השבוע נחגג חג האהבה והזכיר לי שבית זה מקום לאהבה. תפאורה ומסגרת לסצנות חיים אמיתיות. סצנות של נתינה, שיתוף, חמלה.
אהבה מתבטאת גם בפעולות יומיומיות פשוטות לכאורה. למשל, לבשל בכל יום ארוחה - זו אהבה, לאסוף שוב את המשחקים לארגז - זו אהבה, לסגור את הוילון בבוקר, כדי שהאור לא יפריע לישון - זו אהבה. להשקות את אדנית התבלינים, לקלוט את הילקוטים והנעלים זרוקים בכניסה לבית, לקחת אוויר ולחייך - זו אהבה. להזמין את כל המשפחה לארוחת שישי – לטרוח, לעמול ולהעניק - זו אהבה. לנגב את רצפת המקלחת, מתוך מחשבה על הבא שיכנס. להאכיל את החתולים בגינה, להעמיד זר פרחים בואזה שקופה ולהוציא עוגה ריחנית מהאפייה – זו אהבה גדולה.
גם אם החיים אינם מושלמים, והם אינם מושלמים, ולבית מתגנבים רגעים קשים של מועקה וריחוק או מריבה, הוא תמיד יכיל את כל הגוונים וקשת הרגשות של דייריו.
בית הוא יצור אורגני, דומם אומנם, אך רגיש מאין כמוהו. הוא מכיל את כולנו, את כל מי שאנחנו, הוא מחבק ועוטף ומנחם. לבית יש ריח, יש טעם. בית הוא הזיכרון המשמעותי ביותר שאנחנו נושאים איתנו מילדותנו. הוא הזיכרון הגדול שילדנו יישאו איתם כל החיים; שמיכת הפיקה, מנורת הלילה, הכורסא של סבתא, הם רק חפצים שאנחנו סוחבים בניסיון תת הכרתי לגעת עוד רגע, ולו הזעיר ביותר, בבית שהיה לנו פעם.
אנשי עסקים, מהשורה הראשונה שחיים בארמונות, תמיד חוזרים ומתארים לי את בית ילדותם. את הרחוב, השכונה, המשפחה, החדר או האין חדר.
לארגן את הבית - לייצר פינות אהבה
לבית יש משמעות והשפעה כה גדולה על מי שאנחנו. באנגלית קיימת ההבחנה בין המושג home למושג house, הבחנה בין הפיזי לרגשי. בעברית המושג בית מתייחס לשניהם.
בשבילי, להתעורר השכם בבוקר, כשהאור עוד לא עלה וכולם עדיין ישנים, להתכנס עם הקפה במטבח ועם מחשבות צלולות על יום חדש, ומשם - לעבור ולגעת בבית. לגעת בחיים, בחומרים האמיתיים. לסדר ולארגן, לספר לכולם – בלי מילים - עד כמה אני אוהבת אותם, מעריצה. להיכנס אל חדרי הילדים, בשקט בשקט, ולארגן בקטנה. לסדר את הספרים, לאסוף את הגרביים מהאימון, להניח את הכדורסל בפינה.
לעבור לחדר שלה, לארגן את הלקים והאצטון בקופסה, להריח את חגיגת הבנות שהתרחשה אתמול בחדר. ומשם, לחדר של הקטן עם תלתלי הזהב, חדר עמוס טקסטיל - כדי שיהיה לו נעים במיוחד. הוא זקוק לנעים במיוחד בצבעים אינטימיים ועוטפים. עם שטיח צמר והמון כריות, מיטה וחצי - כדי שתמיד יהיה מי שיירדם איתו.
לרחף בבית, רגע לפני שהמולת היום מתחילה, לגעת בחפצים שלהם זה לגעת בחיים שלהם. המחשבה שהם יגדלו, יצאו מהבית ויחתכו את השמים, והחדרים שלהם יהיו דוממים, ולא אשמע את צחוקם או כאבם שלא אוכל עוד לגעת בהם, מעוררת בי עצבות גדולה. אני מתענגת על המגע הזה, אני זקוקה לו. לסדר עבורם זו עוד דרך להגיד להם: אני אוהבת אתכם, תודה שאתם כאן.
