מלאי משובח של מעצבים צעירים יוצא לדרך: מאות סטודנטים לעיצוב שסיימו את לימודיהם השנה מציגים בשבועות הקרובים את פרויקט הגמר שלהם, לוקחים נשימה ארוכה ויוצאים לאזרחות. עבודות מופלאות בעיצוב גרפי, מוצרים שהייתם רוצים בבית בעיצוב תעשייתי, בדים שהייתם שמחים שיעטפו אתכם בחורף הבא בעיצוב טקסטיל, נוף אורבני חדש שהייתם מאחלים לעצמכם להסתובב בו ביום יום בעיצוב פנים ואדריכלות - הכל מחכה לכם באחת מאטרקציות הקיץ המסורתיות הראויות ביותר של חודש יולי. הנה טעימה קטנה של כמה מהעבודות הנבחרות של בתי הספר לעיצוב ברחבי הארץ.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
בצלאל
המחלקה לעיצוב תעשייתי: Jioco, ניב כהן - השקעתם אלפי אם לא עשרות אלפי שקלים בעיצוב סלון הבית שלכם, והופ הגיע הילד הראשון המתוק שלכם ומחרב כל חלקה טובה עם צעצועים ומתקנים מצועצעים המפוזרים בכל מקום. הפרויקט של כהן מציע שלושה שטיחים בעלי אפשרויות משחק שונות. הוא בוחן באמצעותם איכויות התורמות להתפתחות הילד ועוזרות לחיזוק הקשר והתקשורת בין הורה לילדו. השטיחים הייחודיים מספקים גירוי חשוב לחושים, ליצירה ולדמיון הילד תוך שמירת עיצוב החלל הביתי.
עיצוב תעשייתי: Licy, הגר מורן - גם במקרה של מורן הילדים במרכז העבודה, שמנסה להתמודד עם הנושא הלא כל כך נעים של טיפול בכינים. היא עיצבה ערכת עזר לאיתור ולטיפול בכינים שמטרתה להיטיב את החוויה השלילית של הטיפול המסורתי. את המסרק מחליף מסרק אופטי הסורק במהירות ובדייקנות את הראש וחוסך זמן ומונע אי נעימות הכרוכים בגילוי הכינים. הכובע מונע את חשיפת העיניים לתכשירים ומאפשר לילד להסתובב בחופשיות בזמן הטיפול ללא חשש מנזילת התכשיר. בעזרת הטיפול בבובה, הילד משתתף פעיל בתהליך, דבר היוצר אמפתיה ואווירה חיובית לטיפול הלא נעים במקורו.
עיצוב תעשייתי: Comfort Zone, דניאל מאיירס - מאיירס בחר לעצב לקהל שפחות זוכה לתשומת לב המעצבים ביום יום - אסירים. עד היום, לרהיטים בתא האסיר בבית הכלא לא הייתה חשיבות מעבר לייעודם הבסיסי ולהבטחת שמירה על ביטחון האסיר והסוהר. הפרויקט של מאיירס משתמש ברהיטים ככלי אקטיבי במאמץ המערכת לשיקום האסיר. הוא מציע מערכת רהיטים מוסדיים המאפשרים לכל אסיר לעצב סביבה פרטית וחמה אשר בה הוא חושב, כועס, משתעמם, מתגעגע, בוכה או צוחק. הרהיטים שלו גם מאפשרים דרך תקשורת עכשווית בין האסיר לאהוביו שבחוץ, ודרך קלה לניטור קשרים אלו על ידי הגורמים השומרים על האסיר.
עיצוב קרמי וזכוכית: השאר סימן, עדנה פרידמן - פרידמן הפגישה בין גופי פורצלן לגלילי חומר. גופי הפורצלן מורכבים ממפרקים קרמיים המאפשרים תנועה וצליל ומודגמים בווידאו. המפגש בין הגופים לגלילים מאפשר קשרים שונים הנוצרים מתוך יכולת התנועה של הגופים. הגלילים הרבים במגוון הגדלים שואפים ליצור נוף טופוגרפי משתנה בהתאם לכיוון ההסתכלות.
