בימים אלה ייסתיימו שלל תערוכות בוגרי בתי הספר לעיצוב שהוכיחו לנו שוב שיש לנו במה להתגאות ושקיימת בארץ עתודת מעצבים נפלאה. עכשיו יקפצו מעצבי הפנים, המוצר, הגרפיקה והאופנה לחיים האמיתיים וייאלצו להתחיל לשחות.
רגע לפני המהפך הגדול בחייהם, בחרנו להביא בפניכם כמה עבודות גמר של בוגרים ממבחר מחלקות בתשעה בתי ספר שונים. העבודות שבחרנו משקפות את הלך הרוח הסטודנטיאלי העכשווי.
עוד באתר לעיצוב הבית:
- 13 עיצובים ישראליים שמשגעים את העולם
- והרי החדשות: חנויות העיצוב הטריות שכדאי להכיר
- 29 חדרי ילדים משגעים ברחבי העולם
בית הספר לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל
אדוארד שיין, בהנחיית אדריכל יואב לניר, הבניין, העיר ושאלת המגורים
שיין עסק בשאלה 'כיצד עיר כמו עכו יכולה לגדול?' ובחן את מנגנון הקליטה הישראלי, את היישובים שנבנו ואת בלוק השיכון על גלגוליו השונים. הפרויקט מציע תרגום מחודש לצורת הבינוי של הבלוק הקלאסי ופיתוחו לכדי מערך עירוני מורכב ומגוון. מטרת הפרויקט היא לאפשר לעיירה בת 50 אלף תושבים להפוך לעיר גדולה ותוססת תוך שינוי צביונה ודימויה כלפי פנים וכלפי חוץ.
בצלאל
המחלקה לעיצוב תעשייתי, הגר מגן, בהנחיית טל גור, אבות המזון
פרויקט קונספטואלי שעוסק בשולחן האוכל וסמליו ובתהייה לגבי עבר, הווה ותרבות. בתקופה שבה החפצים סביבנו מתחלפים ומשתנים ללא הרף, מתקדמים ומשתכללים בהתאם לפלאי הטכנולוגיה, חשוב להקשיב לצורך הבסיסי הפנימי שמורה לנו לעצור לרגע, לשבת סביב השולחן ולאכול. כלי האוכל נשארו כלי אוכל אבל הפרויקט שואל את השאלות איפה היינו אז והיכן אנחנו היום? מה השתנה? ומה נותר כשהיה?
המחלקה לצורפות ואופנה, גליה ברקוביץ, לב העניין
עבודה שנוצרה בעקבות זיכרונות ילדות ממקסיקו, אז נחשפה ברקוביץ לסמלים ולקמעות המעניקים לעונד אותם הגנה ומזל טוב. מבין הקמעות נמשכה ברקוביץ במיוחד ללב האנטומי, והאופן שבו הוא פועל והקשר הסמלי שלו לרגשות שימשו עבורה השראה ליצירת סדרת קמעות חדשים העשויים בטכנולוגיות עכשוויות בשילוב מלאכת יד מקסיקנית מסורתית.
המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית, נועה ראזר, מערכת ישיבה עירונית
ראזר מציעה מערכת המורכבת משרפרפים קרמיים בעלי חזות אסתטית ונעימה שנבנו ידנית. מאחורי המערכת מסתתרת הפתעה שעשויה לשעשע אחדים ולהרגיז אחרים. מנגנון מוסתר מחבר בין המושבים כך שכשאחד מסתובב מסתובבת המערכת כולה. כך נוצרת חוויה של תלות חברתית ותרבותית שלא היתה מתקיימת ללא נוכחותו של אדם אחר.
המחלקה לאמנות, ספיר גל, בהנחיית אלי פטל ויוסף קריספל, Delpt
הדימויים המופיעים בציורי השמן של ספיר גל שואבים את השראתם מעולמות הקיטש, הפרסום והמדיה הדיגיטלית, מתכתבים עם ציורי וניטס נוצריים ודלפטים הולנדיים ובוחנים את העצמי בעולם העכשווי. ציוריה מתוקים, אך לא כמו סוכר אלא כמו סוכרזית - מתיקות מרירית, מרוכזת מדי ולא נעימה. למשל כמו זה של הדוגמנית המפורסמת שעיניה חלולות.
המכון הטכנולוגי חולון
המחלקה לעיצוב פנים, חן פרל, בהנחיית אדריכל גל גאון, זיכרונות מוכתמים
כמי שגדלה לאב בעל עסק לווילונות, היתה פרל מוקפת כל חייה בחומרי גלם, בדים ומחברים מעולם הטקסטיל. לאחר מות אביה החליטה להכתים בדים מחלקים הקשורים למפעל חייו וליצור אובייקטים שימשיכו וינציחו את פועלו. הפרויקט הוא סדרת מושבים חסרי פרופורציה שהישיבה עליהם מעצימה את חוויית המשתמש - ברגע הישיבה מתקיימת מעין נחיתה רכה, ומיד כשקמים המושב כמו מתנפח מחדש. 
