הביקור מעורר התיאבון אצל הבנות - אוהבות אוכל, שהחליטו לפתוח את ביתן ולארח ארוחות מרהיבות, רק עורר את בלוטות הטעם שלנו. מאז ראה אור לראשונה מיזם EatWith בישראל, עשרות ישראלים פתחו את ביתם לזרים מוחלטים ומילאו להם את הבטן. אך כשלארוחה טרייה ולמארחים חייכנים מצרפים גם אדריכלות מרגשת, הכל יותר טעים. שלושה זוגות מארחים נוספים פתחו בפנינו את הבית שלהם - בין שהיה בעברו מפעל לפתיליות או מסתור של האצ"ל - לחגיגה של אוכל ועיצוב.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
רן קורן ונועה מורגנשטרן קורן: הבית בנווה צדק
הכירו את המארחים: רן הוא שף, מיקסולוג, צלם סטילס ומדריך סיורים קולינריים לאיטליה, ונועה דיילת אוויר באל על, מנחה בארגון בינ"ה וגננת בעלת התמחות באנתרופוסופיה. בשלוש השנים האחרונות הם גרים ברחוב מחנה יוסף בנווה צדק שבתל אביב. לפני שנתיים וחצי קיבל רן שיחת טלפון מחבר סטארטאפיסט שאמר לו שהוא חייב לבדוק אתר חדש שיעניין אותו מאוד בתור מי שאוהב מאוד לארח ולבשל. "האתר היה eatwith.com, והתאהבתי בשנייה ונרשמתי מיד. הארוחה הראשונה הייתה לפני כשנתיים וחצי, ומאז אירחנו פעמים רבות, בלשון המעטה".
מה אוכלים? "אנו מבשלים אוכל תאילנדי מסורתי, בשר, פירות ים ודגים, אוכל יפני, איטלקי ורומני-צועני. אנחנו לא שוללים לעולם דברים אחרים ותמיד מחדשים, אבל לא תמצאו אצלנו אוכל ביתי (לא שיש לנו משהו נגד, אבל לא מתחברים לז'אנר שבו שמן משול לאהבה). המנה המפורסמת שלנו היא מיני פיתה נימוחה, שבתוכה איולי זעתר, שרימפס קריסטל מוקפצים בחמאה, שום וליים, וסלט צנוניות טריות ובצל ירוק. המנה מגיעה סגורה בשקית נייר חומה. מנה פשוטה ומרגשת כאחד".
על הבית: רן ונועה גרים במתחם ישן בשכונת נווה צדק, הבנוי סביב חצר משותפת שאותה הם חולקים עם הדיירים המקסימים הגרים סביב לה, צורת מגורים שהייתה פופולרית בראשיתה של תל אביב. במרכז החצר בריכת דגים ומפל קטן. הבית הספציפי שבו גרים השניים שונה במבנהו משאר הבתים. שטחו 115 מ"ר (ועוד חצר ששטחה כ-160 מ"ר) והוא בעל 3 מפלסים: מטבח פתוח ושולחן בר גדול, שבו הם עורכים ארוחות טעימות וסדנאות פרונטליות, וקומת הסלון והאירוח, שבה מתקיימות הארוחות השונות. "זהו חלל מיוחד וגבוה, ובו חלון עגול שממנו היה מכוון תותח לכיוון יפו. התותח היה שייך לדיירים קודמים בבית - האצ"ל", אומרים השניים. במפלס העליון נמצאים חדר השינה וחדר המוזיקה של בני הזוג.
השניים שינו את אופי הבית לאחר כניסתם אליו. חלל המטבח הפך לחלל אירוח ובישול פרונטלי מול שולחן בר גדול שבנה רן, ומעליו גוף תאורה שבנו רן ונועה. עקב מחסור במשטח עבודה, הובא מקרר מוסדי שוכב מנירוסטה, שתחם את המטבח בצורה יעילה והגדיל את שטח העבודה. החצר הייתה מעט מוזנחת בעבר וללא ריצוף הולם, והשניים הניחו דק מדהים בכל החצר וצמחייה מקסימה. הפינה האהובה עליהם בבית היא המטבח, כמובן. "הוא מואר מאוד, צופה על רחוב פינס מגבוה, ותמיד כיף להיות בו", הם מספרים.