עיצוב קרמי וזכוכית: היו לפניי בעולם הזה, נועה צ'רנחובסקי - צ'רנחובסקי יצרה מערכות אוספים ומערומי כלים מתוך נרטיב המציאות האנושי, הנותרים כעדות לחיים שהיו. הם הופכים להיות "טבע דומם" ומקיימים בתוכם רקמות חיים חדשות בניסיון לבחון יחסים בין טבע לתרבות. הפרויקט הוא מחווה לכלי מפעל "לפיד" הישראלי משנות ה-70. דגמי המפעל, שהיו בכל בית ישראלי ממוצע, נותרו כמזכרת מתקופה קצרה של תעשייה קרמית משגשגת שהייתה בארץ.
צילום: עידו מלר - "זה עניין באדם רגיל כמו כולם, שלוקח הכל צעד אחד רחוק מדי", מסביר מלר את עבודתו. "הוא יודע שהוא כמו כולם אבל גם יודע שיש לו יותר מרוב האנשים. הוא תוצר של הדור שלו ושל אלו שמכוונים את זהותו כאינדיבידואל. הוא מודע לדבר וזה מרוקן אותו ומשתק את ביצועיו. הרצון, השאיפה, התשוקה והיצר כולם מצויים רק בראשו. הוא לא יכול להזיז כלל את גופו כי המחשבה היא זו שמשאירה אותו חי. את המציאות הוא חווה כשאר האדם, אבל הדיסוננס בין הרעב העצום שנוכח במחשבותיו לבין ההבנה שהכל חסר טעם, כמעט, מותיר את מעשיו בדמיון בלבד. שם העולם בידיו, כמו שאמרו לו כל חייו".
צילום: בר שארמה - שארמה לוקחת את תמונות השִגרה שאנחנו רגילים כל כך לחלוף על פניהן ומשחזרת אותן דרך תהליך הצילום. תהליך זה יכול להיעשות באמצעות יצירה מחדש של וילון נוף הודי מלאכותי על נייר צילום העשוי מאה אחוז כותנה, החלפת תפקידה של בר רפאלי בקטלוג קיץ 2005 של אופנת אירית בדוגמנית אתיופית או בהחלפת מטפלים כהי העור בשלוש נשים ישראליות גנריות. "הניסיון לחקות באמצעות הצילום הוא המאמץ הטוב ביותר שלי לתת פירוש מחודש לאווירה הפוסט-קולוניאלית בחברה המערבית", היא מסבירה.
התערוכה פתוחה בתאריכים 29-14 ביולי, בימים א'-ה' בשעות 21:00-10:00, בימי ו': 15:00-10:00
המכון הטכנולוגי חולון
עיצוב תעשייתי: WOOD COUTURE, נטע אשרי - דרך מחקר חומרי מסקרן, יצרה אשרי למינציית פורניר צבעונית ומרעננת, אשר אתגרה את האסתטיקה של החומר והוסיפה ממד טכנולוגי בעבודה דקדקנית ועמלנית. כל אובייקט שיצרה אשרי הוא יחיד וחד פעמי. היא עיצבה שני רהיטים, כיסא וכורסה, אשר משלבים את הטכנולוגיה החדשה בתוכם במינונים שונים ומציגים את "קצוות המחקר": הכיסא משלב את הלמינציות הצבעוניות רק באזורי חיבור וכיפוף, בשימוש חכם ויעיל מבנית וטכנולוגית. הכורסה לעומתו מציגה משטח צבע עשיר ומורכב, עשוי שכבות צבע רבות, המשמש כמושב וכמשענת.