המחלקה לעיצוב פנים, אילה כהן, בהנחיית אדריכל גל גאון, זיכרונות ארוגים
גם עבודה זו עוסקת בזיכרון, אם כי הפעם מדובר בזיכרונות שווא הקשורים במוצאה של אמה של כהן – תימן. כך, מצדו האחד, האריג מסודר, מציאותי ומזמין, ואילו מצדו השני הוא פרוע ומלא דמיון. הבחירה בכיסאות מאפשרת אריגה בתוך מסגרת וכן את האופציה לראות את האריג משני צדדיו.
המחלקה לעיצוב תעשייתי, אלי מזרחי, Tangento
אלי מזרחי עוסק במפגש שבין עיגול וקו, היוצר מופע אלגנטי של גופי תאורה תקרתיים, קיריים, רצפתיים ושולחניים שבהחלט עונים להגדרה 'פחות הוא יותר'. מגנט שמאפשר הזזה וכיוון של החלק המאיר יוצר משחק דינמי ואפשרות לשלוט בכיוון האור.
המחלקה לעיצוב תעשייתי, איה זהבי, Royal Foil
באמצעות דחיסת נייר כסף בטכניקות ישנות הצליחה זהבי לייצר סט כלי כסף שבאמצעותו היא בוחנת את הגבולות והמפגשים שבין חומר הגלם לתוצר, זול ויקר, חד פעמי ורב פעמי, סדנת הייצור והבית.
המכללה למינהל, בית הספר לעיצוב
רותם ריימונד, בהנחיית אדריכלית טלי כהן אנדרסון, רקמה אנושית
הפרויקט עוסק בשאלת הדור השלישי. ריימונד מייצרת נקודת מרכז חדשה בשכונת ותיקים ברמת גן שסביבה מתרחשות פעילויות המותאמות לכלל הגילי,ם ובהן ספריית קח-תן, גינה קהילתית, אמפי ופינת ישיבה. הפרויקט נולד מהצורך החשוב לייצר קשר בין אוכלוסיית מרכז היום לקשיש לבין תושבי השכונה.
מעין מצר, Infotile / קיר שיקוף
מערכת אריחים קינטיים מתרגמים מידע לתנועה, מגיבים בזמן אמת ומאפשרים לבני משפחה של בני הגיל השלישי לדעת בכל רגע נתון מה מצבו של יקירם למרות המרחק. האריחים, שמעוצבים כאלמנט עיצוב דקורטיבי, מתנהגים לפי ארבעה מצבים שונים: פעילות, נוכחות, שינה ומצוקה.
המרכז האקדמי ויצו חיפה
המחלקה לארכיטקטורה, דיקלה בן הרבון, מבוא / מצ"ב (מרחב ציבורי בטוח) חדש
הפרויקט בוחן את השפעת המצב הביטחוני על האדריכלות המקומית שהופכת להיות אטומה, חזרתית, נטולת הקשר ובלתי רגישה למרחב. המיגון אמנם מציל חיים, אך נוכחותו מזכירה את האיום ללא הפסקה ומרחיקה תושבים מאזורים מסוימים בעיר. הפרויקט מנסח את היחס בין המרחב הציבורי ומרחבי המיגון ומציע חלופה לפיה המיגון הופך לחלק בלתי נפרד מהפיתוח הנופי, המבני והציבורי באופן שמתייחס גם למרחב התחתי של העיר.
המחלקה לתקשורת חזותית, עינת רודמן ושני זלצמן, #286
הסטודנטיות, שלכאורה עומדים לרשותן כל האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר, בחרו דווקא לייצר סרט בטכניקה מסורתית של סטופ מושן - באופן סיזיפי, פריים אחר פריים, שלב אחרי שלב. עלילת הסרט מספרת על מדען מטורף שמנסה שוב ושוב להמציא מפלץ מרושע. בניסוי מספר 286, כשנדמה שסוף סוף הצליח, מתברר שהמפלץ כלל לא מרושע ורק מעוניין באהבתו של המדען. הסרט מתאר את ההתמודדות של המדען עם יצירתו.
המחלקה לעיצוב אופנה, נטלי ונדרמולן, בית"ר בריטניה
אביה של ונדרמולן היה, בשנת 1987, שחקן הכדורגל הזר הראשון בארץ. כבת לאב בריטי ואמא ישראלית, ניסתה ונדרמולן לבדוק את האווירה המיוחדת שבה גדלה בירושלים ואת החינוך והמנהגים שספגה משניהם. שתי התרבויות אמנם שונות מאוד, אבל האהבה לכדורגל משותפת. הקולקציה הספורטיבית משלבת בין ההקפדה הבריטית לתרבות ה'יהיה בסדר' הישראלית.
