המשמעות מאחורי השאלה ברורה – זכרים מקבלים מכוניות, חיילים או משחקי מלחמה ובנות מקבלות בובות, רצוי ברבי, או מטבח (ורוד), או בית בובות (ורוד).
גם אם לרובנו זה נשמע טבעי ומובן מאליו, השאלה היא האם זה צריך להיות כך? האם החלוקה הצבעונית הזו אכן תואמת את ההעדפות של שני המינים או שמא מגבילה אותם? בכלל לא בטוח שבן שילבש ורוד וישחק בבובות, למשל, יתקבל בהבנה בדומה לבת שתבחר לשחק בכדורגל. עד כמה משמעותית ההבחנה בין צעצועים של בנים לצעצועים של בנות בגיל הרך, ואיך היא משפיעה על התפתחותם בעתיד?
אז מי החולה ומי הרופא?
רונית, אם לתאומים, בן ובת, שגדלו בבית עד גיל שנתיים, מספרת כי ניסתה לטשטש את ההפרדה המגדרית בין משחקי הילדים: "בבית שלנו לא היו צעצועים של הבן או של הבת, הכל היה משותף לשניהם. אותו הדבר לגבי הבגדים – שניהם לבשו הכל - ירוק, תכלת, כחול ואדום. הצבע ורוד היה מוקצה לחלוטין, ואם הגיע בגד ורוד במתנה – הוא הוחזר אחר כבוד לחנות.
"ובכל זאת, עם כמה שניסיתי לא להיות סטריאוטיפית, הנטיות הטבעיות שלהם פשוט פרצו החוצה; כששניהם הגיעו לגיל המשחק, הבן העדיף לשחק עם משאית, טרקטורים ואופנועים ואילו הבת בחרה בפאזלים ובבובות. בגיל חצי שנה כשהגעתי איתם לביקור בבית חברים ועל הרצפה היו מפוזרים צעצועים, כל אחד מהם מהר לזחול ולתפוס צעצוע: הבת תפסה בובה והבן השתלט על הטרקטור".
זה קורה בגלל החינוך", סבור ד"ר אפי הרנוי, מומחה בתחום החינוך לגיל הרך, בחינוך גופני ובפסיכולוגיה חינוכית-התפתחותית. "הכל מתחיל מהמסרים הסמויים שילדינו מקבלים בגן, בבית הספר וכן, גם מאיתנו ההורים. עד גיל שלוש הילד לומד ומפנים את ההבדלים בין המינים. על פי רוב, בגיל הזה הילד ירצה לחבור לילדים בני מינו, והצורך להיות חלק מקבוצה ולהרגיש שייך יגרום בסופו של דבר לילד לפתח נטייה לבחירות מגדריות, גם אם נחשף בעבר למגוון צבעים ומשחקים.
"הבעיה היא שגם אנשי חינוך ומטפלים שתפקידם להכין את הילדים לקראת מפגש עם סביבה חברתית רחבה יותר, מדגישים במודע או לא במודע את ההבדלים ומקבעים אותם.
כולם אוהבים את דורה
האם המחקרים הללו משפיעים על שוק הצעצועים לילדים בגיל הרך? ומה בעצם עומד מאחורי ההגדרות הקיימות של משחקי בנים ומשחקי בנות? ענת נתיב, סמנכ"ל שיווק "טויס אר אס", טוענת שבעבר הייתה חלוקה ברורה ומוחלטת בין צעצועי בנים ובנות, ואילו היום הגבולות היטשטשו: "עדיין קיימים צעצועים הנתפסים כמיועדים לבנים או לבנות כמו גיבורי העל או ברבי ובראץ, אבל ניתן להבחין לצידם גם בצעצועים כדוגמת מטבחים, בובות תינוק, עגלות, אביזרי נגינה שונים ועוד, שבעבר יוחסו באופן קלאסי לבנות או לבנים ואילו היום נרכשים לשני המינים".
גם במותגים המובילים ניכר שינוי, והדבר בולט במיוחד לנוכח האהדה גדולה של בנים ובנות לדמותה של דורה. אהדה זו מתבטאת במוצרי עיצוב לחדר, פריטי לבוש ואפילו בובות בדמותה ובדמות חבריה, אשר נרכשים כיום עבור בנים ובנות כאחד. "קשה לדעת אם השינוי בהרגלי הצריכה נובע מהמשווקים השונים היוצרים את הדמות ומכוונים להתאמתה לשני המינים, או מפתיחות ההורים והמחנכים", אומרת נתיב. "אבל אין ספק שהסרת המגבלות וההיענות לרצון הילד ולטעמו בוודאי מאפשרת את טשטוש הגבולות בין צעצועי בנים לצעצועי בנות".
בסופו של דבר, נדמה שהגורם המשפיע ביותר בכל הנוגע לבחירות הצעצועים של הילדים שלנו הוא שילוב בין המסרים שמועברים לילדים על ידינו ועל ידי הסביבה, חברות הצעצועים, שאר הילדים בגן, והכי חשוב - העדפותיו של הילד עצמו. "אפשר לגדל בנות בעלות הזדמנות, הערכה עצמית, ואיכויות שאינם נופלות משל בנים ובכל זאת, כל ילד מביא איתו את הנטיות הטבעיות שלו", מסכמת רונית. "עם כל הכבוד למחשבה שהכל נתון בידינו, יש דברים שהם קשורים בילד ובמי שהוא. תמיד האמנתי בהשפעה הסביבתית אבל היום יותר מתמיד ברור לי שיש דברים שפשוט צרובים בהארד דיסק של הילד". או במילים אחרות, בפעם הבאה שהילד שלכם זוחל אל השטיח וחומד לעצמו את משאית כיבוי האש, יכול להיות שהוא פשוט חולם על קריירה של כבאי.