עיצוב תעשייתי: לחם, דניאל אמיר - העבודה של אמיר אתגרה מחדש את אחד המוצרים הבסיסיים ביותר בתרבות האנושית, הלחם. אמיר, בתה של קונדיטורית, בחרה לבחון את חומר הגלם - הבצק - וחקרה דרכים לשלוט בתפיחה שלו וכך לייצר צורניות חדשה ומעניינת ללחם. מתוך המחקר שלה יצרה אמיר חווית אכילה חדשה ויוקרתית למאכל כה בסיסי, לצד כלי הגשה ייעודיים. כך למשל, היא הפכה לחם ל"פרי" אותו אפשר לחלק לפלחים ולפרק לפני האכילה. את הקרוטונים המרובעים למרק היא הפכה ל"פטריות" המבצבצות מתוך מקל ייעודי. אמיר יצרה גם תבניות ייחודיות ומעוררות תיאבון למיני סנדוויצ'ים כקעריות המסוגלות להכיל מילוי ולאלו המלקקים את הצלחת יצרה "יעה לחם" לגריפה.
תקשורת חזותית: The Flowers, לימור סלמן - הקליפ המרגש והיפיפה שיצרה סלמן מציג במרכזו אישה המנהלת מערכת יחסים מורכבת עם החפצים שלה, כשברקע מתנגן השיר "the flowers" של רג'ינה ספקטור, העוסק בהיאחזות באהבה שנגמרה. סלמן השתמשת במטאפורה של היאחזות בחפצים ככלי לשמר זיכרון דרך שמלתה של האישה בסרטון, ערימת זבל שהיא תקועה בתוכה והחפצים שלה, שלא ברור מי שולט במי. הקליפ כולו נעשה בדקדקנות מרהיבה באנימציית סטופ מושן.
The Flowers Teaser from Limor Salman on Vimeo.
תקשורת חזותית: עיצובים גנוזים, שני דבורה - מה היה קורה אילו עולי ארצות ערב היו למעצביה של סמליה העיקריים של המדינה? זו השאלה שהובילה את דבורה בעבודתה, שבה היא מדמיינת ברגישות מציאות עיצובית חלופית לזו שהייתה נהוגה בשנות קום המדינה. דרך חקר של תודעת אומנותם של יוצרים ילידי אסיה ואפריקה, היא מציגה עיצוב אחר של סמלי המדינה, רשויותיה ומוסדותיה, כמו שטרות, דרכון ודגל. הפרויקט מציג את היופי שבסלסול ואת העושר ואת המורכבות הקיימים בסגנון המזרחי.
עיצוב פנים: מגדלי המים, נועה סולומון - דרך מחקר על מגדלי מים בישראל מצאה סולומון את מגדל המים בעג'מי שביפו. בשכונה בעלת האוכלוסייה המגוונת עומד מגדל מים בעל חשיבות היסטורית. סולומון "עיבדה" מחדש את המגדל והפכה אותו למתחם המשמש נקודת מפגש עבור הציבור המקומי. רחבת המגדל הפכה לאמפי ישיבה בשילוב שוק אוכל, המגדל עצמו הוא גינה אנכית, וקומת המרפסת היא חלל עבודה ציבורי עם נוף פנורמי על השכונה ועל יפו.
התערוכה פתוחה בתאריכים 29-13 ביולי, בימים א',ב',ד',ה' בשעות 22:00-16:00, ימי ג' בשעות 22:00-10:00 ובימי ו': 13:00-10:00
שנקר - בית ספר גבוה להנדסה ולעיצוב
עיצוב תעשייתי: אובייקט ישיבה מתנפח, עידן מוסקונה - מוסקונה עיצב אובייקט מתנפח לישיבה, המבוסס על טקסטיל הכלוא בשלדת עץ ומציע שילוב חומרים, טקסטורות וצבעים. באמצעות הזרקת פוליאוריתן לתוך בד לייקרה שנתון בשלדת העץ, הוא יצר מפגשים חדשים של טכנולוגיה ומקור ו"משחק" של איזון בין חופש לשליטה.
עיצוב תעשייתי: מחיצה, שיר קרת - במסגרת הפרויקט חקרה קרת התנהלות אישית במרחב משותף, בדגש על הדינמיקה הזוגית בבית. היא עיצבה מחיצה לחלוקת החלל המשמשת ככלי תקשורת לניהול שיח על טריטוריה וצרכים. תנועת הגפת התריס מסמנת לבני הבית טווח של מצבי רוח ומציינת מתי רוצה בן/בת הזוג פרטיות או מעוניין להיות ביחד.
