הרגע שבו הפעוט הקטן קם לו פתאום ומתחיל ללכת, הוא אחד המרגשים שאי פעם תדעו. מהר מאוד הצעד הראשון פוגש צעד שני ושלישי, ולפני שתשימו לב הזאטוט כבר מתרוצץ לו בבית כמו רוח סערה, ואתם אחריו, באש ובמים. עבור היכולת החדשה שניכס לעצמו, שתשמש אותו לא רע במהלך החיים, יזדקק הקטנטן לזוג נעליים ראשונות.
מתי לקנות?
"חשוב לרכוש לילד זוג נעלים כשההליכה שלו שוטפת, ולא להתנפל עליו כשהוא רק מתחיל ללכת ולנעול לו נעליים שיעניקו לו תחושת אי נוחות וחוסר ביטחון", מסבירה יעל פרי-פלג, סנכ"לית הפיתוח של חברת פפאיה. "בקיץ הכי מומלץ שהילד שרק לומד ללכת יסתובב יחף, ובחורף עם גרב בעלת תחתית נגד החלקה. כמה שיותר טבעי, כדי לבנות ביטחון. אין תחום של זמן אחרי תחילת ההליכה שמתאים לנעליים, זה אינדיווידואלי. יש ילדים שהולכים מוקדם אבל לוקח להם זמן רב להגיע ליציבות, ואחרים שהולכים מאוחר אבל תופסים את העניין בזריזות. כאשר הילד עושה את רוב כברת דרכו בהליכה, ולא בשילוב עם זחילה או בעזרת רהיטים, אפשר לראות שהוא מוכן לנעליים ראשונות.
"אני ממליצה גם בקיץ לקנות נעל סגורה מקדימה כנעל ראשונה, וללכת לחנות שמתמחה בנעלי צעד ראשון ויש בה אנשי צוות שיספקו הכוונה מקצועית. נעלי צעד ראשון הן במידות 19-22, והן הכי רכות וגמישות. אחריהן יש את נעלי צעד שני שהן מעט גסות יותר ומגיעות במידות 21-26. מוכרים שאינם מבינים בעניין, בחנות לא מקצועית, עשויים לתת לילד עם כף רגל גדולה יחסית נעלי צעד שני כנעליים ראשונות, וזה מצב שכדאי להימנע ממנו. על אריזות הנעליים כתוב לרוב אם מדובר בצעד ראשון או צעד שני. כשהנעל כבר לוחצת או לא מתאימה ילדים לרוב יתלוננו על כך, אבל לא כדאי להגיע למצב הזה, ורצוי לבדוק בבית אם נשאר מאחור רווח. אין מה לעשות, ההוצאה על נעליים בשנים הראשונות גבוהה כי יש צורך בנעל איכותית במיוחד, והרגל גדלה כל 3-4 חודשים בממוצע, אבל זה שלב קצר של גדילה מואצת שעובר. לא מומלץ, כמובן, לקנות נעל גדולה מדי".
הנה עשרה דברים נוספים שיש לקחת בחשבון כשיוצאים לרכוש זוג נעליים ראשונות:
1. כדאי לתכנן את קניית הנעליים בשעה נוחה בה הפעוט לא עייף מאוד, רעב או עצבני. אם הילד לא עירני, גם הרגליים שלו יהיו עייפות, הוא עלול להתנגד למדידה, הוא יתקשה להתהלך בחנות ואתם תתקשו להבין אם הנעל מתאימה ונוחה לו או לא. דבר נוסף שקשור בעייפות היא, מסתבר, גודל הרגל: לקראת סוף היום הרגל מתרחבת ב-5 אחוזים בערך.
2. יותר מהעיצוב המגניב או הפיתוי שלילד תהיה נעל בדיוק כמו של אבא, אמא או סורי קרוז - מומלץ שהנעל תהיה מבית טוב, מחברה איכותית ועשויה מחומרים נושמים ורכים, לא מעור קשיח, כמו הנעליים של פעם. כדאי להימנע מחומר סינתטי בחלק העליון כדי שהרגליים לא יזיעו.
3. הביטו בסוליות. שימו לב שהן גמישות, לא כבדות מדי ולא חלקות אלא עם צורות המוטבעות בהן נגד החלקה. סוליות גומי נוגדות החלקה יעניקו לילד יציבות וביטחון.
4. גם נעליים נמוכות זה בסדר, אבל נעליים גבוהות תומכות בקרסול, ויפלו פחות כשהילד מטפס, מתרוצץ ומשתולל.
5. רצוי שהרפידה (הספידה) תהיה מעור, כדי שהרגל תזיע פחות. לחלק מהנעליים ניתן לקנות ספידות עור להחלפה למקרים של רטיבות או אם לילד נזל פיפי לתוך הנעל.
6. כדי לבדוק את המידה הנכונה חשוב שהילד יעמוד ולא ישב. כשהוא עומד בתוך הנעל, תחבו את האצבע בחלק האחורי, בין העקב שלו לבין הנעל. זה המרווח שצריך להיות.
7. כדאי שהילד יישאר בנעליים שהוא מודד כמה שרק אפשר בתוך החנות, שיתרוצץ וישחק בהן קצת, ואז, כשתורידו, תוכלו לראות אם הנעליים משאירות לו על הרגל סימנים של לחיצה או כאב. אם כן, הנעל לא מתאימה. אין לצפות מילדים שירככו נעל עם הזמן. היא צריכה להיות נוחה מהרגע הראשון.
8. אם יש לנעל שרוכים, ודאו שהם ארוכים מספיק על מנת להיקשר פעמיים. אם לא, ובכל זאת אתם מעוניינים בנעל, רכשו זוג שרוכים ארוכים יותר בחנות. קשירה אחת עלולה להיפרם ולהכשיל את הילד. רוב ההורים מעדיפים את אופציית סגירת הוולקרו (סקוטש), אך יש הורים שאומרים שנעלי הוולקרו מחוץ לתחום מבחינתם, כי הילדים מורידים אותן כל הזמן.
9. חשוב לזכור שהרגל הילדותית עוד מתפתחת ואין לצפות ממנה שתראה או תתנהג בתוך הנעל כמו רגל של מבוגר. רוב הילדים יכווצו את הרגל, אינסטינקטיבית, כשהם מכניסים אותה לנעל, וכדאי להרגיע ולשחרר להם אותה בעדינות. אצל ילדים רבים שומן התינוק בכפות הרגליים עוד לא ירד והרגל נראית קצת כמו של בעל פלטפוס. אצל אחרים יש נטייה ללכת עם הבהונות פנימה.
10. זכרו שבשנתיים הראשונות לחייו, רגליו של הילד גדלות במהירות עצומה, וכל כמה חודשים, לרוב בין חודשיים לארבעה, הוא יזדקק לנעל במידה גדולה יותר.