בעולם המודרני שלנו היום, בנות יכולות לעשות הכול מבחינה מקצועית: הן יכולות להיות טייסות, רופאות, לוחמות בצבא ואפילו אסטרונאוטיות. אין כמעט שום תחום שאישה לא יכולה לעסוק בו, "גברי" ככל שייחשב. אולי זו הסיבה לכך שנערות צעירות רבות שואלות את עצמן: אם בעולם הגדול אני יכולה לעשות הכול, למה לא בעולם התורני והרוחני? עולם הגמרא התורני, שנחשב בדרך כלל למעוז גברי מובהק, נפתח יותר ויותר בשנים האחרונות ללימודים של נשים ונערות. דיברנו עם שתי נערות שבחרו להגשים את משאת נפשן – ללמוד גמרא.
"הסביבה פתוחה לנושא"
מי אני?
"דנה בר איתן, בת 17 וחצי מגבעת משואה, ירושלים. לומדת בכיתה י"ב בתיכון פלך בירושלים. בת למשפחה דתית-לאומית. אני הבכורה מבין חמישה ילדים. לומדת חמש יחידות גמרא במגמות גמרא, ביולוגיה וספרות".
למה החלטת ללמוד גמרא?
"בבית ספר יש אפשרות בחירה בין מגמת תנ"ך למגמת גמרא. אנחנו לומדות גמרא כלימודי חובה מכיתה ז' וכולן בתיכון לומדות לשלוש יחידות גמרא – שתיים הלכה ואחת גמרא. התלבטתי בין חמש יחידות תנ"ך או גמרא, והלכתי לשיעור ניסיון בחמש יחידות. היה שם מורה שהחדיר את אהבת הגמרא ואהבתי את השיעור, את האווירה. החלטתי לבחור במגמה הזאת, ולעשות רק שלוש יחידות תנ"ך. שיעור הניסיון שהייתי בו דיבר על מסכת גיטין, וזה נושא חשוב שכל הבנות צריכות להכיר, יש לו הרבה השלכות ומשמעות גם בחיינו כיום. פגשתי במגמה גם מורה מדהימה בשם חנה דרייפוס, שמלמדת גם במדרשת לינדנבאום. הלמידה בחברותה, הארמית שלא הכרתי קודם לכן – כל אלה גרמו לי להישאר שם".
איך הסביבה הגיבה?
"ממש סבבה. אני גדלה בסביבה פתוחה לנושא, גם בקהילת בית הכנסת שלי. רוב הבנות מהקהילה לומדות איתי בבית הספר או לומדות גמרא במדרשת לינדנבאום ובבית המדרש לנשים במגדל עוז אחרי הלימודים. אבא שלי מאוד שמח שזו הייתה הבחירה שלי, כי אנו יכולים ללמוד יחד וכך יש לנו זמן איכות זה עם זה. גם אימא שלי התלהבה מהעניין כי היא עצמה לא זכתה ללמוד גמרא, אבל זה מעניין אותה. יש משהו בגמרא שהוא קצת כמו חידה; לפעמים הכול לא ברור וצריך לחפש הקשרים. היום אימא שלי יושבת ללמוד עם אחי ואיתי וזה משמח אותה".
מהו החיבור האישי שלך לגמרא?
"ההורים שלי גרושים, אז היה חשוב לי ללמוד את מסכת גיטין. חשוב לדעת את כל הדברים האלה. זה לא נכון להרחיק אנשים מהגמרא כי זה מונע מהם ידע חשוב לחיים. אם יותר נשים ילמדו גמרא, הן יוכלו להימנע מהרבה בעיות. אם תכנית הלימודים תכלול לימודי חובה של מסכת גיטין לכל הבנות, הן יהיו יותר מודעות לכל הנושא של חתונה וגירושין וידעו מה זה מסורבות גט, עגונות ואיך אפשר למנוע את זה. היום זה לא נמצא מספיק בתודעה. ההורים שלי התגרשו כשהייתי בכיתה ג' והגירושין עברו בצורה חלקה, אבל הנושא עניין אותי בגלל הזווית אישית. אני אוהבת גם את הלימוד בחברותה שהוא מעניין הרבה יותר. את מבינה מה כתוב, איך זה מתקשר לסוגיה אחרת במקום אחר, קצת כמו לפצח חידה"
לרכישת מנוי למגזין "נשים teens" ב-9 ש"ח לחודש לחצו כאן
עדיין מקובל שבנים לומדים גמרא ולא בנות. מה דעתך על זה?