עיצוב טקסטיל: She's a Rainbow, דנה פולק - פולק עיצבה בדי פליסה חדשים תוך שימוש בטכניקות ובחומרי הדפס שונים, המקנים להם תלת-ממדיות ומבנה קיפולים. מהבד החדש היא יצרה סדרת עיצובי טקסטיל ללבוש, המתייחסים למבנה ולאפקט החזותי של פליסה. הדפס בגווני הקשת משתלב עם הדפס מטאלי שמשקף, שובר ומחזיר את האור. העיצובים מתבססים על האופן שבו ספקטרום צבעוני נוצר משבירה ומהחזרה של קרני אור.
עיצוב טקסטיל: UNDER COVER, אור שלום - שלום עיצבה משחק פרפורמטיבי המאפשר למשתתפים להשיל מעליהם את המסכות היומיומיות ולעטות במקומן מסכות דמיוניות שבאמצעותן הם יכולים לבטא תכונות אופי חבויות כמו עבד, קוסם, תליין ועוד. המסכות הסרוגות עוצבו בהשראת מסכות וטקסים אתניים, יצירות אמנות עכשווית, פרפורמנס, תיאטרון ו-BDSM. השילוב בין העולמות מעורר מחשבה ודיון על הצורך בגירוי נוסף, במרחב חופשי אך מסוגנן המנוהל על ידי חוקיות שונה, שבו ניתן להסיג את הגבולות המקובלים של זהות והתנהגות ולהמציא אותם מחדש.
עיצוב פנים, מבנה וסביבה: לעצור בתנועה, ספיר רכטמן - הפרויקט מתמודד עם התנהלות העוברים והשבים במתחם הבורסה, המאופיינת במירוץ אינטנסיבי לעבודה וממנה ללא עצירה ושהייה במרחב. רכטמן בחרה לטפל בתופעה על ידי יצירת מרחב ביניים שישהה את הקצב המואץ. היא התמקדה ברחוב הרקון המתעד להיות מדרחוב, וכדי למנוע את הפיכתו לעוד מרחב בורסאי-טיפוסי היא הציבה בו אובייקטים דינאמיים יוצרי צל וכאלה המשמשים לישיבה המגיבים לתנועת האנשים במרחב.
עיצוב פנים, מבנה וסביבה: Industrial-Community Workshop, גיא לי - הפרויקט של לי עוסק ביצירת קהילת עבודה שיתופית דרך שימוש בשאריות עירוניות כחלל עבודה משותף לבעלי מלאכה. החלל בא לתת מענה לעוסקים העצמאיים שאין ביכולתם לשכור שטח עבודה ובהתאם לתפישה זו, המבנה מרכז בתוכו כמה פונקציות מתחומי המלאכה, בהן נגרייה, מסגרייה ומתפרה, כך שכל מה שצריך לעשות זה להגיע למקום ולהתחיל לעבוד. בכל קומה חלל קופסתי שמטרתו לנתק את המשתמשים מהמתרחש סביבם ולספק להם מקום שקט שבו יוכלו לפתח פרויקטים או לבלות יחדיו.
תקשורת חזותית: Slavic Girls, אניסיה אפק - אפק עיצבה מגזין עוצמתי בן שלושה גיליונות העוסק בהבניה המגדרית של נשים סלביות. בכל גיליון מתוארת דמות נשית מהמיתולוגיה הסלאבית: רוסלקה (Rusalka), וילה (Vila) ופלוטניץ' (Flotnitzh). באמצעות הדמויות, חוקר המגזין את האופן שבו נשים סלביות תופשות את עצמן ואת מקומן בחברה.
תקשורת חזותית: זושא אוכל רחוב פולני, ארי קושמירק - קושמירק יצר מיתוג לרשת של אוכל רחוב פולני, המציע מבט אחר וחדש על תרבות האוכל שאינה מוכרת בארץ. ההשראה לעיצוב הגיעה מהפולקלור הפולני - הן בטקטיליות והן בשפה החזותית - המתורגם לשפה עכשווית, צבעונית ורעננה.
