בארגון חותם החליטו להתמודד עם מערך הגיוס של צה"ל בקרב בנות מהמגזר הדתי בדרך יצירתית, הם הפיקו סרטון אנימציה בשם 'בודדה במערכה' במסגרתו מוצגת החיילת הדתייה כמי שמועסקת בעבודות פקידות, איננה יכולה לשמור על ערכיה בצה"ל ואיננה יכולה להשתחרר מן השירות כאשר היא מבקשת לעשות כך.
הסיבה להפקת הסרטון הייתה לטענת חותם כדי לעורר שיח בנושא, זאת לאחר סקרים שהראו כי 40% מהבנות הדתיות המשרתות בצה"ל נחלשות מבחינה דתיות במהלך שירותן הצבאי.
התגובות לסרטון לא אחרו להגיע, מיכל נגן ראש מכינת צהלי לבנות דתיות ע"ש תמר אריאל טוענת כי "הסרטון 'בודדה במערכה' של חותם הוא קמפיין החר"דקים של הציונות הדתית. אפשר להתווכח על ערכים ועל פרשנויות הלכתיות אך המטרה אינה מקדשת את האמצעים.
"מביך ומעליב אותי לחשוב שככה הם רואים את הנערות המתגייסות, שבתנועה החברתית האדירה הזו הם רואים רק את הסטראוטיפים והכי מביך ומעליב זה להבין כמה קטנות, חלשות וטיפשות הם חושבים שאנחנו.
מאות תלמידותיי המשרתות בצבא מתגייסות מתוך מסירות נפש עבור עם ישראל. הן רואות בשירות בצבא שליחות מחוץ למגזר כדי ליצור חיבור ומפגש עם כלל ישראל. הן מוכנות להתמודד עם אתגרי השירות הצבאי כדי להיות שותפות עם הציבור הישראלי במשימתו הלאומית הגדולה.
לחיילות הדתיות שזכו לשרת בצה"ל אני אומרת תודה שאתן מעזות לחשוב, לבחור, לסמוך על עצמכן, להיכשל ולקום בתשובה. אתן לא בודדות במערכה שכן אתן ציבור שעושה דברים גדולים וביחד נתקן עולם במלכות ה'.
אני מרגישה גאווה עצומה לשרת בצה"ל
החיילות הדתיות גם הן מיהרו להגיב, בפוסט שפרסמה החיילת מינה חיה רותמן בפורום רוטר היא כתבה אני נמצאת חודשיים לפני סיום שירותי הצבאי ומרגישה שאוליי פספסתי משהו. אוליי אני לא בצבא הנכון? אוליי אני בעולם מקביל? כי הרי מוצג כאן בפרוטרוט שירות צבאי של חיילת דתיה אבל הצבא שלי כל כך אחר.
"בצבא שלי, במשך כל הטירונות והקורס התפללתי לא פחות מביני"ש צדיק, 3 תפילות ביום ברזל. לעתים אפילו המפקדות/ים היו אלו שהזכירו לי שיש לי זמן תפילה ועוד דוגמאות רבות לקידוש שם ה' אני תוהה, אולי אני ויוצרי הסרטון משרתים בצבאות שונים.
ושלא תטעו, היו גם התמודדויות אינספור, גילויי תרבויות והליכות זרים ומפתיעים, למרות שעברתי לא מעט מסגרות מעורבות קודם לכן. אבל גם כל כך הרבה פעמים של תחושת שליחות אמיתית, של ידיעה שאם לא ההיכרות איתי ועם חברותיי הדתיות- סביר להניח שהאדם שמולי היה/תה ממשיך/ה להכיר דתיים רק מהעיתונות המסכסכת לשנוא ללא סיבה ולחשוב שאין סיכוי לאחדות.
ואין לי דרך להסביר את תחושת הגאווה העצומה שיש בעמידה בטקס על מגרש המסדרים בחצאית מדים לבנה. שבללכת ברחוב, ביחידה, בכותל או סתם באוטובוס כחיילת בחצאית.
הרב יובל שרלו הגיב בעמוד הפייסבוק שהוא מנהל לעיצומה של המחלוקת: המחלוקת על שרות בנות בצבא צועדת בנתיב לא טוב.
עובדה שיש מחלוקת על נושא מסוים אינה רעה. להפך, מחלוקת מבטיחה כי כל ההיבטים של סוגיה יבואו לידי ביטוי; מחלוקת מעצבת חברה בניגוד למגדל בבל הרע, בו הייתה כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים; מחלוקת מצילה את החברה בכלל מכיבוש ושליטה של עמדה אחת בלבד, ועוד ועוד.
על כן, אהבו חכמים את המחלוקת, והתפארו בהיותם של תלמידי חכמים יושבים אסופות אסופות ועוסקים בתורה, הללו מטהרין והללו מטמאין.
אלא שכמו כל דבר בעולמו של הקב"ה, צדיקים ילכו בם ופושעים ייכשלו בם, ואף המחלוקת עלולה להתדרדר לתהומות.
סימנים מובהקים יש למחלוקת בשעה שהיא אינה טובה. טענות עובדתיות שנאמרות ללא כל בדיקה, וללא כל יכולת לבדוק אותן ("הבנות דווקא מתחזקות בצבא"; "כל הבנות מתדרדרות בצבא"); האשמות שאינן עוסקות בנושא עצמו, כי אם במגמות נסתרות או באופן ניהול המחלוקת ("הם משקרים"; "המגמה של המאבק בבנות היא הכנסתן חזרה לכלוב ושלטון הרבנים")
אי-הכרה באמת המסוימת שנמצאת גם בצד השני, והקצנה ללא צורך של עמדות הטוען עצמו; והסכנה הגדולה של התדרדרות המחלוקת לשלילת הלגיטימיות של הצד השני.לא כל עמדה שהיא לא נכונה הופכת להיות לא לגיטימית, וצריך כמה שיותר להגדיל את הפער בין שני הניסוחים האלה. כאמור, נראה לי כי המחלוקת מתדרדרת למקומות לא טובים.
אין ספק כי המחלוקת על השירות הצבאי לבנות מהמגזר הדתי עוד תמשיך כנראה ימים רבים, אבל אין ספק שהדרך לבטא את הדעות לכאן או לכאן הולכת והופכת יצירתית.