הדיירים: בן רוזנברג (30), ישראלי שגדל בדנמרק, כיום קבלן המתמחה בשימור מבנים, בעלים של חברת רוזנברג תל אביב, ובעלו הדני יונאס ווסט אילרסן (32), בעלים של סוכנות נסיעות ותיירות Rask Travel.
הדירה: הבית נמצא בסמטה קטנה ברחוב סלמה פינת הרצל בתל אביב, באזור מוזנח מוקף במוסכים ובתי מלאכה. הבית עשוי אבן כורכר והוא נבנה במהלך המאה ה-19 כחלק ממתחם פרדסים שהיה באזור. ייתכן והוא היה שייך לבעל הפרדס או למי שהיה אחראי עליו. הבית בן קומה אחת וגודלו כ-150 מ"ר. הוא מוקף חומה ובמרכזו חצר פנימית קטנה. כשהגענו אל הבית לראשונה הוא היה מוזנח ונטוש. חלקים גדולים מקירות הכורכר המקוריים היו מוסתרים, ובגלל תוספות הבנייה כמעט אי אפשר היה לזהות את המבנה המקורי.
החזון: בראש ובראשונה רצינו להפוך את הבניין העזוב לבית מודרני שיתאים לצרכים של זוג צעיר. בגלל השכונה המוזנחת שסביב התייחסנו אל הבית כמעין בועה, או נווה מדבר, הנמצא בלב האזור העירוני הסואן. לאורך כל הדרך ניסינו לאזן בין הישן לחדש. מצד אחד לכבד את הבית המקורי, ללכת בעקבות הפיזיות שלו ומה שהוא הכתיב לנו ובו בזמן ניסינו לשלב בתוכו אלמנטים חדשים ומודרניים. הקונטרסט בין הישן לחדש מדגיש את הבית הישן ואת היופי שלו.
משך השיפוץ: השיפוץ נמשך כשנה, החל משלב ההריסה שנעשה בזהירות ואיטיות כדי לא לפגוע באבני הכורכר, וכלל גם הפסקה קצרה באמצע, במהלכה בעלי הבית היו בחו"ל.
עלות השיפוץ: כ-450 אלף שקל, שכללו החלפת תשתיות של חשמל ומים, החלפת גג רעפים, התקנת פרופילים בלגיים בכל הפתחים, הדלתות והחלונות וריצוף בעבודת יד.
תיאור כללי של השיפוץ: האלמנט הכי משמעותי בשיפוץ הוא הקיר הראשי של הבית העובר בחצר הפנימית, בחדר האורחים ובחדר השינה. הקיר היה מכוסה טיח ובתהליך איטי ביותר חשפנו את אבני הכורכר ואת הפתחים והקשתות המקוריים. אבני הכורכר נותרו חשופות והן לא "פוגשות" אף קיר בנוי אחר, אלא רק קירות זכוכית. כך נוצר ניגוד חומרים מעניין בין האבן החמימה לבין הזכוכית הקרירה ואפשר לראות את קיר הכורכר לכל אורכו והוא למעשה תופר את הבית.
באגף הבית המרכזי שבו נמצאים הסלון, המטבח, פינת האוכל ופינת העבודה, פתחנו והרחבנו חלק מהפתחים המקוריים כדי ליצור חלל פתוח אחד גדול שהוא לב הבית. בפתחים שבין החללים החלטנו להשאיר את אבן הכורכר חשופה בעוד שיתר הקירות נותרו מחופים בטיח ונצבעו בלבן. כך למעשה יצרנו מסגרות כורכר מסביב לכל פתח.
בן הוא גם הבעלים של הבית והיה גם הקבלן בפועל של השיפוץ. הוא היה מעורב בכל שלבי הבנייה וחלק גדול הוא בנה ושיפץ במו ידיו. זו הסיבה שבגללה הצלחנו להגיע לרמת גימור מצוינת שקשה להגיע אליה עם מרבית הקבלנים בארץ.
מהמבואה לכל פינה בבית
מהרחוב נכנסים למבואת הכניסה, זהו למעשה חדר קטן המוביל לכל חללי הבית. אפשר להגיע ממבואת הכניסה לחצר שבמרכז הבית, לחדר האורחים ולסלון ולאמבטיית האורחים. עלי הבית התעקשו שיהיה להם חלל מבואה. חללים כאלה מאוד נפוצים בבתים פרטיים בדנמרק.
חדר האורחים: מתוך חלל המבואה ניתן לראות ישירות דרך חדר האורחים ועד לסלון. חדר האורחים הוא למעשה חלל משתנה: רוב הזמן הוא משמש כחלל מעבר מהמבואה לסלון. כאשר יש אורחים ניתן לסגור את החדר באמצעות דלתות זכוכית חלבית, ולעבור לסלון דרך החצר. חדר האורחים פונה לעבר החצר הפנימית ודלתות פרופיל בלגי שנפתחות לכל אורכן מאפשרות למעשה לחבר אותו לחצר ולהפוך אותם לחלל אחד במידת הצורך.