קשה לפספס את דלת הכניסה הצבעונית ואת התמונה התלויה מעליה: "Atom Heart Mother" של פינק פלויד. "אין לנו דלתות בבית מלבד דלת הכניסה ודלת השירותים. החלל הוא פתוח, ואנו אוהבים את העובדה שאין היכן להתבודד". האורחים שלהם מתכנסים בקומת המטבח והבר, שותים משהו, אוכלים אפריטיף, ועולים למעלה, יוצאים לחצר או נשארים בבר. כל זה קורה לצלילי מוזיקה משובחת. רן מבשל לרוב כשברקע מוזיקה קלאסית ואופרה, נועה מעדיפה רוק איכותי, אבל שניהם אוהבים קשת גדולה מאוד של סגנונות. את הקירות מקשטים ציורים וצילומים שיצרו רן ונועה ובכניסה לבית תלויים דגלים יפניים, ממש כמו בכניסה למסעדות מסורתיות ביפן.
פריט אהוב: כורסה שעשויה מאמבטיה שרן ניסר (תוך פציעות קלות) לכורסת יחיד מדהימה ונוחה בטירוף. פריט נוסף אהוב הוא חלון ישן שהיה מורכב על בית מאוד ישן בשכונה, והפך למסגרת של שלוש תמונות שרן צילם ביפן.
עינת גרשי ואור ראב"ד: JARASHI
הכירו את המארחות: את האהבה לאוכל גילתה עינת כבר בגיל צעיר. "אצלנו בבית הכל התרחש סביב שולחן האוכל. לאהוב, להרגיש, לשמוח, בקיצור לבשל ולאכול. בגיל העשרה עברתי עם משפחתי ללונדון. מהר מאוד מצאתי את עצמי במטבח עם אמי, בשלנית בחסד, מנקה מולים, אופה ברווזים, צורבת צלעות טלה ומכינה ריזוטו וניוקי למיניהם". כשהחליטה להפוך את התחביב למקצוע, היא עשתה זאת אצל הטובים ביותר - השפים גורדון רמזי וטום אייקנס, ובמסעדות וולסלי וקווגלינו'ס. לאחר עשור קולינרי בלונדון חזרה עינת לארץ, ובישלה במסעדות עם אווירה משפחתית ואוכל פשוט וטוב כמו קפה איטליה, אוליברי, רוקח שוק ויוחנן.
ביוחנן התרחש המפגש עם אור שניהלה את המקום, לאחר שנים שבהן עבדה במסעדות השף קלואליס ויפו-תל אביב. "החיבור שלה ללקוחות היה מדהים בעיניי, האהבה לאנשים ולאוכל", מספרת עינת. האהבה הזו הובילה את אור ללמוד קונדיטוריה בתדמור, ומהר מאוד הבינו השתיים שהן רוצות לעשות משהו יחד, "למנף את החוזקות שלנו ולהיות מסוגלות לתת יחס אישי, וכמובן לאכול אוכל טוב ולשתות הרבה אלכוהול".
מה אוכלים? "אוכל ספרדי, איטלקי, ים תיכוני. דגים, פירות ים, בשר והרבה ירקות צבעוניים. אוכל שמח, אקלקטי, בדגש על חומרי הגלם שהם הכוכבים האמיתיים".
על הבית: במשך ארבעה חודשים חיפשו השתיים את הדירה המושלמת - "בית שבו נוכל לארח וליצור אווירה אינטימית, חווייתית ומרגשת", הן מספרות. לבסוף מצאו את הבית ברחוב מזל דגים שביפו העתיקה, לשם עברו לפני שלושה חודשים. "ברגע שחצינו את דלת הטורקיז ידענו שזו הדירה. הדלת הנעימה והמזמינה הובילה לחלל שרובו פתוח - שלושה חדרים וחצי המתפרשים על כ-150 מ"ר. הדירה הייתה אפלה, עמוסה ברהיטים שסגרו את החלל, מזרנים ישנים לישיבה. מיד התחלנו לדמיין איך תראה הדירה בטאץ' יותר מודרני, שמח, נקי ומזמין".
