בני זוג שעוסקים במוזיקה ובחינוך, הורים לתאומים (היום בני 9), עברו לגור בקיבוץ בגליל. "כשראיתי את המגרש הזה, למרות שיש בו שיפוע חד ובעייתי לבנייה, היה לי ברור שזה המגרש בשבילנו", מספר הגבר. "היה לי חשוב מאוד לא לגעת בסלעים ובעצים שנמצאים על המגרש, והיה לי רצון לגור במבנה עגול". כאן נכנסה לתמונה חברת יורטיים שמתמחה בבניית יורטים ובתים מונגוליים, ואדם גלעד שאחראי על התכנון האדריכלי של הבית.
הבית מורכב מארבעה מבנים עגולים שחוברו יחדיו, תוך התחשבות מקסימלית בנוף ובלי לפגוע בעצים ובסלעים שהיו במגרש. הגדול מביניהם, ששטחו 45 מ"ר, משמש כחלל מגורים ומטבח וצמודה לו מרפסת מוגבהת הצופה אל הנוף. שלושת המבנים הנוספים, שגודלם המשותף 40 מ"ר, משמשים כחדרי שינה להורים ולילדים. בין המבנים מחבר חלל בן 15 מ"ר שבו נמצאים חדר הרחצה ופינת עבודה. הבית כולו ניצב על גבי יחידה קטנה מבטון, 60 מ"ר גודלה, שמשמשת כסטודיו למוזיקה ואולפן הקלטות, וגם כממ"ד.
ההתחשבות בטבע ובנוף לא מתבטאת כאן רק בהעמדה במגרש: הבית כולו נבנה בשיטות של בנייה ירוקה תוך ייצור כמות מינימלית של פסולת במהלך הבנייה ותכנון שמקטין משמעותית את הצורך בחשמל לצורכי תאורה, חימום או קירור. מעל לחדרי הילדים נבנו גגות ירוקים, מלאים באדמה, שעליהם בני המשפחה מטפחים גינה ("חשבנו לגדל שם ירקות כי זה המקום היחיד שהחזירים לא מגיעים אליו", מסביר בעל הבית). האדמה והצמחייה שעל הגג גם ממזגות את החדרים שמתחתיהן.
הקירות מולאו בבוץ וחופו בטיח טבעי שתורמים גם הם למיזוג הבית, ואילו בגגות העגולים שמעל לחדר השינה ולחלל המגורים הותקנו חלונות גג שפתיחתם (באמצעות משיכה בחבל) מזרימה אוויר חם החוצה. בחלל הסלון ניצב קמין מסה – קמין חסכוני במיוחד וידידותי לסביבה, שפולט כמות קטנה מאוד של עשן ומקטין בצורה דרמטית את כמות העץ שצורכת המשפחה לחימום ("אנחנו משתמשים בערך ברבע מכמות העץ ביחס למשפחות אחרות בקיבוץ", מסביר בעל הבית. "מדליקים את הקמין לשלוש שעות בבוקר והבית נשאר חם למשך כל היום והלילה").
>> במדור הקודם: לתפארת: 5 אחים הפכו קרוואן לבית יפהפה במושב
את הקמין, כמו חלקים רבים אחרים בבית המיוחד הזה, בנו בני המשפחה בעצמם. "עבדנו חצי שנה כמעט יום יום", מספר בעל הבית. "במהלך העבודה לא הרגשנו שאנחנו בונים בית – פשוט עבדנו כל פעם על פרויקט אחר. אבל היום, כשאני מסתכל על הבית, אני שואל את עצמי איך הצלחנו לעבוד במקביל". הם בנו בעצמם גם חלק מהרהיטים. ספת העץ יוצאת הדופן, למשל, נבנתה בהשראת ספת מעצבים שראה פעם בעל הבית במגזין עיצוב. "מצא חן בעיניי הרעיון שזו אמנם ספה אבל יש לה מושבים נפרדים, שלכל אחד מהם זווית אחרת. לכן יצרתי 'שיניים' מעץ בזוויות שונות, ככה שכל אחד יכול למצוא את תנוחת הישיבה שמתאימה לו", הוא מספר.
הספה ניצבת על שטיח שאמנם נקנה בחנות (וליתר דיוק, באיקאה), אבל גם לו יש ערך רגשי עבור בני הבית. "קניתי אותו לפני 26 שנים, כשגרנו בהולנד וריהטתי בית בפעם הראשונה", אומר בעל הבית. "עד אז, וגם הרבה אחר כך, רוב הרהיטים בביתנו היו ממוחזרים, וזו הייתה הפעם הראשונה שקניתי פריט לבית כי אהבתי אותו, ולא בגלל שהוא היה הכי זול. מאז הוא עובר בכל בית שגרנו בו לאורך השנים, וכל מי שמגיע כבר יודע שאסור ללכלך אותו".
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
בבית יש לא מעט סלים שבני המשפחה קולעים בעצמם, ואפילו את מעקה המדרגות שסמוך לפינת האוכל קלעו – כפרויקט משפחתי שנעשה יחד עם הילדים - מרצועות במבוק. באמבטיה ניצב סל שקלעו בעצמם לצד אמבטיה פרי סטנדינג - הגשמת חלום ישן של בעלי הבית. "לפני הרבה שנים התארחתי אצל חברים שגרים בקליפורניה, והייתה להם אמבטיה שאפשר לשבת בה ולראות מהחלון את הנוף. אמרתי לעצמי שגם אני חייב אחת כזו", מספר בעל הבית. "אשתי החליטה שהיא רוצה שחדר הרחצה שלנו ייראה כמו חדר שנמצא באי טרופי, ולכן צבענו את הקירות בכחול ותלינו גלגלי הצלה. ארונות לכיור כמו שרצינו עלו המון, אז כדי לחסוך קנינו באיקאה אי למטבח, חתכנו ממנו את הגלגלים, ציפינו במיליון שכבות של לקה והעמדנו עליו את הכיור". גם כאן, כמו בשאר הבית, החלונות הגדולים מכניסים פנימה את הנוף הירוק ומשלבים את הפנים והחוץ בצורה הרמונית.
סטיילינג: שחר גילדר