כבר שלוש שנים מתגוררים שירן (29) ועומר (34) מילר (ובחצי השנה האחרונה גם בוריס החתול) בדירה שכורה בת ארבעה חדרים על שלושה מפלסים (כולל הגלריה) באזור רוטשילד במרכז תל אביב. לפני הדירה הזו, ממש כשרק הכירו, התגוררו בגבעתיים. "ידענו שזה זמני", מספרת שירן, "עומר גר שם אז עברתי לגור איתו. לא אהבנו את גבעתיים וידענו שדירה בתל אביב חייבת להימצא ומהר. את הדירה הזו מצאנו דרך חברים שאמרו לנו שהיא מתפנה. עומר עשה הכל לבד ומהר מאוד. הלך וראה וסגר חוזה. גם אם הוא יתבייש להודות, הוא אוהב את ההתעסקות הזו ואת קבלת ההחלטות, ואני סומכת עליו במאה אחוז, כך שזה מסתדר מצוין".
"אני הייתי אחראי על מציאת הדירה ושירן ורק שירן על עיצוב הדירה, מיקום הדברים ובחירת הפריטים", מוסיף עומר, "נתתי לה חופש מלא".
בית חייב מטבח גדול שמשקיף על ההתרחשות
"בגדול, אני מתה על הדירה הזו", אומרת שירן, "אבל הבעיה היא שתמיד מרגיש לא נקי למרות שהמנקה באה כל שבוע. השורשים של העצים שצומחים מתחת לבניין באגרסיביות עושים פיצוצים בקירות שאם לא מתקנים זה נראה לא טוב, זה גורם לרצפות להתנדנד ובכלל חלק מהכתמים על הריצוף לא יורדים. מצד אחד זה נותן אופי אבל מצד שני מרגיש לא נקי".
עכשיו מחפשים בני הזוג בית לקנייה בתל אביב, בשאיפה באזור שהם מתגוררים כיום. "זה אזור הכי טוב, צפון תל אביב לא מדבר אלינו", הם אומרים. "אם נחליט לחכות כמה שנים עם קניית הדירה, נסדר את הרצפה והפיצוצים בקירות, למרות שכל כמה חודשים אנחנו עושים את זה וזה חוזר. הייתי רוצה להשקיע בגינה. יש לה פוטנציאל אדיר. הגינה זה הפרויקט הכי גדול שנעשה אם נחליט להישאר בדירה הזו בשכירות לתקופה ארוכה".
איך אתם מדמיינים את בית החלומות שלכם?
"בית מגניב זה בית שאתה משתוקק לחזור אליו אחרי העבודה. בית כזה חייב שתהיה בו ספה ענקית לשקוע בה מכורבלים וכמובן מטבח גדול המשקיף על כל ההתרחשות בשאר הבית. אלו שני הדברים שכרגע אנחנו יודעים בוודאות שיהיו בבית שלנו".
עוד באתר לעיצוב הבית:
- מילאנו בכיכר מילאנו: דירה תל אביבית שתרצו לגור בה
- בחנו את עצמכם: האם יש לכם בית שווה?
- מטבחים יפים בפחות מ-10,000 שקל
זורם עם השינויים
הדירה לא הייתה מסודרת ככה בהתחלה. המיטה הייתה בגלריה, למטה מוקם הסלון, וחדר השינה הנוכחי שימש כחדר ארונות ענקי כאשר בקומת הכניסה היה חדר העבודה. "די מהר הבנו שזה לא יעבוד כי אני הולכת לישון בעשר ועומר חוזר מהמסעדה מאוחר מאוד ועוד צופה בטלוויזיה ומתנהל בבית, כך ששינה בחלל פתוח לשאר הבית פחות נכון", אומרת שירן, "העברנו את חדר השינה לחדר הכי תחתון - היום חדר ארונות שלי - ומאז היו עוד לא מעט שינויים ותזוזות בבית עד שהחדרים התמקמו במצב הנוכחי. בסופו של דבר הבנו שהכי נכון שהסלון יהיה בגלריה ולמטה תהיה פינת אוכל, כי אנחנו מארחים המון, ואז יש מקום לפתוח את השולחן ויחד עם הגינה יש זרימה טובה, וכמובן כי זה קרוב למטבח. יש לי קטע כזה שאחת לכמה זמן אני מסוגלת לקום בבוקר ולשנות מיקומים של מלא דברים בבית ברמה של החלפת חדרים, ואז יוצא מצב שעומר חוזר הביתה בערב ושואל 'מאמי, איפה ישנים היום?'. הוא לא מת על השינויים התדירים האלו אבל זורם איתם בסופו של דבר". 