"בעיניי, כל מי שרוצה ללמוד גמרא – יכול. אין לי בעיה עם זה שבנים לומדים גמרא. בסניף של בני עקיבא, אני מעורבת בשיחות של הבנים כשהם מתווכחים בנוגע לדף גמרא או לסוגיה מסוימת. זה נחמד וכיף, בקטע חברי. בחברה הדתית חסר לימוד משותף של בנים ובנות, ולימודי הגמרא פותחים פתח לכך. מבחינתי זה אומר שאני שווה לבנים. מכעיס אותי שאנשים אומרים שנשים לא יכולות ללמוד גמרא או שמונעים מאיתנו לעשות זאת. אנחנו חיים בעידן קצת שונה. פעם לנשים היה תפקיד מסוים, להיות בבית ולגדל ילדים. היום נשים יוצאות לעבוד, ויש מניינים שוויוניים בירושלים עם מחיצה ובתי כנסת אורתודוכסיים שבהם נשים יכולות להגיד את ההפטרה ולקרוא תפילה לשלום המדינה, וכל זה בגבולות ההלכה. זה כיוון טוב. גמרא לא צריכה להיות הגבול בין בנים לבנות. אין סיבה לכך שבנות לא ילמדו גמרא. למה מותר לי ללמוד תורה וגמרא אסור לי? נשים יכולות להיות טובות בזה לא פחות מגברים וליהנות מזה מאוד. לא לגמרי ברור לי למה זה לא נמצא בתכנית הלימודים של כולם. תמיד בודקים גבולות, אבל הגבול לא יכול להיות לימוד לגברים בלבד".
ספרי על קטע מהגמרא שמדבר אלייך.
השולח, פרק רביעי, גיטין: לב ע''א:
"השולח גט לאשתו, והגיע בשליח, או ששלח אחריו שליח, ואמר לו 'גט שנתתי לך בטל הוא' הרי זה בטל; קידם אצל אשתו או ששלח אצלה שליח, ואמר לה "גט ששלחתי לך בטל הוא" הרי זה בטל; אם משהגיע גט לידה, שוב אינו יכול לבטלו.
"בראשונה היה עושה בית דין ממקום אחר ומבטלו, התקין רבן גמליאל הזקן שלא יהיו עושין כן, מפני תיקון העולם".
למה זה מדבר אלייך?
"במשנה שלנו שמובאת בגמרא במסכת גיטין, מתוארים לנו המצבים שבהם ביטול הגט על ידי הגבר תקף והמצבים שבהם הוא לא תקף. לדוגמה, אם הגבר שלח שליח עם הגט לאישה ובאמצע התחרט על כך, כל עוד הגט לא הגיע לידי האישה הוא בטל, אך אם הגט כבר הגיע לידי האישה הוא לא יכול לבטלו.
"לאחר מכן מסופר לנו כי בתחילה היה הגבר יכול לבטל את הגט בבית דין במקום אחר, אפילו בארץ אחרת, בעוד השליח ממשיך במשימתו ומוסר את הגט לאישה. במצב זה היא הייתה עלולה להינשא בלי לדעת שהבעל ביטל בינתיים את הגט, מה שיכול היה להוביל בסופו של דבר לשתי בעיות קשות: ממזרים, עקב נישואי האישה שלא ידעה על ביטול הגט, ועגונות. האישה לא הייתה יכולה להיות בטוחה במעמדה המשפטי; אולי היא קיבלה את הגט, אך יכול להיות שללא ידיעתה בעלה ביטל אותו לפני כן בבית דין רחוק. לכן תיקן רבן גמליאל תקנה ולפיה ביטול גט בבית הדין לא יהיה עוד אפשרי. הוא תיקן תקנה זו מפני תיקון עולם.
"במסכת גיטין המושג 'תיקון עולם' מופיע פעמים רבות כהסבר לתקנות ולשינויים רבים. תיקון עולם קורה כאשר התנאים מתקנים או מבטלים תקנה בטענה שהיא גורמת לעוול ציבורי (לא אישי) ובמטרה ליצור חברה ועולם מתוקנים יותר. תיקון עולם אינו מתרחש במקרים של עוולות אישיות, אלא במצב של עוולות חברתיות כגון ממזרים, עגונות וכו'. על פי הרעיון שבבסיס תיקון עולם, העולם היהודי לא יכול להמשיך לעמוד במקומו כאשר עמידה זו גורמת לפגיעה ולצער חברתיים. כדי למנוע פגיעה זו ולעשות תיקון עולם יש לחדש את התקנות הישנות ולא לשקוע בחוסר מעש ובחוסר אונים. במקרה הפרטי שלנו במשנה הזאת, רבן גמליאל תיקן את תקנתו כדי למנוע מצב של ממזרים ועגונות.
