"מגרש יוצא דופן לעולם מאתגר - הוא אמנם מציב מגבלות, אך גם עשוי להביא לתוצאות מעניינות יותר", אומרת האדריכלית שרון נוימן, שתכננה את הבית במושב חרוצים בשרון - חציו של דו משפחתי שנבנה על מגרש הממוקם גבוה מעט ממפלס הרחוב, ומאופיין במבנה צר וארוך במיוחד.
דייריו, משפחה צעירה עם שלושה ילדים קטנים, הגדירו צרכים ורצונות: בהיבט המבני ביקשו לקיים קשר הדוק עם החוץ כחלק בלתי נפרד מהתנהלות חייהם. ובהתייחס למרחב הפנים, ביקשו שחללו יהיה משפחתי, חמים, ובמקביל יאפשר להם לשמור על סדר - תכונה שהם לא מצטיינים בה. מטרת האדריכלית היתה להצליב את נתוניו הלא פשוטים של השטח עם הבקשות הספציפיות של הדיירים, וליצור בית נכון למקומו ולהם כאחד.
ל-T שלהם ארבע פינות
התכנון שטוותה נוימן נחשף כמבנה חד קומתי בתצורת T, שזורם עם ציר האורך, כאשר מסגרת מלבנית של קורות ועמודים מקיפה אותו, תוחמת את שטחי החוץ שסביבו, ומגדירה חללים - פטיו בחזית הקדמית, וחדר נוסף, שאינו אלא חצר גדולה החבוקה בין שתי צלעות ה-T. בתוך הבית פנימה, מתאר המבנה אורכי בעיקרו (החלק האנכי). משני עבריו ממוקמים החללים הפרטיים: יחידת הורים מעברו הקצר (הצלע הימנית) ואגף ילדים הכולל שלושה חדרים מעברו השני.
החלל הפתוח הוא לב הבית (המבנה האופקי). פתח יציאה גדול קושר אותו אל החצר, ובשטחו ממוקמים סלון, מטבח, פינת אוכל, פינת משפחה, ויחידה כאלמנט רב תכליתי שכל אחת מארבע דפנותיו מעניקה מענה ייעודי לצרכים: הדופן הפונה לכניסה משמשת כמלתחה וכחלל אחסון עתיר מגירות המעניקות פתרון יעיל לניירת מצטברת ולשלל אובייקטים שראוי להם להימצא בזמינות, אך עדיף שלא תהיה להם נוכחות פיזית (דוגמת מצלמות או גדג'טים שונים). דופן נוספת מצניעה גרם מדרגות המוביל לקומת מרתף. הדופן השלישית מכילה את ארון החשמל, ואילו והדופן הרביעית, הפונה אל הסלון, היא המפתיעה מכולן: שתי דלתות תמימות הקבועות בה חושפות עם פתיחתן פינת עבודה מאובזרת כראוי שתוכננה לשרת בנוחות שני משתמשים.
מטבח וסלון: מרבצים מזמינים
נרטיב החוץ-פנים שלאורו נרקם הבית, ואשר לדברי נוימן תכנונו אפילו החל במידה מסוימת מן החוץ, מודגש באמצעות פתחים רבים שנפרצו בכל היקפו והותקנו במסגרות פרופיל בלגי. בחדרי הילדים הפונים אל החצר תוכננו הפתחים בגובה 40 ס"מ מהרצפה, כך שהם יכולים לקצר תהליכים ולצאת אליה ישירות דרכם, ונראה שאין כפרט זה כדי ללמד על תפיסת החצר כחדר חיצוני וכחלק בלתי נפרד מחיי הבית.
