בסביבה כפרית באזור החוף של השרון, שוכן הבית, שתוכנן למשפחה עם שלוש בנות. הפרוגרמה דיברה על בית פתוח, לא פורמלי, בית למשפחה שאוהבת לבלות יחד וגם אוהבת לארח, בית שיתחבר אל הטבע שסביבו, והעיקר, בשום אופן לא בית של מעצב. האדריכל גיל ארז ראה בעיני רוחו מעין קלאב מד פרטי, שחברים, מכרים ואורחים מכל דרגה של קרבה ייצאו ויבואו בו כאוות נפשם, ולא תישמע מפיהם קריאת וואוו מתעלפת בכל פעם שיפתחו את הדלת.
העיצוב, מאמין ארז, לא יכול להופיע כערך בפני עצמו. בית חייב, לפני הכול, לפתור צורך אנושי של חיים, שגרה, יומיום. הוא צריך לשדר הנאה ונוחות, להשרות אווירה טובה, ועליו להיזהר מליפול למלכודת העיצוב לשם העיצוב. לפיכך, ניגש אל התכנון כשצרכים פרקטיים מול עיניו, וערכים כמו מרחב, זרימה, אור, אוויר וקשר בין-אישי משמשים כאבני יסוד.
חלל משותף: שיעורי בית במסדרון
הבית בנוי בשתי קומות, וראשית הוחלט כי בקומת הכניסה יימצאו, מלבד החללים הציבוריים וחללי האירוח, גם חדרי הילדות. בבסיס ההחלטה הזאת עמדה הידיעה כי רוב הפעילות היומיומית מתבצעת בקומה זו, ולפיכך נכון וראוי שגם חדרי הילדות יהיו בה, וכך תישמר הקרבה המשפחתית לאורך היום כולו.
המסדרון הנתון בין החדרים יועד לאזור עבודה ולימודים, משני טעמים: ראשית, כדי לפנות את חדרי השינה לשינה, כלומר לא להעמיס עליהם חפצים ולשמור בהם על הסדר ככל האפשר, ושנית – כדי שגם בשעות העבודה, הלימודים ושיעורי הבית יוכלו הבנות להיות יחד ולתקשר זו עם זו, ולא להסתגר כל אחת בחדרה, מול המחשב, הטלפון או מסך הטלוויזיה.
מרחב ציבורי: ניפגש בבריכה ונמשיך למרפסת
כל אחד מחדרי הבית זכה ביציאה משלו אל החצר, וכך משמשות החצר, הגינה המקיפה את הבית והבריכה, מקום נוסף המאפשר מפגש ותקשורת. יציאה נוספת אל החוץ נמצאת בקומה השנייה, שם נמצאת מרפסת אירוח ציבורית, המשמשת לשמיעת מוזיקה, לצפייה בשקיעה ולשאר תענוגות. לצידה, נמצאת בקומה השנייה גם מרפסת פרטית, שהיא המשכה של יחידת ההורים ומשמשת אותם בלבד.
יחידת הורים: מקלחת תחת כיפת השמיים
דוגמה לשינויים בתוכניות שהתקבלו תוך כדי עבודה אפשר למצוא במיקום חדר השינה של ההורים. בתכנון הראשוני היה אמור גם חדר זה להימצא בקומת הכניסה, לצד החללים הציבוריים וחדרי הילדות. אבל טיפוס על גג הבית הישן שעמד על המגרש גרם לשינוי: הנוף שנגלה היה יפה מכדי שיהיה אפשר לוותר עליו. וכך נהפכה יחידת ההורים, עם המרפסת הפרטית הצמודה אליה, ובה מקלחת חיצונית המאפשרת רחצה תחת כיפת השמיים, לפינה האהובה בבית כולו.
אדריכלות: גיל ארז בשיתוף אד' רוני קאופמן
עיצוב פנים: סטודיו גיל ארז
התמונות מתוך ספר בתים של אורלי רובינזון, הוצאת מודן.
במדור הקודם: הבית בצל האלון
לכל הכתבות במדור בתים יפים