"נושא תיקון העולם מציב הרבה מאוד שאלות, גם בפנינו – החברה האורתודוכסית כיום: מתי אנו משנים ומתקנים תקנות מפני תיקון עולם ומתי לא? האם כיום הפסקנו לעשות תיקון עולם מהפחד להיאבד במודרנה? האם הדור שלנו הוא דור מספיק מלומד ובעל רוחניות גבוהה דייה כדי לעשות שינויים? מה צריך כדי שהדור שלנו יוכל לעשות שינויים?"
לרכישת מנוי למגזין "נשים teens" ב-9 ש"ח לחודש לחצו כאן
"כיום הגבולות מיטשטשים"
מי אני?
"גילה גלזר, בת 17 מרמת בית שמש. לומדת בכיתה י"ב באולפנה בשם אמי"ת נגה. בת בכורה מבין שלושה ילדים למשפחה דתית-לאומית".
למה החלטת ללמוד גמרא?
"אני לומדת במגמת חמש יחידות תלמוד. בדרך כלל רק בנים עושים את הבגרות הזאת. אנחנו בית הספר היחיד בארץ שבו גם בנות עושות את הבגרות הזאת, ואנחנו חמש בנות במגמה. בדרך כלל, בנות שנבחנות לבגרות בגמרא ברמת חמש יחידות לומדות שמונה דפים, אנחנו לומדות לבגרות 22 דפים, זה יותר חומר. נחשפתי לזה בכיתה ז' בלימודים הכלליים בבית הספר. יש לנו מורה מדהימה שעוזרת להבין, והגמרא היא חלק מהתרבות שלנו, חלק שיש לי היכולת והזכות להיחשף אליו וללמוד אותו. בחרתי בזה כי זה מעניין אותי, וחוויית הלמידה מדהימה. זה משהו שאני עושה נטו בשבילי, לא בשביל אף אחד אחר. זה לא משהו שיקדם אותי בלימודים באוניברסיטה. זה מאוד משמח אותי".
איך הסביבה הגיבה?
"הסביבה מאוד תומכת. ההורים שלי גאים בי מאוד. יש לי גם חברות שעושות בגרות בגמרא, כך שאני לא יוצאת דופן. לא קיבלתי בכלל תגובות שליליות".
מהו החיבור האישי שלך לגמרא?
"אני אוהבת את הלמידה בחברותא, אבל אני גם אוהבת לקרוא סוגיה לבד ולנסות להבין אותה קודם. כל חוויית השיעור מדהימה. אנחנו עונים בעל פה על שאלות שעולות ממצבים בחיים שלנו, ממש מדברים על כל מיני נושאים. פעם הייתי פותחת דף גמרא ולא הייתי יודעת מה לעשות. היום הלימוד מקנה לי את היכולת לקרוא וללמוד לבד. אני מרגישה שזה נותן לי עוד בסיס לידע תורני ודתי, לעוד ספר קודש שקשור בחיינו, גם ברמה המוסרית. אני לומדת על מעמד הלכתי, למה אפשר, למה אסור, מה בודקים, מה חשוב וכו'. מה שמדהים הוא שזה דיון שנערך בעבר, שלכאורה לא קשור אליי, אבל אני לומדת מזה בעקיפין על דברים אחרים. זה הדבר המעניין: איך משהו מלפני מאות שנים קשור לחיים שלנו עכשיו. לבגרות אנחנו לומדים פשט, פירוש רש"י, פירוש תוספות וגם הרחבות של רבנים מודרניים יותר. ההרחבות מתקשרות פעמים רבות לנקודות הרלוונטיות לחיינו כיום, גם אם הנושא לא ממש קשור, וזה ידע שממש מעשיר".
לרכישת מנוי למגזין "נשים teens" ב-9 ש"ח לחודש לחצו כאן
עדיין מקובל שבנים לומדים גמרא ולא בנות, מה דעתך על זה?
