בפעם הראשונה שראו אותם הוריהם, זה היה ברחם, בתמונת אולטרסאונד, וכבר אז העוברים הקטנים שלהם החזיקו ידיים. מעבר למראה מחמם הלב נחשפו פרטים נוספים, קודרים יותר: התאומים הם תאומים סיאמיים, המחוברים באופן כה מורכב עד שהרופאים לא ראו הרבה סיכוי להישרדות אף אחד מהם. למרות זאת, השניים עוד פה. חסאן וחוסיין בנחפף, בריטיים המתגוררים באירלנד, עם אב ממוצא אלג'יראי, חגגו לא מזמן את יום הולדתם השלישי, כשהם מופרדים פיזית, אך עדיין בלתי נפרדים.
"יש ביניהם תחרויות מסויימת"
הניתוח המורכב שארך 14 שעות נערך בפברואר 2010, בבית החולים יוניברסיטי קולג' בלונדון, כשהיו השניים בני פחות משנה, והותיר בהם חותם: רגל תותבת לכל אחד שהשניים עוד למדים כיצד ללכת בעזרתה. יש להם גם מין מסגרות על גלגלים להתניידות מהירה יותר, ואמם אנג'י, 38, טוענת שהעובדה שהם שניים דווקא מזרזת את התהליך. "יש ביניהם תחרותיות מסויימת, אבל אין בהם פחד. נפלא לראות את זה", אומרת האם, שנגעה בלבבות רבים כשצולמה לפני ניתוח בניה לטלוויזיה הבריטית ונפרדה מהילדים לשלום בנשיקות, במחשבה שהיא עשויה לא לראותם עוד לעולם.
לאחים השובבים שתי אחיות גדולות, בנות חמש ושמונה, וכל המשפחה, כולל האב אזדין, ערכו בחג המולד הזה אירוע טקסי משמעותי עבור האם אנג'י. "שבועיים לפני שהבנים נולדו קניתי שני קישוטים לעץ חג המולד עם שמותיהם חרוטים בהם. כשהרופאים בישרו שהם כנראה לא ישרדו עד חג המולד החלטתי שנמשיך תמיד לתלות את הקישוטים על העץ, גם אם הם לא יחיו, כך תמיד יהיו איתנו. עכשיו אני מביטה בהם ורואה כמה הם מאושרים וחזקים, ואני מרגישה כל כך אסירת תודה על כך שכולנו משפחה גדולה. הם שני הניסים שלנו וכשכולנו יחד תחת קורת גג אחת, זה כל מה שחשוב בחיים. הבנות משוגעות על התאומים, וממש לא מבחינות במוגבלות שלהם".
בינתיים האב, אזאדין, מחכה לספטמבר, אז ילווה את בניו לראשונה לגן ויחזור לעבודתו כשף, עליה ויתר בינתיים על מנת לדאוג לילדיו. הוא מצפה לגדולות מהשניים, שכן מומחים הגדירו את מנת המשכל שלהם כגבוהה באופן חריג. בינתיים, ישנן עוד משוכות בדרך, וכמה ניתוחים שהשניים יאלצו לעבור בשנים הקרובות. "יש להם עוד מכשולים לפניהם", אומרת האם, "אבל הם יתגברו. הם הביאו עמם המון קסם לביתנו".