התערוכה פתוחה בתאריכים 31-14 ביולי, בימים א'-ה' בשעות 22:00-10:00, בימי ו': 13:00-10:00
המרכז האקדמי ויצו חיפה
המחלקה לתקשורת חזותית: אכלו לי שתו לי, ענת פרי טל - הפרויקט המפוצץ בהומור של פרי טל צוחק בחן רב על החצר האחורית של קיבוץ מעלה החמישה, כפי שמשתקפת מלוח המודעות בכניסה לחדר האוכל. היא השתמשה במודעות שליקטה מארכיון הקיבוץ על אבדות וחוסרים שנימתם הקנטרנית מעידה על האשמה בגניבה חמורה ואיירה את האנשים שמאחורי המודעות - כל אחד סגור בעולמו, מתלונן על מחסורו, כשבפועל כל אחד גנב דבר מה בעצמו.
המחלקה לתקשורת חזותית: חטאים - הקומדיה האלוהית, יוסי מדר - הפרק הראשון של הקומדיה האלוהית היה נקודת המוצא לפרויקט הגמר של מדר, שבחר בכמה עולמות עיקריים מתוך הספר ונתן להם פרשנות חדשה ומודרנית, עם נקודת מבט מקורית על מצב החברה כיום. במעגל הלימבו למשל, שבספר מתואר כאנשים שלא חטאו אך נענשו, הוא בחר להשתמש בילדים המציגים עולם תמים וחסר אונים ודרכם הראה את הכאב של העולם הזה.
המחלקה לארכיטקטורה: המחצבה, פליקס צ'ברטקי - בין שכונה ד’ לשכונה ו’ בבאר שבע ניצבת מחצבה נטושה, אשר סדרה של אירועים היסטוריים והחלטות תכנוניות גרמו לה להפוך לחור ברקמה העירונית. צ'ברטקין בחן את זהות המקום, הקונפליקט בין טבע לעיר וניסיון לשילוב המחצבה ויצר מרחב ציבורי המשמר את הערכים הנופיים והגולמיים במקום.
המחלקה למדיה, צילום וקולנוע: ולריה גנזמן - גנזמן נזכרת בעבודתה בהופעה של סבתה שבה צפתה כשהייתה בת 6. "לא היה זה ריקוד כמו שהכרתי. לא ראיתי מישהו זז ככה בעבר", היא מתארת. "הצורה שבה הגוף שלה זז והתקמט והתפתל והתעוות עוררה בי פחד. המראות האלה נחרטו בזיכרוני. היום אני יודעת שדרך הריקוד היא ביקשה לבטא את הסבל האדיר שבו הדמות שלה הייתה שרויה. מעולם לפני כן לא ראיתי סבל כזה, לא הרגשתי כך". אותו זיכרון הצית בה את הרצון לשחזר את אותה החוויה.
התערוכה פתוחה בתאריכים 23-13 ביולי, בימים א'-ה' בשעות 20:00-12:00, בימי ו': 14:00-10:00, בשבת 22:00-10:00
מכללת סמינר הקיבוצים
תקשורת חזותית: אופטימיות אופטימלית, אשרת שוורץ - סרטון האנימציה של שוורץ מתבסס על מחקרה של ד"ר טלי שרוט, המתאר את אחת האשליות הגדולות שהמוח האנושי מסוגל להן: הנטייה שלנו לאופטימיות יתר, שקובע כי האופטימיות חיונית למהלך חיינו אך יכולה גם להיות הרסנית. הסרטון מציג חוויות שונות במהלך החיים שבהן מתבטאת האופטימיות ומתאר כיצד נוכל להבין את המנגנונים המפעילים אותה, כך שנוכל ליהנות מהיתרונות שבה ולהרוויח כלי לחיים טובים יותר.
finalMovie from oshrat schwartz on Vimeo.