אמבטיית האורחים היא החלק היחידי בבית שנבנה חדש לחלוטין, לכן הרשינו לעצמנו לשחק עם חומרים מודרניים וחדשים. יש בו שילוב של ריצוף מצויר, אריחי קרמיקה לבנים ותקרת בטון חשוף. החלון הגדול שבחדר פונה לעבר החלק הפנימי של חומת הבית שמכוסה בצמחים ירוקים, כך ניתן לפתוח חלון לעבר הירוק ועדיין לשמור על פרטיות.
האגף המרכזי: מבנה הכורכר המרכזי של הבית היה מחולק לשלושה אגפים שווים בגודלם. שמרנו על החלוקה הזו, והסבנו את החללים לסלון, מטבח ופינת אוכל, וחלל עבודה. חלק מהאגף של חלל העבודה הוסב לחדר הרחצה של חדר השינה הראשי אבל הגישה אליו היא רק מתוך חדר השינה.
כדי לחבר את שלושת החללים הללו הרחבנו את הפתחים הקיימים כדי ליצור זרימה חופשית בחלל ובו בעת חלוקה מינימלית שמצליחה ליצור הפרדה אינטימית. התקרה המקורית של הבית הוסרה, וחשפנו את קורות העץ המחזיקות את גג הרעפים. תעלת מיזוג גדולה לבנה עוברת בין הקורות ומוסיפה אלמנט תעשייתי מודרני לעיצוב.
לבעלי הבית יש טעם מצוין. חלק גדול מהריהוט כבר היה ברשותם בבית הקודם שגרו בו. כך למשל הכורסאות האדומות שבסלון שנקנו בשוק הפשפשים או השולחן הגדול במטבח שהיה שולחן העבודה של אביו של בעל הבית.
כדי לאזן את הפריטים הישנים עם נגיעה מודרנית בחרנו בגופי תאורה עגולים ופשוטים. גם המטבח שומר על אותו קו עיצובי נקי ולבן. כדי לקבל מטבח בעל מראה מרחף, בחרנו במדיח כלים המוסווה בתוך מגירה. המקרר נמצא מהעבר השני של הקיר המפריד בין המטבח לחדר העבודה. על מדף הפרספקס בסלון מוצגים כל מיני מטבעות עתיקים וחרסים שנמצאו בבית במהלך העבודות.
בין פינת העבודה לבין חדר הרחצה הראשי יש חלון עליון גדול. החלון מכניס אור טבעי לחדר הרחצה אבל בגלל גובהו הוא מצליח לשמור על פרטיות.
מקלחון זוגי בחדר השינה
חדר השינה: חדר השינה נותר יחסית מנותק משאר חדרי הבית. למעט קיר הכורכר החשוף הוא נותר שקט וכמעט ולא מעוצב. הוא נפתח לעבר החצר הפנימית בדלת זכוכית יחידה, מה שמאפשר חדירת אור ופרטיות. דרך חדר השינה עוברים לחדר הארונות, וממנו לחדר הרחצה הראשי. חדר הרחצה מעוצב בדומה לחדר הרחצה של האורחים, עם ריצוף מצויר (גלוסקא) וקרמיקה לבנה. בחדר הרחצה מקלחון זוגי, לבקשת בעלי הבית.
החצר הפנימית: לב הבית נמצא כמובן בחצר הפנימית. היא מרוצפת במרצפות בטון אפורות ודק איפאה, נשתלו בה עצי תאנה ותפוז ויש בה גם אלמנט של מים זורמים שנבנה על ידי הבעלים, מה שמדגיש את הבית כנווה מדבר בתוך הסביבה העירונית הסואנת.
דבר המעצב: זה היה אחד הפרויקטים הכי מעניינים שתכננו. אנחנו מאחלים לכולם לעבוד עם לקוחות כאלה, אנשים צעירים ומודרניים עם ראש פתוח וטעם מצוין.
טיפ: קשה לתת טיפ שיהיה נכון לכל בית. לכן חשוב שתהיה כימיה טובה בין הלקוח לבין האדריכל. הלקוח צריך להרגיש שהוא עובד עם אדריכל יצרתי ומנוסה שהוא יכול לסמוך עליו.
פריט אהוב: הארונות בחדרי הרחצה הם למעשה שידות עץ ישנות שנקנו בחנות "פרימיטיב" ברחוב יהודה הלוי בתל אביב ועליהן הותקנו כיורים מודרניים.
תכנון ועיצוב: אדריכל יונתן קנטי, אדריכל נועם דביר, 34eaststudio.
הקבלן ובעל הבית: בן רוזנברג, b.rosenberg@me.com
סטיילינג: אירית כהן
במדור הקודם: מי אמר שלא שווה להשקיע כסף בשיפוץ של בית שכור
לכל הכתבות במדור בשיפוץ
וגם: מדירת חדר צפופה לווילת יוקרה: הצצה לשישה בתי קיבוץ מעוצבים