בהיבט החומרי חוברת נוכחותו של הפרופיל הבלגי למשטחי בטון דקים המשמשים בכל המשטחים ובאדני החלונות הרחבים ששולבו ברחבי הבית ולפלנקים של עץ אלון שנבחרו לריצוף חללו (למעט האזורים הרטובים שרוצפו באריחי צפחה גדולים), תוך יצירת מארג ביתי חמים ומודרני כאחד - מוקפד ומסוגנן עד אחרון פרטיו, ובה בעת אקלקטי משהו ומאופיין בנינוחות א-פורמלית. כך, לדוגמה, מערכת הישיבה בסלון בה משתלבים זה לצד זה גווני אפור-ירקרק מאופקים עם צבעוניות עזה; יחידת האי המינימליסטית במטבח שמעליה תלויים מחבתות וסירים המהדהדים מראה כפרי, ויותר מכל פינת המשפחה, שתוכננה לצד ובהמשך למטבח כמרבץ מלבב המזמין השתרעות נינוחה בצוותא - במת עץ מוגבהת עליה פזורים מזרנים ושפע כריות בריפודים ססגוניים.
התאורה שנבחרה לחלל אף היא מגלמת את הממד האקלקטי ומורכבת מגופים שקועים שנועדו בעיקר להדגשת צירים, ומגופים דקורטיביים מסוגים שונים, מהם מודרניים ו"עכשוויים" ומהם - גופי וינטג'.
חדרי הילדים: מפל של אור על הקיר
הינו מסדרון שלאורכו ממוקמים חדריהם, בסופו ישנה דלת יציאה לחצר, והוא טומן בחובו סוג של היי לייט - מפל אור הנשפך על הקיר והופך את המסה הבנויה למוקד של עניין. נוימן: "היות ומדובר בחלל ארוך וצר למדי, שצדו האחד תחום בקיר המשותף עם חציו השני של המבנה הדו משפחתי ובצדו השני ממוקמות דלתות החדרים, תוכנן בתקרתו סקיילייט כמקור להחדרת אור יום טבעי במהלך היום, והקיר הארוך והאטום נועד לשילוב ספרייה. אך האופן בו חדר האור מלמעלה והציף את פני שטחו כעין מפל היה כל כך מרשים, שחבל היה להפר את התמונה המרהיבה והוחלט להותירו כמות שהוא, ואת הספרייה למקם בנקודה אחרת". בנוסף, אופן תכנונו של הסקיילייט כחלון אנכי בר פתיחה היונק אוויר חם מהחלל, מסייע בהיבט האנרגטי, כשהוא מצמצם עלויות קירור.
יחידת ההורים: פתח מקיר לקיר
יחידת ההורים הממוקמת מעברו השני של חלל המגורים, היא אמנם החלל היחיד שאינו פונה לחצר, אך כפיצוי מתהדרת בפתח גדול מקיר לקיר, הפונה אל נוף הרחוב ולחזית הקדמית. שטחה נפרש כמרחב פתוח הכולל בשטחו אזור שינה, פינת עבודה ואזור הרחצה, ורק חדר השירותים הוא חלל סגור. העיצוב החמים והנינוח שמאפיין את החלל מגלם היטב את השפה האקלקטית של כלל הבית, ואף מביא אותה לסוג של שיא באזור הרחצה שתכנונו נדמה כפרשנות עכשווית למקלחות של פעם - אמבט עגול שלתיחומו משמש וילון המותקן על מעין טבעת עליונה הקבועה בתקרה.
החצר: השלמת המלבן
מסגרת הקורות והעמודים שמקיפה את הבית והחצר וכמו משלימה תצורה של מלבן מלא, עושה את שלה בהדגשת הקשר בין הפנים והחוץ, ובתפיסתם כמכלול אחד. חלקה של החצר השוכן ביציאה מחלל המגורים מרוצף ומקורה בפרגולה, ובהמשך משתרע כשטח מגונן, כאשר אדני החלונות הנמוכים והרחבים של חדרי הילדים משמשים גם כעין מושבים.
המשטח המרוצף מאכלס פינות ישיבה ואוכל, ופתח היציאה אליו מחלל המגורים משמר קשרי עין ישירים ביניהם וזרימה המשכית המעצימה את הרעיון התכנוני, שאכן תורגם במלואו לכדי בית "קריא" ומזמין, פשוט במובן הטוב ביותר של המילה, ובעיקר, כדברי נוימן, נכון למקומו ולדייריו.
צוות תכנון: שרון נוימן, שרון וולמן, "שרון נוימן אדריכלים"
תכנון נוף: נעמי אשל