אל הדירה בגבעתיים, בבניין ישן שעבר תכנית תמ"א, חזרו בני הזוג עם שני ילדיהם הקטנים לאחר שנתיים בפרברי ניו יורק. הם התגוררו בו בעבר לפני תהליך התמ"א, והשיפוץ, שארך כשנה וחצי, נוהל בחלקו על ידי המעצבת עוד בטרם הדיירים חזרו לארץ.

"מכיוון שבני הזוג עברו מבית גדול בפרברי ניו יורק לדירה קטנה בגבעתיים, רצינו לייצר חלל נעים ומרווח", מספרת מעצבת הפנים, רונית כפיר. "המבנה הארוך של הדירה היה אתגר – כיצד לחלק את החלל הציבורי נכון, לרווח את חדרי הרחצה לעומת התכנון המקורי שלהם. מבחינה עיצובית היה ברור שיהיו נגיעות רטרו בבית – בעל הבית חובב רהיטים מיוחדים, ואת חלקם הוא קנה בניו יורק בחנויות וינטג'. חלק מהריהוט שנקנה שם היה צריך להתאים לבית החדש, כמו הספה הגדולה בסלון. הצלחנו למקם אותה ולארגן אותה בחלל הציבורי".

רונית כפיר, שידה גובה  (צילום: שי אפשטיין)
השידה בכניסה. המבנה הארוך של הדירה היה אתגר |צילום: שי אפשטיין
רונית כפיר, סלון  (צילום: שי אפשטיין)
הסלון. בעל הבית חובב רהיטים מיוחדים|צילום: שי אפשטיין
רונית כפיר, שולחן קפה  (צילום: שי אפשטיין)
צילום: שי אפשטיין
רונית כפיר, כריות  (צילום: שי אפשטיין)
הצבעים השולטים בחלל הציבורי הם בעיקר לבן ועץ אלון, עם נגיעות של צבע בכיסאות האוכל והכריות|צילום: שי אפשטיין

רונית כפיר, כרבולית (צילום: שי אפשטיין)
צילום: שי אפשטיין

עוד באתר לעיצוב הבית:

המזווה ממשיך בסלון

מבנה הדירה צר וארוך. הצבעים השולטים בחלל הציבורי הם בעיקר לבן ועץ אלון, עם נגיעות של צבע בכיסאות האוכל והכריות. המסדרון הורחב כדי לייצר כניסה נעימה ולשבור את האורך שלו, ומוקם בו ארון מעילים שהותאם לציוד של בני הבית. ליד הכניסה הוצבו קונסולה שנקנתה בניו יורק ומראה, לתיקים ומפתחות.

הקיר הארוך, שמוכר מדירות קבלן רבות אם כהמשך של הדלת או לידה, היה אתגר עיצובי. "אני קוראת לו 'קיר המוות'", אומרת המעצבת. "חשוב לחלק אותו בהתאם לפונקציות השונות של הבית, כך שייצור הפרדה בין החללים השונים - מבואה, מטבח, סלון. אפשר לעשות זאת באמצעים רבים. כאן הותאמה לו נגרות (נגריית בנטורה איכויות בעץ) שחולקה לשני אזורים: מטבח וסלון. ההפרדות הובלטו באמצעות עמודי גבס, ותאורה שמדגישה את שני האזורים השונים".

בחלק של המטבח הארונות הסגורים משמשים מזווה נוח, משום שאינו עמוק, ומאפשר גישה נוחה לכל מה שיש בו. על ידי מזווה רחב שאינו עמוק (ולכן לא מצריך פרזול יקר) נפתרה בעיית המטבח – אין בו מקום להרבה ארונות גבוהים. ליד הסלון מאוחסנים בו צעצועים של הילדים וחפצים שונים של הבית.

הרהיט ממשיך בסלון בתור מדפי ספרים פתוחים, שמתחתם מגירות למדיה (פנים הארון הותאם לכל האביזרים שבו) וצעצועים לילדים.

רונית כפיר, מבט מהסלון למטבח  (צילום: שי אפשטיין)
מבט מהסלון למטבח|צילום: שי אפשטיין
רונית כפיר, סלון ופינת אוכל  (צילום: שי אפשטיין)
פינת האוכל. במקור זהו שולחן עבודה|צילום: שי אפשטיין
רונית כפיר, ספרייה ופינת אוכל  (צילום: שי אפשטיין)
הארונות הסגורים משמשים מזווה נוח וממשיכים לסלון|צילום: שי אפשטיין
רונית כפיר, פינת אוכל גובה  (צילום: שי אפשטיין)
צילום: שי אפשטיין
רונית כפיר, פינת אוכל גובה  (צילום: שי אפשטיין)
כיסאות האוכל הצהובים מאיקאה|צילום: שי אפשטיין

