השבוע הטמטום שבר שיא עולמי וכמובן גם את השיא הזה זכיתי לראות: עברתי ליד הקיוביק של משיח, אני יודע, הוא נשמע כמו שם של נביא, תכלס, סתם תימני שומר מצוות.
בקיצור אני עובר לתומי (נשבע) עם הקפה המוקצף הראשון של הבוקר ולפתע מה רואות עיניי? משיח מתקין מזוזה - על הדלת של הקיוביק, איזה דלת בעצם? זה כולה משקוף, איזה משקוף? זו חתיכת אלומיניום שצבועה כמו משקוף, זה פאקינג קיוביק והוא מדביק לי על זה מזוזה? ועוד מברך עם כיפה והכל, זה חופשי חילול השם. בעודי המום לא שמתי לב שאני מסתבך עם חוט המחשב, לפני שהבנתי מה קורה הרגשתי שאני נופל וכוס הקפה נשמטת מידי.
הקפה נפל ונשפך בדיוק, אבל בדיוק על המקלדת שלי ולא תגידו נפלו כמה טיפות על המקשים, הכל נרטב היה לי קצף על ה- F5, ה- CAPS LOCK שלי התמלא בפילטר ואפילו על כפתור ה- ESC היו כמה טיפות של קפה שחור.
בתוך שניות הגיע גם בוריס מהתחזוקה, שהכריח אותי לנקות את כל הקפה מהמקלדת למרות שהיא כבר לא תעבוד בחיים. הוא טען שזה עונש חינוכי ושאין לנו כבוד לחפצים של המשרד ואם ככה הייתי נוהג גם בבית. אם זה לא מספיק, הבן זונה כתב מכתב בתפוצת נאטו לכל החברה והעתק למנכ"ל בו הוא מגולל את הסיפור לפרטי פרטים.
מכל הסיפור הזה טיפה של קפאין לא הכנסתי לגוף. ניקיתי את המקלדת, תוך כדי שאני מכין לעצמי לאטה מוקצף בהכנה ידנית (שזה אומר לשים קפה, טיפה מים ואז לבחוש שנה כדי שיהיה סנטימטר קצף), וחשבתי לעצמי - האם הכל מלמעלה? האם הכל כתוב מראש? יכול להיות שיש יד מכוונת? שחזרתי ראיתי שמשיח סיים להתקין את המזוזה שלו, בלי שאף אחד שם לב נתתי לה נשיקה חפוזה.
יש שני דברים שאיתם אתה לא רוצה להסתבך – אלוהים ובוריס מהתחזוקה.