תקשורת חזותית: חוויה מתלתלת, לי מולכו - סדרת האיורים של מולכו מציגים את מאבקה ארוך השנים בתלתלים שלה, לאורך תקופות שונות בחייה. היא בחנה מחקרים וספרי היסטוריה גם שוחחה עם אחיותיה למאבק בתלתל ודנה בתחושות האי נוחות, עיסוק היתר ואי-ההתאמה לאידיאל היופי החלק, אל מול תחושות של מיוחדות ותשומת לב הניתנת למתולתלת השיער. חוויותיה האישיות נכרכו יחדיו עם חוויותיהן של האחרות והרכיבו את התמודדותה האישית המזוהה עם מערכת יחסים סבוכה זו, כאשר היא עדיין אינה מתיישבת לחלוטין עם סטריאוטיפ האופי המתולתל.
התערוכה פתוחה בתאריכים 30 ביוני עד 20 ביולי, בימים א'-ה' בשעות 21:00-16:00, בימי ו': 15:00-10:00, בשבת 21:00-10:00
המכללה אקדמית הדסה ירושלים
המחלקה לעיצוב תעשייתי מכליל: MACHO, מוחמד אבו אל-הווא - אבו אל-הווא בחר להגיב לתופעה הגוברת, הכואבת והלא מספיק מתוקשרת של תאונות עבודה באתרי בנייה - תופעה שהאמירה בעשרות אחוזים בשנים האחרונות עקב היעדר נוהלי בטיחות מסודרים ומנגנון יעיל לאכיפתם. הוא פיתח אפוד מגן לפועלי בניין, שנועד לשמור על גופם של הפועלים לצד יצירת גאווה מקצועית וסיוע ביצירת תרבות ארגונית המחויבת לשלומם ולרווחתם של עובדיה. האפוד מציע פתרון לביש המאפשר לפועל את הגמישות ויכולת התנועה הנדרשות לו בעבודתו ומכיל מסכת אבק נשלפת, אוזניות מיגון וכיס לאחסון משקפי הגנה.
המחלקה לעיצוב תעשייתי מכליל: DenTest, אוהד דוד - את החוויה הסיוטית עבור ילדים רבים (וגם מבוגרים, אנחנו חייבים להודות) הפך דוד למשחק חוויתי לימודי המדמה טיפולי שיניים. המשחק שאותו פיתח ועיצב מדמה לילד את טיפול השיניים שיעבור, מתוך הבנה שידיעת שלבי התהליך הטיפולי מפחיתה את החרדה. הלימוד והידע הנרכשים דרך החוויה המשחקית אמורים להקל את הביקור הבא שלכם עם הילד במרפאת השניים. המוצר מורכב מכלים הדומים לכלי הטיפול של הרופא ומשלב מוטוריקה המותאמת לבני 6-3 ולמידה בסיסית של מבנה השיניים.
התערוכה פתוחה בתאריכים 24-14 ביולי, בימים א'-ה' בשעות 22:00-10:00, ימי ג' בשעות 22:00-10:00 ובימי ו': 13:00-10:00
תילתן - המכללה לעיצוב ולתקשורת חזותית
גינת ירק, ליאל שיינדל - עיצוב מוצלח ומצחיק מספיק עשוי להצליח לגרום לילדים שלכם לנשנש ירקות בהנאה. כך לפחות מקווה שיינדל, שדרך עיצוב ובעזרת הומור ניתן להראות את הכיף שבדבר ואף לעורר אהבה אליו. הפרויקט מעודד אכילת פירות וירקות, לפחות 5 ביום, דרך דמויות מקסימות ומדומיינות שאבריהן השונים עשויים ירקות.
מפלצות ג'אנק, קריסטינה גולוביצקי - ממחסור באכילת ירקות לאכילת יתר של אוכל מהיר: מפלצות הג'אנק של גולוביצקי הוא ספר איורים אינטראקטיבי לבני 10-6. דרך סיפור מתגלגל ואיורים בסגנון קומיקס היא מנסה להבהיר מהו ג'אנק פוד ומהם הנזקים שהוא גורם.
