תוכנית המתאר הארצית להתחדשות עירונית ולחיזוק בניינים בפני רעידות אדמה, הידועה בעיקר כ"פינוי-בינוי" ותמ"א 38, הביאה אתה לא מעט תופעות, ביניהן פופ-אפים חברתיים ואמנותיים שמתקיימים בבניינים המיועדים להריסה. בין הרגע שבו כל הדיירים התפנו מהבניין ועד לרגע מחיקתו מעל פני האדמה, הבניינים האלה הופכים לתערוכות קצרות מועד של צבע, גרפיטי וסטריט ארט, שמושכים תושבים ועוברי אורח.
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> השאיר לאשתו כלים מלוכלכים ופתק, שהפך לוויראלי
>> "תתפלאו, אבל העיר היפה הזאת מחבקת את הישראלים עכשיו"
בשבוע שעבר הולבש בניין מיועד להריסה ברחוב משה שרת בצפון תל אביב במסר הכי חשוב בעולם – שלט ענקי שעליו הכתובת !Bring Them Home Now ולצידו, על גבי מעקות המרפסות מתנפנפים ברוח עשרות סרטים צהובים. את הבניין שמיתמר למרחק ניתן לראות אותו היטב בין הבתים הנמוכים הסמוכים. השבוע נצבעה החזית שלו בצהוב על ידי קבלן סנפלינג והמלים הוטבעו בעזרת שבלונות, ולמחרת קשרו נציגי החברה היזמית "דמרי בעיר" את הסרטים מתוך 300 מטרים סרט בד שרכשו לצורך המיזם.
View this post on Instagram
אסף ניר, מנכ"ל "דמרי בעיר" -חברה בת של י.ח. דמרי להתחדשות עירונית, מספר כי בחברה חשבו רבות מה לעשות עם ה"קנבס" הריק של הבניין, שמיועד להריסה בעוד כחודש. הועלו רעיונות למופעי תאטרון קטנים חופשיים לקהל או חדר בריחה, אבל מה שבשנים האחרונות נוצל למהלך שיווקי ותדמיתי כבר לא התאים. "אחרי ה-7 באוקטובר הכול התגמד ונהיה מיותר. חשבנו לאכלס בבניין מפונים, אבל המקלט לא היה נגיש והעלות להכשרה שלו הייתה גבוהה מדי. הכי נכון נראה לנו להשתמש בכוח הזה כדי להציג את המסר של השבת החטופים. בחרנו בצבע המזוהה עם החטופים כדי שיתקבל אפקט חזק יותר מעוד שלט כמו שרואים באיילון, ונמנענו מהצגת לוגו החברה". הדיירים אהבו, חיזקו אותם והגיעו לצלם ואף שיתפו ברשתות החברתיות. לדברי ניר, המיזם עלה כ-15 אלף שקלים.
הקשר המיוחד לתושבי הדרום, ולעידן עמדי
לחברת י.ח. דמרי יש קשר אישי עם תושבי העוטף, כי מקום מושבה בנתיבות ושם מתגורר גם בעל החברה, יגאל דמרי, כל חייו. "החברה בקשר חזק עם הדרום, אימצה יחידות צבאיות ותורמת מיליונים", אומר ניר ומזכיר גם את הפרזנטור של החברה, הזמר והשחקן עידן עמדי, שנפצע לפני ימים אחדים קשה, מאושפז בבית החולים ומצבו התייצב. עמדי נבחר להוביל וללוות את החברה לשלוש שנים, וייצג מבחינת החברה ערכים של יצירה ללא פשרות, פשטות, צניעות ואהבת הארץ, שהתאימו לערכיה. "אנחנו מאחלים לו החלמה מהירה", מוסיף ניר.
לאחר שש שנים של המתנה פונו הדיירים מהבניין הוותיק, שנבנה בתחילת שנות ה-60. שירלי טוראל, דיירת ואדריכלית ומעצבת בגמלאות, מספרת כי תאריך הפינוי נקבע ל-10 באוקטובר, מה שכמובן נדחה. היא דיירת ותיקה בבניין, שגרה בדירה עוד כילדה עם הוריה ובה גידלה את הילדים שלה, כך שהיא קשורה לבניין בטבור. "עברנו שם לא מעט מלחמות, המקלט כבר לא היה שמיש וזה אחד הדברים שהוביל אותנו לתמ"א", היא מספרת. "אני אישית אמרתי שלא אעבור בו מלחמה בלי ממ"ד, אבל יומיים לפני שיצאתי ממנו, עוד ישבתי במדרגות". את ה-7 באוקטובר היא מתארת: "זה היה הזוי לגמרי. כמו כל עם ישראל התעוררנו לאזעקות, נצמדו לטלוויזיה ולא האמנו למראה עינינו. מעבר לתחושות המשותפות של כולם במדינה, של תדהמה, הלם ועצב, וילדים שרצים בשדות ושאלות כמו איפה הצבא, לקראת ערב נפל לנו האסימון. בתל אביב הייתה כל שעה אזעקה ואנחנו בריצות לחדר המדרגות שהתקרה שלו זכוכית. פחד אלוהים. בבית אנחנו לא יכולים כמעט לזוז כי הכול ארוז, ועובדים של חברת ההובלות גויסו גם הם, ואחד מהם שכל בן".
בסופו של דבר, לאחר מאמץ מרוכז התבצעה ההובלה ועברה בשקט יחסי, ואחרון הדיירים פונה לפני שלושה שבועות. בהתאם לתכנית המיועדת לאזור מטעם עיריית תל אביב, מיועדות לבניין 8 קומות, 22 דירות וחנייה תת קרקעית, והדיירים, שמתגוררים בינתיים בדירות שכורות במימון היזם, צפויים לחזור אליו בעוד שלוש שנים. מרחק זמן שכולנו תקווה שיהיה זיכרון רחוק גם עבור החטופים שכבר ישובו לבתיהם.