הים הוא הלקוח
"ביליתי לא מעט זמן במרפסת, בניסיון לקלוט כמה שיותר ואת כל מה שניתן מהסביבה הימית", מספרת שחורי, "את הצבעוניות המשתנה ואת השינויים החלים בה בהתייחס לאור היום במהלך שעות היממה. כאילו הים היה בעצם הלקוח שלי".
צרכי הדיירים הוגדרו כשני חללים בלבד: יחידת שינה מרווחת וחלל ציבורי שיכיל את הפונקציות המשותפות, וכל הקירות המקוריים הוסרו מחלל הדירה למימוש החלוקה החדשה. זו זורמת כציר אופקי ונשענת, למעשה, על קיר יחיד המחלק את המרחב לשני האזורים המבוקשים שכל אחד מהם נפרש כחלל רחב ידיים, מוכן ומזומן לקלוט את נוף החוץ.
השעות שבילתה שחורי במרפסת עשו את שלהן בגיבוש ההשראה לעיצוב, וחבירתה למהות הימית הייתה טוטאלית והנחתה אותו עד אחרון פרטיו - אם בבחירת החומרים והגוונים, ואם בתכנון מוקפד של התאורה, שנועד להסתנכרן עם האור הטבעי החודר לחלל מבעד הפתחים הגדולים. "המטרה הייתה לצקת את המאפיינים הוויזואליים של החוץ אל תוך חלל הפנים ליצירת רצף תחושתי, ולכן גם להימנע מכל עומס מיותר". כך, כשנוכחות הים משרה, לדבריה, את הגון הכחול כרקע שולט, פלטת החומרים והצבעים שנבחרה נועדה להדגישו, ובתוך כך מאופיינת בצמצום: גווני לבן וחול עם מעט שילובים של עץ בגון כהה, ביחידת השינה.
לריצוף נבחרו אריחי גרניט פורצלן גדולים (1X1 מטר) ודקיקים בגון חול, מרבית הקירות נצבעו בלבן, וכך גם חלקם הפנימי של פרופילי המתכת המשמשים בוויטרינות הגדולות.
פריטי הטקסטיל (וילונות וריפודים) עוטים גווני חול רכים, והחומר המככב בחיפויים, במשטחי המטבח וחדר הרחצה, באביזרים סניטאריים ובאלמנטים נוספים, כמו הקוריאן, אשר מופעו הנקי ונטול התפרים חובר למארג התמציתי ומייצר שקט בעיניים. החבירה לנוף החוץ באה לידי ביטוי אף בתכנון התאורה, אשר רובה ככולה מתקבלת מגופים שקועים מסוגים שונים, המצוידים בדימרים שמאפשרים לייצר תרחישי אור משתנים מותאמים לתרחישי האור שבחוץ, ובכלל זה לשינויים שחלים בהם.
שקט פנימי
מבואה קטנה שבה ממוקמים שירותי האורחים מקבלת את פני הנכנסים לדירה והחלל הציבורי נפרש לעין כמרחב נקי, אוורירי ומסוגנן, ותחום בוויטרינות גדולות מרצפה לתקרה המחדירות אליו את נוף הים כרקע. המטבח הממוקם בקדמת אחת מפינותיו, מעוצב עם חזיתות לבנות בגימור אפוקסי, וכולל שתי יחידות בלבד - יחידת קיר ויחידת אי המכילות את כל הפונקציות הנדרשות. בהמשך למטבח, לכיוון הוויטרינות הגדולות, נקבע מיקומה של פינת האוכל, פינת הישיבה ממוקמת בצדו השני של החלל, ומשני האזורים ניתן לצאת אל המרפסת המלווה את הדירה כולה.
בין המרחב הציבורי ויחידת השינה חוצץ הקיר היחיד שנבנה בדירה, והיא כוללת בשטחה אזור רחצה המופרד מחלל החדר באמצעות מחיצת זכוכית של המקלחון. תכנון החלל נתפר עם דגש רב על שילוב חללי אחסון סמויים שלא ייטלו מנפחו ומתחושת המרחב, ועיצובו יצירתי ומרשים. כך, לדוגמה, הקיר הנמשך בין האמבט לבין המיטה תוכנן עם יחידות אחסון בעלות חזית קלפה המשתלבות לכל גובהו, כאשר בין יחידה ליחידה משתלבת גומחה פתוחה עם תאורת לדים סמויה.
חזיתות הקלפה עוצבו מעץ כהה זהה לזה המשמש במיטה, והקיר כולו עוטה חזות פסים בעלת ייחוד ועניין ויזואלי. אחסון נוסף תוכנן בקיר שמאחורי המיטה, ואופן עיצוב החזיתות ללא ידיות ובחיפוי טקסטיל עשיר (במרקם קרוקודיל) בדומה לזה של ריפוד המיטה, מצניע את עובדת קיומו של הארון ומשווה לו מראה של קיר מחופה בד.
אזור הרחצה תוכנן על טהרת השימוש בקוריאן: יחידת כיור שהמראה מעליה משקפת את נוף הים, ומקלחון מפנק שהברז ה"עצמאי" שהותקן בו נבחר בהשראת הים, כשהוא מדמה, לדברי שחורי, את ברזי המקלחות בחוף. וכך, כשנוכחות הים אכן נחשפת ו"מורגשת" בכל פינה ובכל פרט ברחבי הדירה, אין ספק שעיצובה המדויק שהחל, למעשה, בשעות שבילתה שחורי במרפסת, העניק לדיירים את מבוקשם ללא כל פשרות.
תכנון: לימור שחורי, מעצבת פנים.
ציורים: מורג קליגוסר
הכתבה פורסמה במגזין "בית ונוי"
במדור הקודם: עיצוב שנולד מאהבה לספר
וגם: בית באווירת מועדון הים התיכון