התערוכה פתוחה בתאריכים 15 ביולי עד 14 באוקטובר, בימים א'-ה' בשעות 21:00-09:00, ימי ג' בשעות 22:00-10:00 ובימי ו': 13:00-09:00
המכללה למנהל
עיצוב פנים: IN MY PLACE, מור פרג'ון - פרג'ון מנסה להגיב בצורה מקורית במיוחד לשוק השכירות הפרוץ בתל אביב, המציע חללים קטנים במחירים גבוהים. בפרויקט שלה היא מציעה אסטרטגיה חדשנית לאירוח זמני במרחב ציבורי כמו חניונים, באמצעות אפליקציה המאפשרת השכרת חלל ובחירה מתוך סוגים שונים של ריהוט מודולרי מקרטון המרכיבים סוגים שונים של כיסאות, שולחנות, ספות ועוד.
עיצוב פנים: livINgreen, נועה עבודי - בלב תל אביב ניצב כמעט נטוש פסג' הוד, רחוק שנות אור מימי הזוהר שלו. עבודי עיצבה מחדש את החלל לגן חקלאי אורבני המשלב בתוכו חממות גידול מזון וצמחיה, אזורי שהייה לציבור ואזורי הקרנה. הפרויקט מציע להפוך את החלל המרכזי למקום פתוח, נגיש כלפי הציבור וירוק. התכנון נשען על הגריד הבסיסי של המבנה, ועליו "הולבשו" כל האלמנטים במבנה - חממות, בריכות, אדניות ושבילי הליכה אשר מתחילים להתפזר ולהתפשט בחלל המבנה ונשפכים מרחוב דיזנגוף אל תוך החלל המשתפך ואל קומת המגורים העליונה.
עיצוב פנים: חשיבה בתנועה, שיר חן - חן מכינה אותנו לעשור הבא, אז צפויים רכבים בהיגוי עצמאי להיות חלק בלתי נפרד מעולם התחבורה ובוחנת כיצד לשלב ביניהם לבין פתרון לנסיעה המתישה לעבודה באמצעות משרדים ניידים. בין WEWORK ל-ZIPCAR, שואלת חן האם נוכל לבחור את המשרד שלנו בעיצוב שמשתנה מיום ליום בדומה לבגדים שלנו? מה אם נוכל בכל יום להזמין משרד בגודל ובסגנון שמתאים לנו באותו יום? היא מציעה קטלוג של משרדים ספורטיביים או בוהמייניים, מאופקים או זרוקים, גדולים או קטנים. משרדים שיחנו לאורך רחובות בפריפריה, למשל, יעניקו לרחוב נופך של פעילות לאורך שעות היום שתעודד פעילות נוספת לאורכם.
התערוכה פתוחה בתאריכים 22-13 ביולי, בימים א'-ה' בשעות 21:00-10:00, בימי ו': 14:30-09:00
מכון אבני לאמנות ועיצוב
אדריכלות ועיצוב פנים: סיפורים בקופסאות, יאיר שטיין - הפרויקט עוסק בשכונת מגורים המשלבת בתוכה מרכז שיקומי לאנשים בעלי קשיים נפשיים כתוצאה משירות ביטחוני ונפגעי פעולות טרור. שכונת נגה בדרום ת"א היא מרכז יצירתי, והעסקים והחנויות שבו עוסקים באמנות ובעיצוב. אחד מהדברים הדומיננטיים בשכונה הוא קרבת האנשים זה לזה: חברויות שנרקמות עם השנים תוך כדי מפגשים חברתיים בבתי הקפה, במכולת השכונתית ובגן המשחקים הקטן יצרו קהילה אינטימית צעירה ומכילה.
הרעיון למקם מרכז שיקומי לנפגעי טראומה במרקם השכונה נלקח ממחקרים הממליצים על שילוב המטופל במארג חברתי קיים ופעיל ובמציאת נקודות ממשק לשילוב בחיי השכונה. כל זאת בתנאי תוך בקרה והגנה על התהליכים שעובר המטופל ע"י צוות מטפלים במרכז השיקומי. הפרויקט מייצר אזור מגורים בטוח למטופלים עם נקודות אסטרטגיות ליצירת קשר אל מול הקהילה. במקביל למבני השיקום קיים מרכז עסקים המשלב בתוכו את המטופלים ביום יום כחלק מתהליך הטיפול. בנוסף משולבים במקום אזורי בילוי, חדר כושר, בתי קפה, גינת משחקים לילדים ומקומות ישיבה בשפע. השם "סיפורים בקופסאות" נלקח מהקונספט המדבר על מושג ה"תמיכה", קופסאות הבונות מארג שלם שאינו יכול להתקיים בנפרד.