דלת הטורקיז מובילה למבואה שבצדה הניחו השתיים חפצי נוי, פסלים, כדים, ארגזים, ובקבוקי יין רבים. מן המבואה ניתן לראות את חלל האירוח הגדול: משמאל מטבח פתוח ומימין שולחן אבירים ארוך. הארונות הרבים הוצאו מהבית כדי לתת אווירה פתוחה ונעימה המבליטה את העיצוב האדריכלי העתיק של הדירה. "אנחנו מאמינות בLess is more- - בחרנו תמונות צבעוניות שיקשטו את הקירות הלבנים וכיסאות צבעוניים מודרניים. הוצאנו את כל הריהוט מן המטבח והשארנו רק את משטחי העבודה, כדי לחבר את האורחים למתרחש במטבח בזמן האירוח. את החדר הקרוב לחלל האירוח הסבנו למזווה, שבו אנו מאחסנות את כלי הבישול והאירוח". דרך המזווה ניתן להגיע לשירותי האורחים.
הסלון הוא החלק היחיד שהגיע בשלמותו מביתן הקודם, ובו ספה אדומה קטנה, שולחן קפה וטלוויזיה. בהמשך הסלון דלת עץ עתיקה שמובילה לחדר האורחים. חדר השינה ממוקם בגלריה מעל חלל האירוח. הפינה האהובה על השתיים בבית היא הדלפק ליד החלון הגדול במטבח.
פריט אהוב: "כלי ההגשה שלנו. אוסף צלחות מלונדון ומטורקיה, קנקני תה וטאג'ינים ממרוקו".
אופיר קמינקובסקי ורועי(קי) פייגלין: Ofir and Royki
הכירו את המארחים: אופיר הוא בוגר לימודי היסטוריה שהתקיים מקולינריה במהלך התואר, אז עבד במסעדות יוקרה כמו מאנטה ריי, צפון אברקסס ודקא. "התואר נגמר, הקולינריה נשארה", הוא צוחק. רועי עובד כבר 13 שנים במטבחים ("אצל כל ה-who's and who's") ואב לשלושה. "כשסיימתי את התואר היה לי קייטרינג שפועל עד היום. מנהלת הקהילה של EatWith הייתה באירוע קייטרינג שעשינו, התלהבה ושאלה אותנו אם יש לנו חלל לאירוח. באותו זמן רק בישלנו לאירועים מחוץ לבית שלי, אבל הבנו שלמעשה הבית הזה מושלם לאירוח". הם התחילו לארח לפני שלוש שנים וחצי, אז האתר והקהילה היו בחיתוליהם, ומאז הם הספיקו לארח יותר מ-300 ארוחות - יותר מ-4,000 איש שעברו אצלם בארוחות הפרטיות בלבד.
מה אוכלים? "אוכל ים תיכוני עכשווי תל אביבי. אנחנו יוצרים אינטרפרטציות אישיות לאוכל הים התיכוני. המנה המפורסמת שלנו היא פירמידה של פלמידה כבושה במלח על גספצ'ו עגבניות שרי צהובות, קרם פלפלים קלויים ועלי שומר".
על הבית: השניים מארחים בבית של אופיר ברחוב המנור בדרום תל אביב (שכונת גבעת הרצל), שם הוא גר כבר ארבע שנים (רועי גר ביפו). "בשכונה יש קהילת שכנים ממש מפותחת ומשמחת. אוכלים ארוחות יחד, עושים מסיבות על הגג המשותף ושותים תה בפטיו המשותף בקומה הראשונה". הבית ששטחו 75 מ"ר (נוסף על גלריה ששטחה כ-20 מ"ר) היה מפעל לפתיליות בימי המנדט הבריטי והוסב למגורים לפני 12 שנים. "אין חדרים, אפילו דלת לגלריית השינה אין", מספר אופיר. "מדובר בחלל אחד גדול. לפני שעברתי לפה התשתית הייתה - אבל את כל השאר שיפצתי עם חבריי למטבח. אני בעיקר לא מנסה להפריע לחלל היפה והגדול הזה".
הכניסה היא ישירות מהרחוב, וכשפותחים את דלת הברזל הצדדית "מקבלים את כל החלל לפנים", כפי שמגדיר זאת אופיר. מימין נמצא הסלון ואפשר לראות את המדרגות לגלריה, שם נמצא חדר השינה. בפינה הימנית, בסוף, מבצבץ המטבח המדהים. מימין למטבח נמצאים שירותים צנועים, ומתוכו יש יציאה לחצר פנימית מטופחת.
פריט אהוב: "ארון עץ גדול שרועיקי מצא ברחוב וקשרנו על הגג של האוטו שלו עם חוטים מאריכים".