רונית כפיר, פינת אוכל  (צילום: שי אפשטיין)
צילום: שי אפשטיין

פסנתר שיכול להתחלף בסקרטייר

המטבח (אביבי) בצורת ח' וממשיך אותו שולחן אוכל, מעליו תלויה מנורת ברונזה מחוררת שנקנתה גם היא בניו יורק. שולחן האוכל עוצב במיוחד על ידי מיה ויובל טל מ Rack & Tack - במקור הוא שולחן עבודה בשם Berta. הוא התאים לסגנון הרטרו העדין של שאר הבית, הפינות שלו עוגלו כדי להגן מפני התנגשויות של הבנים, והפרטים שלו מתאימים לכורסת הווינטג' בסלון, שנקנתה גם היא מחנות וינטג' בניו יורק ורופדה על ידי שכטר. כיסאות האוכל הצהובים הם דגם REIDAR של איקאה.  

 מעברו השני של הקיר הנמוך (שתוכנן תחילה כרהיט והשתנה מטעמי תקציב) עומד לעתים פסנתר חשמלי שעליו מנגנים הדיירים, והוא תוכנן בעתיד להתאים ל"סקרטייר" או פינת עבודה לבעלי הבית, אם וכאשר חדר העבודה יהפוך לחדר ילדים שני.

רונית כפיר, שינה גובה  (צילום: שי אפשטיין)
חדר השינה. המיטה הגיעה מניו יורק|צילום: שי אפשטיין
רונית כפיר, שינה  (צילום: שי אפשטיין)
טפט ווילונות הותאמו למיטה|צילום: שי אפשטיין
רונית כפיר, כריות חדר שינה  (צילום: שי אפשטיין)
צילום: שי אפשטיין

רונית כפיר, מנורה  (צילום: שי אפשטיין)
צילום: שי אפשטיין

שלושת חדרי השינה מתפקדים כחדר עבודה לאב המשפחה (רואה חשבון), חדר שינה להורים וחדר שחולקים הבנים. בחדר העבודה הודבק טפט של אורלה קיילי על הקיר (גולדשטיין) ושולחן של Rack & Tack הותאם בצבעיו לחדר. 

בחדר השינה נמצאת המיטה שהגיעה מהבית בניו יורק (איקאה), והתאמנו לה טפט ווילונות. חדרי הרחצה היו במקור ארוכים, צרים ולא נוחים. שינוי קל בסידור החדרים הפך את שניהם נוחים יותר: מכונת הכביסה נכנסה עם המייבש לארון גבוה מאחורי הדלת, רהיטי הכיור של הילדים לתוך נישה, שמעברה השני ארון קיפול (מצעים ונעליים) בחדר ההורים, שגם ייצר מקום למקלחון מרווח אצל ההורים.

הריצוף והאריחים של חדרי הרחצה נקנו במודי, שם רכשו בני הזוג את אריחי "fold" של יעל מר ושי אלקלעי (Raw Edges), ובהם חופה קיר האסלה והקיר האחורי במקלחון. את הנישה שיצר עמוד ניצלנו לארון מראה מרווח.

חדר הילדים קיבל נגיעה של צבע עם טפט ציפורים צהוב של איזק (ISAK) ומצעים של כיתן. התמונות בבית שייכות לבני הזוג, והתמונות בחדר הילדים נקנו דרך האתר society6.

רונית כפיר, עבודה גובה  (צילום: שי אפשטיין)
חדר העבודה של האב, רואה החשבון|צילום: שי אפשטיין
רונית כפיר, ילדים  (צילום: שי אפשטיין)
החדר שחולקים הבנים|צילום: שי אפשטיין
רונית כפיר, ילדים גובה (צילום: שי אפשטיין)
התמונות בחדר הילדים נקנו דרך האתר society6|צילום: שי אפשטיין
רונית כפיר, ילדים  (צילום: שי אפשטיין)
חדר הילדים קיבל נגיעה של צבע עם טפט ציפורים צהוב |צילום: שי אפשטיין

רונית כפיר, צעצועים  (צילום: שי אפשטיין)
צילום: שי אפשטיין

תשומת לב לכל פרט

"העבודה בפרויקט היתה הנאה גדולה", מספרת כפיר. "התכנון ובחירת החומרים זרמו בהרמוניה ביני לבין הדיירים. רוב מלאכת הבחירה הוטלה על אב המשפחה, באמון מלא מצד אשתו לגבי הבחירות והטעם שלו, והוא העביר לי את האמון הזה. תשומת הלב הוקדשה לכל פרט לכל אורך התהליך.

רונית כפיר, שירותים גובה  (צילום: שי אפשטיין)
הריצוף והאריחים של חדרי הרחצה נקנו במודי|צילום: שי אפשטיין

רונית כפיר, שירותים גובה  (צילום: שי אפשטיין)
הנישה שיצר עמוד נוצלה לארון מראה מרווח|צילום: שי אפשטיין

רונית כפיר עיצוב ותכנון פנים