בשכונה חביבה בפאתי רמת החייל בתל אביב, נבנה לו בית שחרת על דגלו מודרניזם בשילוב עם בנייה ירוקה וחכמה. בית זה, אשר נבנה על שטח של 300 מ"ר, כולל מרתף ושתי קומות ומאכלס משפחה עם ילדים קטנים. "בפרויקט זה באה לידי ביטוי מחשבה ירוקה בעזרת בידוד תרמי של הקירות אשר מכילים שכבות תרמיות", כך מציין דרור שמיר, מנכ"ל אוסטק שמיר. "שכבות אלו מבטיחות נוחות אקלימית מרבית וחיסכון באנרגיה בקיץ ובחורף".
חלל מרכזי פתוח
תהליך התכנון והבנייה, אשר נמשך כשנתיים, התנהל בשלט רחוק, בין בעלי הבית, שהתגוררו בחו"ל בזמן הבנייה, לבין האדריכל עמית שטרנברג מהרשאגה שטרנברג אדריכלים. הדיירים חיפשו לקבל בשובם בית עם חלל ציבורי מרווח ידיים. לשם כך תוכננה קומת הכניסה כ-open space, חלל מרכזי פתוח, הכולל סלון, מטבח ופינת אוכל. הדגש בעיצוב היה לייצר עיצוב בעל פשטות אלגנטית ונקייה, אשר תנעם ליושביו של הבית, ותישמר זיקה בין החוץ לפנים - בין הגינה לקרביו של הבית. ניתן לראות את הביטוי לכך בחלונות הגדולים שממוקמים בקומת הקרקע אשר משקפים את הירוק שבגינה ליושבי הבית. בחזית אשר פונה אל הרחוב, נשמר מראה צנוע המאפשר פרטיות מרבית לדייריו.
הצבעוניות שנבחרה לבית הכילה מנעד מצומצם של צבעים בדגש על שימוש חוזר בשחור ולבן נקיים. הקונטרסט בין הצבעים נוכח בכל פינות הבית, כאשר מדי פעם מבליחה נגיעה צבעונית נוספת, אשר תורמת לתחושת החיות של החלל. בעיצוב, שסגנונו על גבול המופשט, מתקיים דיאלוג בין חומרים טבעיים שונים כגון עץ, אבן וברזל.
כך לדוגמה, אחד האתגרים עימם התמודדו שטרנברג ושמיר היה לייצר בית בעל תחושה של מרווח בחלליו הפנימיים, זאת למרות שהמגרש עליו נבנה היה צר יחסית (350 מ"ר). אתגר נוסף שמציין שמיר בתהליך הבנייה היה התנאים הלוגיסטיים בעייתיים כמו הרחוב הצר שלא אפשר תמרון רב.
אלמנט מעניין המושך תשומת לב, הוא שורת רצועות האלומיניום הצרות, אשר תוחמות את המדרגות כמעין גדר פסים מתעתעת. שורה זו, צבועה בשחור לבן, פרט לנגיעה של ירוק ואדום לאיזון ויצירת עניין נוסף. רצועה זו, ממשיכה קונספט עיצובי שניכר בחלונות הבית הארוכים והצרים, ברצועות התאורה הסמויה שבסלון ואף באלמנטים המלבניים של הריהוט שבמרכזו.
אור טבעי דרך חלון הגג
אחת מן ההפתעות הגדולות בעיצוב הבית, מתגלות כשמסבים את המבט אל על, שם נגלה לנו חלון בגג, אשר מייצר המשכיות בין החזיתות הקדמית והאחורית בתוך החלל הכפול. באופן זה, נזרק אור טבעי ועדין לתוך הבית, אשר מקרין גם הוא מלבנים עדינים שהולכים בד בבד עם צורתו הכללית. המטבח ממשיך את אותו קו עיצובי, בעזרת משטח עבודה צר וארוך במיוחד המשתרך לכל אורך הקיר ומאפשר מקום רב יותר לעבודה נוחה, מבלי לייצר צפיפות בנפח החלל.
עוד מציין שטרנברג, כי ביקש "ליצור קלילות במראה החיצוני על ידי פירוק החזיתות לגושים בקנה מידה שונה". המראה המתקבל מבחוץ ומפנים מורכב מחלקים חלקים, אשר מתאחדים לכדי קו מינימליסטי מודרני ואחיד.
גופי התאורה הפזורים בבית גם הם בעלי ייחודיות. לדוגמה, פינת האוכל מקבלת עליזות בעזרת שלל מנורות התלויות בחוטי ספגטי צבעוניים. כסאות האוכל שהוצבו בצבעים החייכניים משתלבים עימן היטב. פרט לאזור זה, נשמר הקו הצחור ברחבי הבית עם תאורה סמויה ותאורה עדינה גלויה בנגיעות של לבן שנבלעות בחלל.
בקומת המרתף נמצא חדר קולנוע ביתי מפנק, להקרנות אינטימיות וחברתיות, אשר מכוסה כולו שטיח קיר להנעמת הצפייה.