מה השתנה בבית מאז שעברתם?
"החלפנו המון רהיטים. אני כל הזמן מחדשת. הספה, לעומת זאת, היא של עומר מלפני המון זמן. אני לא רוצה לקנות רהיטים יקרים, או בשפה שלי 'אמיתיים', בבית שהוא לא שלי. אני לא רוצה להתחייב למשהו מסוים כי אני אוהבת לשנות כל הזמן וכרגע אני נהנית מזה, ובבית שיהיה לנו בע"ה נתכנן הכל בול כמו שאנחנו רוצים, אז יהיה לי קל יותר להתחייב לרהיטים".
חוץ מהרהיטים החדשים שעיצבה יחד עם דפנה קסטיאל לרשת הריהוט קסטיאל as is - שולחן קפה בצורת לב ושני כיסאות ארנב - כל שאר הדברים הם פריטים זולים ששירן שינתה והתאימה לסגנון שלה בצביעה או חיפוי. "שולחן הסלון הנוכחי משוק הפשפשים היה בעבר בצבע בז' עם גימור עתיק, ויום אחד התחשק לי שהוא יהיה כהה אז צבעתי אותו בשחור. אני מכורה לספריי צבע. צובעת הכל ומשנה כל הזמן", היא אומרת, "רגליים של שולחן, שידות שלמות ועכשיו אני בשלב של צביעת המעקה. יוצאים אצלי מהבית ושחוזרים לא בטוח איך הוא ייראה. עומר לא אוהב שאני משנה. הוא אוהבת את הנוכחות שלו ולא בא לו לחזור ולתהות איפה ישנים ואיפה רואים טלוויזיה. אגב, עניין הזזת הרהיטים הולך איתי כבר הרבה שנים. עוד שהייתי ילדה הייתי משנה כל הזמן את ההעמדה של החדר שלי. מחליפה את המיקום של המיטה והשולחן למשל. גם אמא שלי כזו וכל הזמן אוהבת לשנות, אז אולי חלק מזה מגיע ממנה".
איך הגעת לסטיילינג?
"מאז ומתמיד הייתי שונה. היה לי סגנון מוגזם וקיצוני בלבוש. מה שנקרא 'חריגה בנוף'. נולדתי וגדלתי בראשל"צ, בגיל 20 עברתי לתל אביב לגור עם חברה טובה. לא סיימתי תיכון ולא עשיתי צבא. כבר בגיל 14-15 הייתי מסתובבת ויוצאת לתל אביב, כך שהעיר לא היתה זרה לי. אני עובדת מגיל מאוד צעיר ותמיד זה היה קשור באופנה. זה התחיל כמוכרת בחנויות בגדים ומשקפי שמש. בגיל 19, עוד לפני שעזבתי את הבית, ניהלתי למישהי את שלוש החנויות שלה בתחום האופנה. בחנות הזו נחשפתי לראשונה לסטייליסטים, לקונספט של השאלת בגדים, צילומים והחזרה. באחד הימים בעבודה נכנסה מישהי וכנראה בגלל הלבוש המוזר-מגניב שלי הציעה לי להיות מעין סטייליסטית למחרת לצילומים להלבשה תחתונה. זרמתי איתה ומהיום למחר עשיתי סטיילינג. הבאתי הכל מהבית, פריטים משלימים כמו תכשיטים, תיקים, גרביים, והיה מוצלח מאוד. משם הכל התגלגל. התחלתי לקבל עוד ועוד הצעות. פשוט פגשתי את האנשים הנכונים בזמן הנכון והבנתי שאני עושה בדיוק מה שאני אוהבת. לאט לאט מצאתי את עצמי עוסקת רק בזה, וכבר משאילה בעצמי מחנויות ומחזירה. אני מאוהבת במה שאני עושה ובלי זה אי אפשר לעשות את זה. זו עבודה קשה, איסופים, החזרות, אישורים, שיחות מול משרדי היח"צ, בחירת דוגמניות, ימי צילום מעייפים ומתוחים. כל האחריות היא עלי.
