למעצבת הפנים מירי דנקנר יש גישה ייחודית לעיצוב החלל. היא מתייחסת אליו כאל סיפור, ויודעת איפה הוא צריך להתחיל: מהרצפה. את דרכה החלה כמעצבת תפאורה לטלוויזיה, לחלונות ראווה וסטיילינג לעיתונות, משם אספה את התובנה, "בתוכניות הגמר בטלוויזיה, למשל, מאוד חשובה הבמה וגם בבית מאוד חשוב להשקיע במרצפות, בפנלים ובפרופילים של החלונות והדלתות", היא מסבירה ומוסיפה שתשתית טובה תהיה הרקע לכל סגנון עיצובי, כפרי או מודרני. 
משחקים של שחור ולבן
את ביתה באזור השרון עיצבה דנקנר עבור משפחתה, כשהרצון היה ליצור בית חם שמשדר שמחה ואהבה שיעטפו את שלושת ילדיה. כבר בכניסה לבית מתגלה חלל הרמוני שמורכב מפינות שונות המתמזגות לתמונה צבעונית וחדר המשפחה עוצב בקו חמים ונינוח. השפה העיצובית הכללית של הבית משלבת מוטיבים אירופאיים ואלמנטים כפריים ומודרניים, כשהצבעים שחור ולבן מקבלים כל פעם ביטוי אחר בחלל.
הבית מתוכנן בקווים ישרים ונקיים. קומת הכניסה מזמינה אל תוך חלל חם ופתוח שמכיל את המטבח, הסלון וחדר המשפחה. אין אזור סטרילי ודנקנר מסבירה שהוא תוכנן כך כדי ששלושת ילדיה יוכלו לנוע, לשחק ולהתפרע באופן חופשי בחלל, אבל היא עדיין תוכל לראות אותם ולפקח.
את החלל המרכזי ואת חדר השינה ריצפה בפרקט מעץ מלא. בין הסלון למטבח מפריד קיר ספרייה פתוח שמטפס עד לקומת החדרים וחושף את המרפסת שמשקיפה מהקומה השנייה אל החלל התחתון. הצבעוניות בסלון משלבת בין חמשת צבעי היסוד באופן שקט ולא צעקני. הריהוט מורכב מספה בצבע נטרלי, ספת שזלונג וכורסא בצבע צהוב. בשביל הילדים מיקמה דנקנר במרכז הסלון אוהל אינדיאני ופוף צבעוני.
המטבח בבית מעוצב בסגנון קלאסי, בהיר ונקי עם ריצוף שתוחם אותו בצבע אופוויט. הבסיס הלבן והקלאסי של הריהוט מהווה רקע לקומפוזיציה של חומרים וצבעים. קיר אביזרי התלייה במטבח מתפקד כחלון ראווה פרטי משתנה ומאפשר לדנקנר לתת דרור לחשקיה העיצוביים. עליו היא מציגה תמונות משפחתיות, ציטוט שאהבה ואביזרים מיוחדים, כמו קרש חיתוך בצורת ביצת עין. קיר אחר במטבח נצבע בצבע שחור ומציג איור מתוך סיפור ילדים. המטבח וחדר השירותים בקומת הכניסה רוצפו באריחי אבן בגוון אופוייט בגודל 15על 15 כשביניהם אריחים בגודל 5 על 5, שיוצרים תבנית סימטרית שחוזרת על עצמה. 
חדרי הילדים עוצבו בהתאם למזגם
הספרייה שמגדירה את החללים בקומה התחתונה נשארת דומיננטית גם בקומת החדרים. המעקה שחובק את גשר החדרים מהווה חציצה בין חדר ההורים לחדרי הילדים. המדרגות עשויות מבטון עם מדרכי עץ והמעקה משלים את המוטיב השחור שחוזר על עצמו בעיצוב הבית.
לחדרו של הילד האמצעי נבחרה הרמוניה של צבעי חאקי, אפור בטון, אדום וצהבהב. התכנון נעשה בקווים נקיים והאופי ניתן לחלל באבזור. בחדרו של הילד הקטן, בן השלוש, העיצוב בוגר באופן יחסי לעיצוב חדרי ילדים, במטרה שהוא ילווה את הילד גם בבגרותו. הסגנון שנבחר אקלקטי ומשלב בין ריהוט רטרו, כמו שולחן הצד, ובין כיסאות מאיקאה.
חדרה של הילדה עוצב בסגנון פרובנס, שמתאים למזגה, על פי דנקנר. הקירות נוצלו לנישת מדפים ועליהם טפט של מעצב הולנדי. הארון בחדר המשיך עם המשפחה מהבית הקודם ונצבע מחדש, המיטה עוברת גם היא במשפחה ובחדר ניצב כיסא מקש. בקומת החדרים נפרסו האריחים בצבעי שחור ולבן כמו סימון דרך שמוביל אל חדרי השינה.
חדר הרחצה של הילדים מעוצב בסגנון נקי עם רצפה שמחופה באריחי כוורת. הארון מודרני בצבע אבוקדו עם משטח עץ אלון, ומעליו נתלתה מראה שמגדילה את החלל. תמונות מחיי היום יום של הילדים מוצגות על המדף מעליה. חדר הרחצה של הילדים חופה בפסיפס דמוי כוורת בצבע חום אשר מתבלט על רקע הקירות שמחופים באריחים לבנים.
בני הזוג דנקנר הם גם חובבי אומנות ובחרו לתלות בסלון צילום שרכשו בברלין ובו חוף ים עם שמשיות וכיסאות ים צבעוניים. על קיר אחר בבית מופיע חיתוך הומוריסטי של האמן דודי גרשטיין. אי אפשר גם להתעלם מהקפדנות של הסטיילינג בכל פינה ובכל החללים, אם זה שעון מעוצב על מדף, קנקן מקרמיקה או קקטוס באמבטיה שמספרים את הסיפור של המשפחה.
עיצוב פנים: מירי דנקנר
במדור הקודם של בתים יפים: וילה בשרון בניחוח לטיני
לכל הכתבות במדור בתים יפים