"בעולם שלנו לבנות אין בעיה לעשות חמש יחידות במתמטיקה או ללמוד לתואר דוקטור ולהעמיק את הידע. אז אם אנחנו יכולות להעמיק בנושאים שהם כביכול לא דתיים, למה כשזה מגיע ללימודי קודש אסור לנו להעמיק? אנחנו ב-2017 כבר. אם אני עושה חמש יחידות מתמטיקה, אני רוצה להעמיק באותה מידה ברמה הדתית שלי. לכן אני חושבת שצריך ליצור שוויון לבנות בלימוד. לא צריך לחייב אף אחת, זה צריך לבוא ממקום טוב, אבל צריך לאפשר את זה. אפשר להעמיק חקר בעולם החילוני, אבל בעולם הדתי יש גבולות. למה? למה לאסור?".
ספרי על קטע מהגמרא שמדבר אלייך.
דף כח עמוד א – מסכת סוכה:
"ת''ר מעשה ברבי אליעזר ששבת בגליל העליון ושאלוהו שלשים הלכות בהלכות סוכה, שתים עשרה אמר להם שמעתי, שמונה עשר אמר להם לא שמעתי. ר' יוסי בר' יהודה אומר חילוף הדברים שמונה עשר אמר להם שמעתי, שתים עשרה אמר להם לא שמעתי. אמרו לו כל דבריך אינן אלא מפי השמועה, אמר להם הזקקתוני לומר דבר שלא שמעתי מפי רבותי, מימי לא קדמני אדם בבית המדרש ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי, ולא הנחתי אדם בבית המדרש ויצאתי, ולא שחתי שיחת חולין, ולא אמרתי דבר שלא שמעתי מפי רבי מעולם".
למה זה מדבר אלייך?
"רבי אליעזר לא נרתע ולא נחלש מכך שלא ידע להשיב על חלק מהשאלות שנשאלו לו. בגמרא תמהים מתשובה זו ולא מבינים איך רבי אליעזר לא מחדש דבר ורק חוזר על מה שאמרו רבניו. אנו רואים שאף שהוא תלמיד חרוץ וחכם, בדרגה גבוהה, הוא בוחר לשמור על המסורת. רבי אליעזר מדגיש את החשיבות שבשמירה על המסורת, בלי כל הזמן לחדש ולהוסיף.
"אני לומדת מסוגיה זו על הענווה והצניעות של רבי אליעזר ועל שמירתו על המסורת – הוא לא חידש הרבה, למרות גדולתו הרבה בתורה. אני לומדת על היראה והכבוד שלו כלפי התורה והרבנים שלו. אני חושבת שיש חשיבות רבה במסורת שלנו, ולכולנו יש מה ללמוד ממעשיו של רבי אליעזר – הקשבה ושימור ההלכה והמסורת. אם רבי אליעזר, שהיה תלמיד גדול בתורה, לא חידש דבר שלא שמע מרבו ושימר את המסורת, על אחת כמה וכמה אנחנו בתקופתנו צריכים לשמור על ההלכה ולקיימה בלי לחולל חידושים ומהפכות גדולות.
"כיום, במציאות מתקדמת ומגוונת מכל הבחינות, הגבולות מיטשטשים ויש המון מקום לדעה אישית ולבחירה אישית. במערכת החינוך זה בולט מאוד, עם כל הרפורמה החדשה ומתכונות הבגרויות החדשות. המטרה היא ליצור חשיבה מחוץ לקופסה, והדגש הוא יותר על פיתוח והבעה של דעה אישית ופחות על שינון ידע.
"אני חושבת שלסוגיה זו של רבי אליעזר יש חשיבות ומסר חזק מאוד במיוחד בימינו. היא עוזרת להבין ולדעת שאנחנו לא נמצאים במעמד המאפשר להחליט על שינויים משמעותיים, במיוחד בעניין ההלכה, ושיש מקום לשימור של המסורת, לקיום של ההלכות והמצוות, ללמידה ולשינון. ההקשבה למסורת שלנו לאורך אלפי שנים, זה מה שמחזיק אותנו ביחד ועוזר לנו להתגבר על כל המכשולים והתקופות הקשות בחיים. יש חשיבות רבה בלמידה ובשינון של הידע וההיסטוריה, בלפעול על פי ידע זה בלי לחולל מהפכות ולחשוב ש'אני חכם יותר'. המסר הוא להקשיב בענווה".
מתוך גיליון 7 של מגזין "נשים teens".