"עד לפני שנה בערך עסקתי אך ורק בסטיילינג. עבדתי אצל לקוח מאוד גדול ומוכר ועבדתי גם כפרילנס במקביל. עזבתי את אותו לקוח כי רציתי לגדול והבנתי שרק יציאה החוצה תביא איתה התפתחות אישית. המון דברים כבר התבשלו על אש קטנה בחוץ, וזה היה הזמן הנכון לצאת ולגעת בהם. החלטתי שאני צריכה לשחרר כדי להתפנות בזמן ובנפש לדברים אחרים שהם בשבילי ושהשם שלי, SHIRANKA, יוביל ויהיה מוכר ושהכישרון שלי לא יסתתר מאחורי מותג אחר. בשלב מסוים פתחתי את האינסטגרם שלי, ובן לילה הוא הפך לטירוף, ויש לי המון עוקבים. מצחיק איך השם שהיום הכי מזוהה איתי תפס. כשניסיתי לכתוב שירן כדר זה כתב לי שהשם תפוס, אז ניסיתי SHIRANKA, כלומר השם שלי וההתחלה של שם המשפחה שלי, כי הייתי בטוחה שזו רק סיסמה אישית".
הכי מאוהבת שיש
היום, בעיקר בזכות האינסטגרם הפעיל בו 15,400 עוקבים, שירן מאוד מזוהה עם הצבע הוורוד, הארנבים והגלידה. בשנה האחרונה היא מתעסקת כמעט רק בבלוג אינסטגרם שלה, אינסטבלוג, מקדמת את עצמה ומשקיעה בדברים שהיא אוהבת. סטיילינג היא עושה רק לדברים שהיא בוחרת בקפידה. פחות לפרנסה ויותר לתשוקה. "אני לא מוותרת על טייטל הסטייליסטית כי זה באופי זו אני, אבל אני פחות עושה את זה מפעם. היום אני מייצרת תוכן ויזואלי לחברות ומותגים באינסטגרם. אני מייצרת להם את התמונות", היא אומרת. "בשנה האחרונה עשיתי שינוי והחלטתי שאפשר לעבוד קשה ולעשות מה שאני אוהבת בלי לוותר על שינה טובה. סדרי העדיפויות שלי השתנו ואני יודעת למנן את העבודה שלי ולא הורגת את עצמי".
ספרי על שיתוף הפעולה עם קסטיאל.
"הרבה זמן התבשל לי בראש חלום לייצר רהיטים שאני מעצבת בסגנון המאוד מסוים שלי - ארנבים, לבבות, כוכבים - וחיפשתי חברה שיש לה את הידע והניסיון להוציא את זה לפועל. רציתי ליין רהיטים מגניבים בול בשפה שלי. הייתי חולמת על זה בלילות. לא היו לי אז את הכוחות לעשות את זה עצמאית עם נגר, מה שאגב היום כבר אין לי בעיה. יום אחד ישבתי לארוחת צהריים עם אלון קסטיאל וסיפרתי לו בדרך אגב על החלום עם הרהיטים ואמרתי לו שאנחנו חייבים לעשות משהו יחד והוא זרם, ויום למחרת כבר נפגשתי עם אחותו המעצבת הראשית והייתה לי פגישה מעולה ומדהימה. יצאתי מאוהבת במשפחה הזו. היא לא אמרה לי לא על שום דבר ולא ביטלה לי אף רעיון, למרות שאני הכי רוכבת כל היום על קשת בענן. היא הגשימה לי את החלומות ויצרה מהם משהו מוחשי וזה מטורף. הייתי בוכה מאושר כשהייתי רואה תמונות של ההדמיות או של הרהיטים מהמפעל בקריית גת. קסטיאל גם לקחו על עצמם את המפיות והכלים עם הטקסטים שיצרתי את האבטיפוס שלהם. אין לדעת לאן שיתוף הפעולה הזה ייקח אותי. ממש תרגמו את האינסטגרם. ארנב זו החיה שמייצגת אותי - אני דומה לארנב! - ואולי בקיץ יהיה משהו דומה רק עם גלידות ותותים".
