תוכנן כך שיכיל מספיק מקומות ישיבה ובו בזמן יאפשר מרחב פתוח בין האלמנטים ובמעבר בין הסלון למטבח. הספה פונה לכיוון המטבח ויוצרת דיאלוג עם מי שנמצא ממול. הכורסה, שהייתה ברשות הדיירים והתחבאה במרפסת חדר השינה הישן, התמקמה בסלון החדש. לשידת העץ הארוכה שמתחת לטלוויזיה הוספו גלגלים כדי לתת תחושה יותר קלילה וכדי לאפשר תזוזה.
בחירה בשני שולחנות קפה קטנים יצרה חלל דינמי, וזהו פתרון מעולה לחלל לא גדול. השולחנות שונים בצורה ובחומר: האחד עגול עשוי ברזל והשני מלבני עם פלטת פורניר ורגליים בצבע זהב. שטיח גיאומטרי וכריות נוי גיאומטריות (מיקה בר) מוסיפים טאצ' צעיר וקליל לחלל. בנוסף, אדניות מלבניות שחורות עם צמחים מוקמו מחוץ לוויטרינה הגדולה, והן נותנות תחושה של פרטיות מן החוץ.
מימין לדלת הכניסה נמצא האזור הפרטי. חדר השינה של ההורים הוא חדר פשוט ונעים. שידה אדומה עגולה מפלסטיק ומנורת קריאה מפליז משלימות בסימטריה נעימה ומפתיעה את צדי המיטה הלבנה. ארון קיר מרצפה עד תקרה ממלא את הקיר ממול למיטה. הארון עשוי חזיתות מלמין, וכדי לתת לו נגיעה עיצובית הוזמנו במיוחד ידיות עשויות פליז.
דלת חדר ההורים, כמו גם דלתות חדר הילדים, הן דלתות הזזה custom made. הרעיון היה ליצור כמה שיותר פתיחות לחדרים, כמה שפחות "מכשולים" במעבר בין מקום למקום. בזכות התקרה הגבוהה, הוחלט לייצר דלתות גבוהות קצת יותר מהסטנדרט וכך מתקיימת תחושה עוד יותר מאווררת. בנוסף, גם הדלתות קיבלו ידיות פליז בהתאמה אישית המוסיפות סטייל כולל לדירה.
מחשבה עתידית ואחסון עליון
בין חדר ההורים לחדר הילדים נמצא חדר הרחצה. כאן תוכננה דלת כנף עם חלון חלבי עגול. הדיירים ביקשו להיפטר מהאמבט שהיה בדירה הישנה, ובמקומו תוכנן מקלחון גדול ומפנק עם ספסל עץ. כל סנטימטר נוצל וליד המקלחון ממוקם ארון שירות שמכיל את שלל התמרוקים הקיימים וגם מגירה תחתונה עמוקה עם חריצי אוורור לכביסה המלוכלכת.
חדר הילד תוכנן כך שיתאים בעתיד גם לשני ילדים. אם יהיה צורך ניתן אפילו לחלק את החדר לשניים (החדרים יהיו קטנים מאוד, כמובן, אבל זה אפשרי). המסדרון בכניסה לחדר הילד הורחב כפליים וזה יוצר כניסה נעימה במיוחד. כשהדלתות פתוחות לרווחה, החדר נעשה גדול אף יותר, נוצר מרחב רציף בין החללים ומתאפשר אזור משחקים מהנה ביותר עבור הילד וחבריו.
בדירה הישנה היה בוידעם במסדרון לכיוון המטבח. תקרת הבוידעם הגיעה לגובה העליון של משקוף הדלת, כלומר מאוד נמוכה ולכן הייתה תחושה סגורה וצפופה. בתכנון החדש הייתה התלבטות אם בכלל להשאיר את האחסון העליון הזה. בסופו של דבר, הוחלט לפרק את הקיים ולבנות בוידעם חדש, הרבה פחות עמוק מהקודם אבל עדיין מאפשר מקום אחסון לחפצים גדולים - מזוודות, כיסאות מתקפלים וכו'. וכך קיבלו הדיירים עוד מקום חשוב לאחסון שלא מורגש בחלל.
"היה לי כיף גדול לעבוד על הדירה הקטנה הזאת", מסכמת לילינטל, "תמיד יש אתגר מעניין בתכנון דירות קטנות. הרעיון לתכנן מרחב העונה על הצרכים הפרקטיים ובו בזמן יוצר זרימה נעימה ומרווחת, הכל ב-65 מ"ר, נותן סיפוק גדול. העבודה עם הדיירים הייתה נהדרת. הם אפשרו לי גמישות עיצובית ובזכות שיתוף פעולה פורה ופתוח בינינו נוצרה כימיה כיפית שאפשרה את התוצאה הסופית. שלב התכנון הוא השלב החשוב ביותר", היא מדגישה, "הרבה לפני שמתחילים בשיפוץ עצמו. זה השלב שבו מקבלים החלטות איך ייראה הבית ואיך ישתלבו כל הצרכים שלכם. תכנון טוב הוא שיכתיב הצלחה בפרויקט".
תכנון ועיצוב פנים: דלית לילינטל