אדריכלות ועיצוב פנים: חממה אורבנית של דניאלה עציוני - עציוני תכננה שכונת מגורים בלב תל אביב העוסקת בגידולי ירקות ועשבי תיבול כחלק מאורח חיים. השכונה היא דוגמה לסגנון חיים של קיימות ומושתתת על עיקרון המשלב ומאזן בין ערכים סביבתיים, חברתיים וכלכליים. עציוני תכננה בנייני מגורים וגינות גידול, ובאזורי המסחר הפכה את הרחוב לחממת גידולים המשמשים את המסעדות.
עיצוב תעשייתי: אובייקט בגלגול, אורי רבגד - רבגד מתח את גבולות הפורניר ויצר שפה אסתטית חדשה בהשראת הטכניקה היפנית המסורתית של גלגול סושי. המחקר החומרי והתוצר יצרו שפה צורנית חדשה שהוא יישם על מגוון אובייקטים שזכו למניפולציות שונות: נדנדה, גוף תאורה ושרפרף, הממחישים את המנעד הרחב של צינורות בקטרים, בעוביים ובאורכים שונים המיוצרים באותה הטכניקה של גלגול וכבישה. הטכניקה החדשה משלבת בין ייצור סדרתי למלאכת קראפט ידנית ובוחנת את גבולות המושג צינור.
תקשורת חזותית: usp עאלק, שיר פרטשף - בביקורת צינית על החברה וההתמכרות לצריכה, מדגימה דנה פרטשף כיצד שיטת השיווק הידועה והנפוצה ביותר, usp (הבטחה פרסומית), היא הגורמת לנו להאמין כי ניתן למלא צרכים רוחניים במוצרים חומריים. היא בוחנת כיצד הפרסום הפך לחלק בלתי נפרד מחיינו והוא מופיע בכל מקום: מחוץ לבית, על שלטי חוצות, פרסומות, רדיו, טלוויזיה, עיתונים, אינטרנט, סלולרי ועוד, ומראה לנו שהפתרון הטוב והנוח ביותר להגשמת הרצונות שלנו ולמילוי צרכים בסיסיים הוא צריכה של מוצרים ושירותים נוספים בדיוק כפי שהם. כתוצאה מכך אנו מתמכרים לקניות כמעט "על אוטומט".
תקשורת אינטראקטיבית: ישי רוזן - יצירותיו של רוזן מתפרשות על פני קירות פלורנטין וחושפת בעדינות וברגישות את סיפורם של דרי הרחוב בשכונה השוקקת. רוזן פגש וצייר את ארקדי, בעל השקפת עולם של פאנקיסט הטוען שחי ברחוב מתוך בחירה, את מתי המגלף פלטות עץ לפסלים ואת דייר הרחוב אנדריי, שעלה ממוסקבה שם היה אומן.
התערוכה פתוחה בתאריכים 14 ביולי עד 24 באוקטובר, בימים א'-ה' בשעות 21:00-10:00, בימי ו': 13:00-10:00
מוסררה
צילום, חנה יובקה, חדר בריחה - חנה מיובקה בנתה חדר בריחה בתימה של יהדות וקבלה. במשך שעת משחק, המשתתפים עוברים חוויה פיזית ופסיכולוגית בו זמנית - מחד את המשימות המאוד ממשיות שהם צריכים להשלים, ומאידך תכנים מעולם הקבלה מעלים כל העת שאלות על החיים ועל התנהלות המשתתפים בתוך החדר ומחוצה לו.
תערוכה תהיה פתוחה לקהל הרחב בין התאריכים 15.7-29.7, בימים א’-ה' 10:00-20:00 ו' 10:00-14:00.