לא קל לנהל חיים משותפים כשלשני הצדדים קריירות תובעניות. "בעשר בערב, כשאני הולכת לישון, אני כבר מחכה לבוקר להתחיל שוב לעשות מה שאני עושה", אומרת שירן, "אבל אני יודעת לקחת לעצמי חופש. כל חודשיים עומר ואני טסים לחופש כי אנחנו פשוט לא נפגשים. כשאני ישנה עומר באמצע שיא הערב במסעדה. משתדלים פעם בשבוע לקחת לנו ערב לעצמנו לזמן איכות ולטוס יחד לפחות אחת לחודשיים-שלושה. גם בחו"ל כל אחד מאיתנו בעולם שלו - עומר אוכל וטועם ומנהל את הבלוג, ואני בעולם שלי וקונה ומצלמת מלא. אז גם בחופשות הזמן מאתגר, אבל אנחנו מתים על זה. לא הייתי אף פעם בניו יורק, יש לי חרדה שאם אטוס לשם אתאהב ואקבל דיכאון כשאחזור. פעם אחרונה זה היה לונדון ופריז. יש לנו גם חברים שם אז זה תמיד נחמד. לי ממש חשוב להיות עם עומר. אני הכי מאוהבת שיש. אני מעריצה שלו".
מה הפריטים האהובים עלייך בדירה?
"בחדר השינה מנורות לילה של ארנבים וכרית דונאט שלי; בסלון - כיסא ארנב ורוד ומנורת לילה של גלידה. כן, מיקמתי מנורת לילה בסלון כי רציתי לתת לה מקום של כבוד"; בחדר ארונות – הכל. אני מאוהבת בכולו. הוא החיים שלי!; ובמטבח - לא סובלת כלום ואין בו שום דבר שלי. רק הוספתי את המוט מברזל שעליו תלינו את כל המחבתות. זה מאוד נוח לעומר כשהוא מבשל. זה נגיש, יפה ובכל זאת מכניס קצת אופי".
ולדברים החשובים באמת
מי מבשל בבית?
"בעיקרון עומר אחראי על המטבח, אבל גם לי יש בזה חלק ולפעמים אני תופסת פיקוד".
מה המנה הכי טעימה שעומר מכין לך?
"רביולי שרימפס".
גם את מבשלת לו?
"עומר מת על הממולאים שאני מכינה. חציל ממולא בבשר ברוטב עגבניות מושלם. מתכון סודי של המשפחה".
האם היצירה שלו מפרה את שלך ולהפך?
"מאוד מאוד מאוד! אנחנו כל היום סביב יצירה ומעודדים אחד את השני לעשות עוד, ליצור ולפתוח את הראש".
מה הבילוי האולטימטיבי שלכם?
"חופשה בפריז".
באיזה מסעדות אתם אוהבים לאכול?
"שולחן, חדר אוכל ובית תאילנדי".
הערים האהובות עליכם בעולם?
שירן: "פריז".
עומר: "ניו יורק".
מה הפריט הכי מגניב שעומר קנה לך?
"טבעת ליום נישואים הראשון".
מי נותן את המילה האחרונה?
"אנחנו מדברים על הכל וסוגרים הכל יחד אין לנו את הקטע שאחד מאתנו חייב תמיד להיות הכי בולט והכי חזק. גם בהתנהלות היומיומית בבית אנחנו מסתדרים מצוין. יש עוזרת שבאה פעם בשבוע, שזה חובה, וכל השאר אנחנו מתחלקים במטלות בכיף".
מה החלום של כל אחד מכם?
"ברור שלהצליח כל אחד בתחומו, אבל כל אחד מאיתנו חולם מכל הלב שהשני יצליח ולא רק הוא, וגם שתהיה לנו הצלחה משותפת בזוגיות עם קריירות פורחות ועשירות".
יש דרך כלשהי שתשתפו פעולה? זה משהו שאי פעם דיברתם עליו?
"אנחנו משתפים פעולה גם בדברים שלא נראים לעין. אנחנו זוג שמתייעץ הרבה ומאוד מפרה את הצד השני וככה גם את עצמו. אין לנו ספק שעוד נעשה דברים ענקיים ביחד. יש זמן. אין לאן למהר".