מכון אבני
המחלקה לתקשורת חזותית, אור ארואסטי, פאנליזם
הפאנל הטלוויזיוני הפך לאחד הפורמטים הבולטים ביותר בתקשורת. ככזה הוא הצמיח מיני מומחים ומייצגי דעה שלמעשה מחזיקים את השידור ויוצקים אליו תוכן. הפרויקט מנסה לנתח את התבניות של אותם פאנלים בדרך צינית ומלאת הומור.
המחלקה לעיצוב תעשייתי, מורן זיגרון, עיגולים
זיגרון לקחה על עצמה לייצר סדרת כלי נגינה ממודל קרמי בסיסי בצורת עיגול בשלושה גדלים שונים. כל כלי חובר בצורה אבסטרקטית אחרת ומפיק כך צליל שונה לחלוטין בשל תיבות תהודה ופתחי יציאת אוויר שונים.
מכללת הדסה
עיצוב תעשייתי מכליל, נדיה גורביץ', Duet
המחלקה ששמה דגש על צורכי המשתמש מציגה פרויקטים היכולים להיות שמישים באופן מיידי. גורביץ', שכנראה יודעת דבר או שניים על מגורים עם חתול, עיצבה סדרת מוצרים לבית שמנסחת מחדש את המרחב המשותף לאדם ולחתול שלו ובה כל אחד מהפריטים מתחשב בצורכי שניהם.
מכללת סמינר הקיבוצים
המחלקה לעיצוב, רות מלאכי, בהנחיית אור בלינקי, סדרת תיקים
קולקציית התיקים של רות מלאכי משלבת בחן טכנולוגיות מתקדמות עם אזכורים מהטבע. הגומי השקוף משתלב עם עפר, ענפי עצים ועלים, ובכך מקרב את הטבע, שלעתים כה רחוק מאיתנו, אל הגוף.
שנקר
המחלקה לעיצוב פנים מבנה וסביבה, ג'ני קוגן
קוגן בדקה כיצד מתפתחים תהליכי למידה ורכישת מיומנויות וערכים אצל ילדים כשהם שוהים במרחב בנוי המאפשר קיומה של צמחייה, במטרה להעמיק את היחסים שבין אדם לצומח. הפרויקט מכיל ביתנים המוגבהים מהאדמה שמאפשרים תנועה חופשית ביניהם, והילדים יכולים ללמוד, לחקור ולגלות את עולם הצומח.
המחלקה לעיצוב טקסטיל, ספיר מזרחי, בהנחיית יערה פרי ויעל קליין-גולן, מחילת הארנב
השנה חוגג ספרו של לואיס קרול 'אליס בארץ הפלאות' 150 שנה. עם ובלי קשר ליומולדת המכובד, מציגה מזרחי סדרת בדים ופריטי לבוש מודפסים בהשראת הספר. מזרחי מעידה שיצירתה נבעה מאיבוד שליטה ויציאה למסע בו הכל אפשרי, ממש כמו בעולמה של אליס. ההדפסים נוצרו ברוח פנטסטית ומלאת הומור, ומציגים עולם שבו חיים זה לצד זה יצורים מוכלאים ופרחים מוגדלים ומתקיימים מפגשים אבסורדיים.
המחלקה לעיצוב תכשיטים, טטיאנה לובנובה, בהנחיית ענת גרוזובסקי-אבוקיה ואמיר ליפסיקס, מוכן לשיגור
הפרויקט נוצר בהשראת ספקטרום צבעוני הנובע מגלי אור וקול, ומכשיר המשמש לפענוחו ולתרגומו. הבדים הצבעוניים מייצגים את רצף הגלים, בעוד המתכת משקפת את המכניקה שבאמצעותה הם מפוענחים לצבע.
המחלקה לעיצוב אופנה, דנית פלג, חירות מובילה את העם
הקולקציה של פלג עשויה פריטים שהודפסו כולם בחומר רך במדפסת תלת ממד במבני תחרה גמישים מוכנים ללבישה. החופש בקולקציה מתבטא בעצם הבחירה במדפסת, טכנולוגיה שבעתיד תיתן למעצבים חופש לממש את חזונם ללא צורך במתווכים וכן תאפשר לצרכנים לרכוש מוצרים ללא מגבלות של מקום וזמן וללא צורך במדידה.
תלתן - המכללה לעיצוב ולתקשורת חזותית
תקשורת חזותית, אדוה גליקמן, בהנחיית מלי אלון, אינדוידואליסט
נושא הפרויקט הוא אדם יחידני בעל התנהגות או מחשבה עצמאית שאינו מושפע מדעות הסביבה. אדם שפועל לפי דעותיו ורצונותיו האישיים בלבד, שהולך בדרכו ללא קשר לדרך המקובלת והרווחת. בתוך המסגרת הזו שילבה גליקמן שלושה אמנים ששפתם המובחנת שינתה את תפיסת האמנות לדורותיה: ואן גוך, פיקסו ומגריט. גליקמן בדקה את טכניקות הציור שלהם תוך שימוש בתוכנות מחשב שונות.
