בני הזוג, שניהם בשנות ה-40 לחייהם הורים לשלושה ילדים (3, 6 ו-9), רכשו דירת גן בבניין משנות ה-90 המוקדמות בתל אביב. מכיוון שבעלי הדירה הקודמים היו מבוגרים וילדיהם עזבו את הבית זה מכבר, השינויים שנעשו בה במהלך השנים לא התאימו למשפחה עם ילדים קטנים. לכן החליטו בני הזוג לשפץ את הדירה ופנו למעצבת מירב קניאס, חברת ילדות של האישה. 
עוד בערוץ עיצוב הבית:
- לכל הכתבות בערוץ living
- עושים את זה כשאתם מכבסים מגבות? חבל, זה מזיק
- נבחר מלון הבוטיק הטוב בעולם. איפה הוא נמצא?
הדירה, ששטחה 195 מ"ר, כוללת מפלס קרקע ומרתף ומוקפת בגינה ששטחה 230 מ"ר. הבניין נמצא ליד חורשת פיקוס בשכונה שבה גדלו בעלת הבית והמעצבת. בעלי הבית ביקשו להחזיר את החלוקה הקודמת של הדירה, שהתאימה יותר למשפחה עם ילדים, ולכן הושבה ההפרדה בין חדרי הילדים לחדר ההורים. הם ביקשו גם להרחיב את הכניסה וליצור בה מקומות אחסון. המטבח נשאר נפרד מהסלון, אבל קיר אחד פורק כדי ליצור זרימה טובה יותר בין החללים.
"דרישה נוספת של הזוג הייתה לתכנן עם הפנים קדימה", אומרת קניאס. לכן הוחלט על תוכנית לעתיד – הבנות יעברו למרתף, שיש לו כניסה נפרדת, ויותקנו בו שני חדרי שינה, מטבחון, פינת עבודה, סלון וחדר רחצה; יחידת ההורים תוסב לחדר לנער מתבגר, והחדרים המשמשים היום את הילדים יהפכו ליחידת הורים הכוללת חדר שינה, חדר רחצה וחדר עבודה. במהלך השיפוץ נעשו הכנות בהתאם.
התרפקות על זכרונות ילדות
התכנון נמשך כחצי שנה והשיפוץ בפועל כשלושה חודשים וחצי. במהלך השיפוץ הובאה הדירה למצב שלד ונעשו בה כל עבודות הגמר מחדש. עלות השיפוץ כמיליון שקל, כולל תכנון, עיצוב, תשתיות ומערכות חדשות (חשמל, מים, ביוב וכו'), ריהוט ותשלום לקבלן מבצע וליועצים השונים.
בעלת הבית והמעצבת החליטו שבעיצוב הבית יהיו מאפיינים הזכורים להן מבתי השכונה שבהם גדלו והתארחו בשנות ה-70. אחד מאותם מאפיינים הוא הספרייה, שהיא מרכז הבית. "הספריות שעליהן גדלנו והיו מודל בשבילנו היו ספריות קיר סימטריות שהכילו את הסל התרבותי של הבית", אומרת קניאס. "כאן הספרייה היא שילוב של 'אז' ו'היום'".
גם המטבח משלב את העבר וההווה: הגוונים העזים מפעם וחומרי הגמר המבריקים העכשוויים, חזיתות ארונות מודרניות בשילוב אריחי הבריק מפעם. "הגוון שנבחר לארונות המטבח מתרפק על זיכרון ילדות מבית של הורים של חברה משותפת, שבו כלי האוכל היו כלי החרסינה המפורסמים מדלפט", מספרת קניאס. "הכלים, ובעיקר חיקויים של הכלים, רווחו בבתים אז. החלטנו לייצג אותם בכחול העז של חזיתות ארונות המטבח בשילוב משטחי השיש וחיפוי הקיר הלבנים".
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
"הלימונדה" של הפרויקט
אחד המקומות המוזנחים ביותר בדירה היה החלק המקורה שבין הסלון ליציאה לחצר, שטחו כ-12 מ"ר. המתכננת הציעה לתחום שטח זה בקירות זכוכית משובצים בפרופיל האלומיניום זהה לפרופיל שהותקן בשאר החלונות בדירה. במקום, המוקף בחצר ומשקיף אל חורשת הפיקוסים, הוחלט להציב את שולחן האוכל. החדר סגור באמצעות סורג דקורטיבי הנכנס ל"כיס" הדלת ששימשה למעבר בין הבית לחצר. גם הסורג הוא שילוב של עבר והווה, מסבירה קניאס: "הגוון הכתום המעט עכור של 'אז' בשילוב טכנולוגיית חיתוך, עובי חומר גלם ופרטי גמר עדינים של היום". לדבריה, זאת דוגמה לאופן שבו מגבלה הופכת להזדמנות. "זאת 'הלימונדה' של הפרויקט", היא אומרת.
חדרי הרחצה בבית קטנים מאוד ובעלי הבית לא רצו להגדילם על חשבון חדרים אחרים, ולכן הם תוכננו ביעילות מרבית. כדי לאפשר ניצול מקסימלי של השטח הותקנו בהם דלתות הזזה הנכנסות לקיר ותופסות פחות שטח מדלתות רגילות.
תכנון ועיצוב: מירב קניאס, mayrav.kanias@gmail.com
פריטי סטייל והלבשת הבית: גלי לבנה
נגרות: מוטי לאטי
היכרות עמוקה עם הדיירים ואורח החיים שהם מתעתדים לנהל בבית היא גורם משמעותי בקבלת החלטות, וגם הרצון שהבית ישקף את מי שחי בו ולא בהכרח את מי שתכנן אותו", אומרת קניאס. "חשוב לי לתת מענה גם לצרכים העתידיים של הדיירים ולראות איך הבית מתפתח ביחד עם הדינמיקה המשפחתית. לכן אעדיף תמיד לבחור בחלופות שאין להן 'פג תוקף' אסתטי, שהן משקפות את החיים בבית והן אינן בהכרח תלויות בטרנד או אופנה חולפת".