הבית שלנו משדר קרירות או חמימות, שבטיות או בדידות, אהבה או קרירות. ארגון נכון של הבית יכול לייצר מקומות של אהבה, של חיים. אחד התהליכים היותר מעניינים עבורי, הוא השיח עם המשפחות שמתכוננות לקראת בנייה או שיפוץ בית ומגיעים אלי לפגישת התייעצות, second opinion.
השיחה עוסקת רובה ככולה באיך לארגן את החיים בתוך הבית המתוכנן, איך לעצב בית שיכיל את המשפחה, את אורך החיים שלה, את הערכים את החיים. ואני יודעת, מתוך צפייה באלפי בתים ברחבי ישראל ומפגש עם אלפי משפחות: ככל שנעמיק לתכנן את הבית כך שיתאים לצרכי המשפחה, שישקף את מערכות היחסים וייתן לכל אחד מהגרים בו מרחב והגדרה טריטוריאלית, כך יהיו החיים הרמוניים יותר.
בית שמספר סיפור
אתמול ביקרתי בבית עץ שעומד למכירה. בוגונבילה מסתירה אותו, כמו הינומה של כלה יפיפייה. בית שלא עומד בכל קריטריון של עיצוב או טרנד, אבל הוא בית מרגש, בית אמיתי, כזה שהעניק מקום לכל אחד מדייריו.
במרתף, סדנת ענק של האבא, בונה מטוסים חובב, מטוסים קלים אותם הוא מטיס. הסדנה מלאה כלים, רתכות, במרכז, שלד הפלדה. בפינת המרתף חדר סגור, כשנכנסו אליו, גיליתי את חדר האומניות של הבית. מקום לזו שלומדת במגמת אומנות בתיכון. יש שם כיור, מכחולים, בדים, חרס, סמרטוטים. זה המקום שלה, המקום אליו היא בורחת. ולמעלה, חדר הטיפולים של האימא, עולם אחר. חדר נקי, שאין בו חפץ מיותר. וחדרי הילדים, כל אחד מהם מספר סיפור.
לכן, אם מארגנים נכון את הבית וגם את הדירה, אפילו הקטנה ביותר, מעניקים לה תשומת לב וטיפול וטיפוח, אפשר לקבל איכות חיים משובחת.
הנה כמה טיפים קטנים שיכולים לעשות שינוי גדול:
• עצבו לעצמכם חדר שינה רומנטי רך ומזמין. בשום אופן, אל תכניסו לשם את פינת העבודה והקלסרים וגם לא את ההליכון, שגם כך אף פעם לא בשימוש. צרו לעצמכם חלל אינטימי שהוא רק שלכם.
• את חדרי הילדים עצבו עבורם, ורק עבורם. שהם ירגשו בהם בטוחים, מוגנים ועצמאיים.
•שימו לב, שולחן האוכל היומיומי צריך להתאים ולהכיל את כל בני המשפחה. לעולם אל תספקו בדלפק קטן.
•תחשבו טוב לפני שאתם מציבים טלוויזיה בסלון. קחו בחשבון, אם היא שם - לעולם לא יתפתח שיח עמוק בין בני הבית. לכן, את הטלוויזיה העדיפו למקם באזור אחר.
•אם יש לכם מקום בחצר או במרפסת, הקצו אדניות לגידול פירות ותבלינים.
• סדרו את פינת הכביסה שתהיה נוחה ושימושית – התעסקות בכביסה זה זמן טוב למחשבה ולהתבודדות.
•מדף אלבומים זה דבר נפלא. הדפיסו את התמונות האהובות עליכם ומסגרו. פנו מקום ליצירות של בני המשפחה, ולא רק לציורי הילדים על המקרר. למשל, אם הבעל שלכם חובב בישול, תפנו לו מקום במטבח.
•עוד לפני שאתם בכלל משפצים או מעצבים את הבית בסגנון כזה או אחר, עצרו, ושאלו את עצמכם: מה באמת הבית שלנו יודע עלינו ומה אנחנו יודעים על הבית שלנו?
במדור הקודם: יוצאים לחופשה בבית - איך לארגן את הבית לחופש הגדול
לכל הכתבות בבלוג הביתה
לאתר של אורלי רובינזון